בד"כ תחומי הסיקור שלי כאן בבלוג הם בדיוק כאלה - תחומים ומוגדרים היטב. אך לפעמים קורה שאני נתקל בידיעה שחורגת רק במעט מתחומי הסיקור, והיא כה גדולה, כה מדהימה או כה מופרכת - שאני פשוט לא מצליח לעמוד בפיתוי לספר לכם עליה. זו אחת מהן.
פרופסור קִייֶרן מַלן, מרצה לפיזיקה באוניברסיטת אוקלהומה, לא אוהב שסטודנטים משתמשים במחשבים ניידים בכיתה. הוא קורא ללפטופים "הסחה", ובסילבוס הקורס הוא אוסר על הכנסתם לכיתה. אבל בימינו לכתוב דברים זה לא מספיק - צריך לדכא כל סיכוי לאי הבנה. לכן, בשיעור הראשון בסמסטר, הוא החליט להבהיר את האיסור על השימוש במחשבים בכיתתו. הוא "הכין מראש" מיכל חנקן נוזלי* מחוץ לכיתה, הביא מחשב ישן ולא פעיל, הכניס את המחשב למין דלי עגול ושפך עליו את החנקן הנוזלי. האפקט שהתקבל - אדים קפואים של חנקן מתאדה - סחט לא מעט קריאות התפעלות או תדהמה מהתלמידים. אבל אז הגיע הפרופסור בעל המראה הגיקי לעיקר: הוא התוודה כי למעשה החנקן הנוזלי, שבמגע עם עור גורם לכוויות קור קשות, לא יכול להזיק למחשב העשוי פלסטיק ומתכת, וזרק את המחשב על הרצפה בכוח תוך שהוא מצהיר "אבל זה כן". "אל תביאו מחשבים לכיתה!", מצהיר הפרופסור בסרטון שלפנינו. "האם זה ברור?" ברור, ברור. מזל שאני במגמת תקשורת.
* חומר המשמש לקירור רקמות חיות, כמו איברים, דם ואוכל קפוא, בסוגים שונים של מעבדות ומחסנים, כמו גם לקירור מחשבים.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה