אופרה מעלה את הטון

המצלמות החדשות ביותר

אופרה, החברה הנורווגית האוחזת לפי סטטיסטיקות שונות בבין 1 ל-3.5 אחוזים משוק הדפדפנים העולמי, לא נחה לרגע. בשבוע שעבר היא שחררה שתי גרסאות ניסוי חדשות של המוצרים המובילים שלה, ושתיהן מהוות לא פחות מפריצות דרך.



ביום שלישי בבוקר "דחפה" החברה בטא שנייה ל-OperaMini 5 (שיצאה לפני כשלושה שבועות).
הדפדפן המיועד לטלפונים "לא-חכמים" הוא ללא ספק אחד מיישומי הג`אווה המשוכללים ביותר בעולם. הוא מקנה לכל טלפון עם יכולת גלישה בסיסית ומסך פצפון גישה מלאה לאינטרנט כפי שהוא אמור להיות.
הגרסא הטרייה שלו, שהיא כמעט סופית, מוסיפה לדפדפן הקטנטן מספר שיפורים בנוסף לאלו שהוצגו עם הבטא הראשונה:
מנהל הורדות חדש, המאפשר בין היתר להוריד קבצים ברקע בזמן הגלישה;



Progressive Loading - טעינה של הדף בחלקים, כך שכל חלק מהעמוד מוצג כאשר הוא מוכן, בניגוד לשיטה הקודמת בה העמוד היה ממתין עד שכל האלמנטים ייטענו;



Opera Link - לגרסא הזו נוספה התכונה הוותיקה שהציגה אופרה יחד עם גרסא 4 של "מיני". אופרה לינק מאפשר לכל גולש בדפדפן לפתוח חשבון באופרה, ולסנכרן בין הגלישה שלו במכשירים שונים, החל במחשבים בבית ובעבודה וכלה בסלולארי. לדוגמא: אם בבית גלשתי בתפוז, והייתי באמצע רשומה מעניינת אך ארוכה. אם אני צריך לצאת מהבית, אוכל לפתוח את אופרה מיני בסלולארי ולדלות מהיסטוריית הגלישה השמורה בחשבוני את עמוד הרשומה, בלי צורך לחפש איפה בפורום הבלוגיה היא קודמה.



בנוסף לשיפורים התוכניים, שופר גם העיצוב של היישום הפופולארי. מעכשיו כמעט כל טלפון יכול לגלוש בלשוניות, ממש כמו פיירפוקס; שורת הכתובות ושורת החיפוש נמצאות בראש החלון, אחת ליד השניה. בחירה באחת מהן מרחיבה אותה על כל המסך הקטן; התפריטים כולם מונפשים, עם אפקטי-מעבר מרשימים; ולראשונה בעולם, בזכות שיתוף-פעולה צמוד של אופרה עם שכנתה השוודית אריקסון, מתאפשרת הקלדה סלולארית בתוך תיבות טקסט (החל משורת הכתובות וכלה בטפסים ברשת) בתוך תצוגת הדפדפן, בתוספת בועות המראות את רצפי-ההקלדה של כל מקש (כמו במכשירי סוני-אריקסון). כרגע זמינה תכונה זו באנגלית וספרדית בלבד, אך אפשר לבחור באפשרות להקליד בשפה הנוספת מתוך ממשק ההקלדה הרגיל של המכשיר שברשותכם.




כמה שעות לאחר מכן, הוציאה אופרה את גרסת הלפני-אלפא של דפדפן ה-10.5 המצופה שלה למחשבים.
השינוי הראשון בגרסא זו, בו מתגאה אופרה מאוד, הוא מנוע הג`אווה-סקריפט: בניגוד לשאר יצרניות הדפדפנים, המתבססות על מנועים מצד שלישי, יוצרים הנורווגים את מנועי-הבסיס של הדפדפן שלה במו ידיה.


מנוע הג`אווה-סקריפט החדש של החברה, Carakan, הוא מנוע הג`אווה המהיר ביותר אי-פעם. אופרה מדווחת שהוא מהיר פי 7.5 מהמנוע הקודם שלה עצמה, וכתב התוכנה של CNET סת` רוזנבלט מדווח שבבדיקה שלו הוביל הקאראקאן על המנוע של גוגל כרום (שהוא המהיר ביותר כרגע) בהפרש של כ-15%.


מנוע הצגת הדפים של הדפדפן שופר גם הוא, ועתה הוא תומך ביכולות אינטרנטיות מתקדמות יותר, כמו CSS3 ו-HTML5.
גם היכולות הגרפיות של הדפדפן שופרו, ורכיב בשם Vega משפר את מהירות הצגת הגרפיקה.
גם מהצד החיצוני נוספו כמה שיפורים:


ממשק AERO משופר לחלונות 7 וויסטה;
שיפור חזות התפריטים במק;
גילשה "פרטית" יכולה להתבצע בחלון או בלשונית בודדת;
שורת הכתובות ושורת החיפוש קיבלו יכולות דומות יותר לאלו של פיירפוקס 3 וכרום, כולל זכירת חיפושים, הצגת תוצאות מתוך ההסטוריה והמועדפים בזמן ההקלדה, ועוד;
התפריט בחלונות צומצם לתוך לחצן יחיד, ופינה מקום לסרגל הלשוניות בתוך מסגרת החלון (כמו בכרום);
התרעות קופצות (כמו הודעות שגיאה בעמודים, אישורי אבטחה וכו`) לא כופות על הדפדפן לעבור ללשונית ממנה הגיעו. כך, לדוגמא, תוכלו לבצע כניסה לתפוז בזמן שאתם גולשים במקביל באתר אחר.


כרגע ממליצה אופרה שרק בוחני תוכנות מושבעים ינסו את אופרה 10.5, מאחר ועדיין יש לה בעיות של חוסר יציבות, צריכת זיכרון מוגזמת (מישהוא אמר פיירפוקס?) וחוסר תמיכה ביכולות הדפסה. גרסת הלינוקס המקבילה עדיין לא שוחררה, אך היא עתידה להגיע בקרוב. ואם לסמוך על הניסיון, סביר להניח שהגרסא הסופית לכל שלוש מערכות ההפעלה תצא הרבה לפני הגרסאות המתחרות של פיירפוקס, כרום או אקספלורר.








בית על סוללה


אנרגיה סולארית - איזו מילת קסם מפחידה. מצד אחד - מסמל המושג הזה פוטנציאל אדיר, חיים מודרניים בלי נזקים לסביבה (ולריאות). מצד שני - אם אתם לא חיים בחצי הדרומי של אפריקה, משמעות הדבר גם שלא תמיד תהיה לכם אנרגיה זמינה. שמש, רוח, חום הנפלט מהאדמה - כולם מקורות אנרגיה שתלויים בשינויי מזג-אוויר. הבעיה היא שעד היום לא נמצא אף פיתרון לאחסון ארוך-טווח (וב`ארוך-טווח` אני מדבר על בסך-הכל יותר מכמה שניות) של האנרגיה המתקבלת ממתקנים ירוקים כאלה.

פאנאסוניק, שרכשה ביום שני האחרון את מניות השליטה בחברת האלקטרוניקה הוותיקה סניו, הודיעה ביום רביעי כי לה יש פיתרון לבעיה. נשיא פאנאסוניק, פוּמיוֹ אוֹטְסוּבוֹ, אמר בריאיון לעיתון יוֹמיוּרי שימבּוּן כי פאנאסוניק וסניו כבר יצרו אבטיפוס פועל של סוללת-אחסון לשימוש ביתי (בתמונה), וכי הם החברה הקרובה ביותר למימוש חזון החיים נטולי-הפחמן הדו-חמצני.

סוללת הליתיום-יון הניסיונית של החברות מסוגלת, לטענת הנשיא, לצבור כמות אנרגיה המספיקה לתפעול בית ממוצע במשך שבוע. פאנאסוניק מתכוונת להתחיל לשווק את הסוללה בפועל בשנת 2011, יחד עם מערכת שתאפשר לעקוב אחר צריכת החשמל על-גבי מסך הטלוויזיה הביתי.
מהלך ההשתלטות על סניו, אגב, הפך את פאנאסוניק לתאגיד האלקטרוניקה השני בגודלו ביפן אחרי היטאצ`י.