כונן אינפורמטיבי ב- 0:32

חברת WD, יצרנית הדיסקים הקשיחים הגדולה והמובילה בעולם, הציגה היום את הכוננים החדשים בסדרת כונני-הגיבוי הפופולארית My Passport Studio. הכוננים החדשים, המגיעים בנפחים של 320, 500 ו-640 גיגה-בייט ובמחירים של 150-200 דולר, מצויידים לראשונה במסכי ePaper, אותם מכנה החברה e-label smart display. המסכים הללו מציגים נתונים על תכולת הכונן לפי בחירת המשתמש, ובזכות טכנולוגיית הנייר האלקטרוני נשארים דלוקים גם כאשר הכונן אינו מחובר אל המחשב או החשמל, ומאפשרים לכם לדעת בכל זמן כמה מקום פנוי יש על הכונן וכו'. המעטפת של הכוננים הללו עשויה חומרים ממוחזרים, והם גם מגיעים עם 3 שנות אחריות. הבעיה היא שכל שלושת הדגמים מגיעים מפורמטים בשיטת HFS+, התואמת למחשבי מקינטוש בלבד. אם תרצו שהכונן יעבוד עם מערכת ההפעלה חלונות או לינוקס, תצטרכו לפרמט אותו מחדש בעזרת Windows 7, ולוותר על תוכנת הגיבוי SmartWare.

חשמל בבגדים ב- 23:17

חשמל אלחוטי נמצא בפיתוח כבר שנים רבות. אבל בינתיים נראה היה שגם אם יצא לפועל, ההבדל היחיד בין "לפני" ו"אחרי" יהיה שכבלי החשמל יהיו מחוברים ללוחות-שיגור-אנרגיה על הקירות במקום למכשירים עצמם.
באוניברסיטת סטנפורד חשבו על דרך נוספת לניצול היכולת המתפתחת לשגר חשמל למרחקים קצרים. במחלקת ההנדסה שם הצליח צוות בראשות יִי קוּאי לצבוע בד בעזרת דיו המבוסס על ננו-צינוריות פחמן. התוצר של התהליך הוא בד שעדיין מסוגל להימתח ולנוע כרגיל, אך מצוייד ביכולת לצבור מטען חשמלי. משמעות הדבר הוא שבעתיד ייתכן שהמכנסיים שלנו יטעינו את הטלפונים בכיסים, ושעונים ייפטרו מהסוללות בזכות רצועות-חשמליות.
אך מלבד הזמן שייקח להביא את הרעיון הזה לייצור בפועל, עומד בפניו מכשול נוסף: מחקר בריטי שפורסם במאי 2008 טוען שהשימוש בננו-צינוריות גורם לתופעות דומות לשימוש באזבסט - בעיקר פגיעה בַּרֵיאות. התוצאות האלה אמנם לא הוכחו סופית, ונוסו רק על עכברים, אך הן מדאיגות את רוב המדענים העוסקים בפיתוח טכנולוגיות מבוססות Nanaotubes. לכן סביר להניח שייקח עוד כמה שנים (וכהרבה מאוד עכברים מתים) עד שנראה טכנולוגיות כמו זו מחוץ למעבדות.

באיחור אופנתי: גוגל תאחסן לכם קבצים ב- 1:48

עוד ידיעות בנושאי גאדג'ט וטכנולוגיה

גוגל הודיעה השבוע רשמית על מה שכתבי טכנולוגיה וקוראיהם מכנים כבר שנים בשם GDrive.

השירות, שאין לו שם רשמי, מאפשר להעלות קבצים מכל סוג שהוא לשירות Google Docs, ולצפות בהם מכל מחשב עם חיבור לרשת. השירות של גוגל מאפשר להעלות קבצים בגודל של עד 250 מגה, וסך הכל מקציב למשתמשים ג’יגה אחד של אחסון חינם. מי שזה לא מספיק לו יכול לרכוש נפח נוסף במחיר של רבע דולר לגיגה לשנה (כן, יש כאן יחידת מידה עם שני צירים).

כמובן שכחלק מהאפשרויות בשירות גוגל דוקס ניתן לבצע חיפוש בקבצים שלכם או של חבריכם, לצפות בסוגי קבצים נפוצים מתוך הדפדפן בעזרת ה-Docs Viewer, ולהחליט אילו קבצים אתם מעוניינים לשתף עם חברים ואילו יישארו פרטיים.

לא ברור בדיוק למה חושבת גוגל שהאפשרות הזו היא אלטרנטיבה טובה יותר משירותי אחסון קבצים קיימים כגון Dropbox או eSnips (המתמקד בעיקר בתחום המדיה), אך סביר להניח שהיא פשוט סומכת על עצלנותנו לחפש שירותי אחסון ייעודיים כל עוד היא מספקת לנו פתרונות פושרים המשתלבים עם חשבון המייל.

WeSell רשת שותפים

סמסונג הכפילה את קיבולת SDHC ב- 20:55

סמסונג, יצרנית זכרונות הפלאש הגדולה בעולם, הודיעה השבוע כי הצליחה להכפיל את נפח האחסון של התקני הזיכרון הנפוצים שלה - כרטיסי microSDHC ושבבי moviNAND.
שבבי ה-moviNAND החדשים בנויים מ-17 שכבות: 16 שבבי MLC בנפח 32 גיגה-ביט (לא גיגה-בייט) המיוצרות בטכנולוגיה 30 ננומטר ובקר. עוביו של כל שבב כזה 1.4 מילימטר, וייצור מסחרי של השבבים, המיועדים להתקנים ניידים (כגון iPhone), החל בדצמבר.
כרטיסי הזיכרון החדשים בסדרת ה-microSD, שפיתוחם הסתיים ממש בימים האחרונים, מכילים "רק" 8 שכבות של 32Gb (ובקר, כמובן) כל אחד. עד עתה נפח האחסון המקסימלי האפשרי בתקן זה היה 16 גיגה, אך בעזרת המעבר מטכנולוגיית ייצור 40 ננומטר ל-30 ננומטר הצליחה סמסונג להכפיל את הנפח מבלי להגדיל את ההתקן הפיזי הזערורי. ייצור מסחרי של כרטיסי הזיכרון האלה יתחיל בפברואר, והם צפויים להגיע לשוק בהמשך השנה.
במקביל, אגב, עובדות החברות החברות באיגוד כרטיסי האחסון על תקן המשך בשם SDXC, שיאפשר לדחוס לתוך אותם כרטיסי SD ו-microSD נפח של עד 2 טרה-בייט. טושיבה, המתחרה הגדולה מיפן, מתכוונת להיות הראשונה להשיק כרטיסים בתקן זה באביב הקרוב.