אנרגיה היא מילת קסם. אי אפשר בלעדיה, אבל היא גורמת בעיקר לסכסוכים. יהיו אלה המריבות בין חסידי זרם-חליפין למאמיני זרם-ישר, מאבקי הכוח בין שואבי הנפט לכורי הפחם או המירוץ בין הבנזין לליתיום - תמיד יהיה מי שימצא דרך אידיאלית להפקת אנרגיה בתנאים מסויימים שתעורר פולמוס חדש בשאלות ישנות.
בשבוע שעבר פורסם בגיליון חדש של Nano Letters (מגזין של האגודה הכימית האמריקאית) מחקר של אוניברסיטאות פרינסטון וקַלטק, שתוצאתו היא יריעות גומי זעירות המייצרות חשמל.
החוקרים משתי האוניברסיטאות לקחו שבב (צ`יפ, חתיכה קטנה) המורכב מננו-רצועות של חומר המכונה PZT, שהוא חומר קרמי פִּייֶצוֹ-אלקטרי (כלומר: מחולל חשמל כאשר מופעל עליו לחץ), ושילבו אותו ביריעת סיליקון שקופה וגמישה. התוצאה היא מין דף-גומי קטנטן המפיק חשמל כאשר מכופפים אותו.
לדברי המדענים, יכול להיות שבעתיד ישולבו שבבים כאלו בנעליים שייצרו חשמל להטענת גאדג`טים בשעת הליכה או ריצה. בנוסף, מאחר וסיליקון הוא חומר ניתן להשתלה, שהמערכת החיסונית אינה דוחה, ניתן להשתיל שבבים כאלה בתוך גופם של בעלי התקנים רפואיים כמו קוצבי לב או התקני שמע. כך, לדוגמא, שבב שיותקן סמוך לריאה ויפיק חשמל מתנועות הנשימה יוכל להזין קוצב-לב ויחסוך את הצורך בניתוחים להחלפת סוללות לקוצב, או לפחות יאריך את חיי הסוללה של הקוצב באופן ניכר.
חברי קבוצת המחקר גאים בכך שהחומר בו הם משתמשים הוא היעיל ביותר מכל החומרים הפייצו-אלקטריים המוכרים, מה שמתבטא ביכולתו להמיר 80% מהאנרגיה המופעלת עליו לחשמל. בכך הוא מתייצב ביעילות של פי 100 מקווארץ - החומר הפייצו-אלקטרי הנפוץ ביותר בשימוש עכשיוי.
(בתמונה למעלה: המחשה של מבנה ה"שבב". מימין: כך הוא נראה במציאות. שתי בתמונות בבעלות אוני` פרינסטון)
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה