‏הצגת רשומות עם תוויות עתידנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עתידנות. הצג את כל הרשומות

מקלידים על מראות





בשנים האחרונות הולכות המקלדות ונהיות דו-ממדיות יותר ויותר. זה התחיל ממקשים דקים יותר במחשבים ניידים, המשיך במקלדות שטוחות, בהן כל המקשים הם מעין משטח אחד רציף, ועכשיו זה מגיע לשיא, עם העיצוב שהציגה חברת חלקי המחשוב Mineba.
סדרת מכשירי Cool Leaf היא קונספט להתקני הזנה (input devices), המשלב טכנולוגיות תאורה וחישה/מדידה. הרעיון הוא שבמקום מקשים שמתלכלכים וחשופים לפגעים שונים כמו נוזלים ופירורים, המקשים וירטואליים לחלוטין. העיצוב שיצר קאזוּאוֹ קאוואסאקי הוא מן מראה דיגיטלית עם תווים. משטח שקוף אחיד מולבש על משטח המשקף תאורה מיוחדת היוצרת את תבנית המקלדת, וחיישני מגע קפסיטיביים משולבים במשטח העליון בתוספת "חיישני מטען" - load sensors, המיועדים ככל הנראה למנוע טעות בזיהוי כף יד כלחיצה על מקשים.
בנוסף למקלדת, שזכתה לשם Φ-QWERTY, כוללת הסדרה גם מחשבון ושלט-רחוק (לטלוויזיה/קולנוע ביתי, למרות שזה לא מצויין בשום מקום). כולם שטוחים לחלוטין, חסינים למים וקלים לניקוי. השלב הבא בפיתוח, לפי הודעת החברה, הוא הוספת מנגנון פידבק. אנחנו נחכה בקוצר רוח.



ידיים למעלה, מחשבים על הראש


מחשב שהולך איתנו לכל מקום הוא חזון ישן. החל ממחשבים ניידים מסורתיים, דרך נגני מולטימדיה עם יכולות מרשימות וכלה בטלפונים חכמים, מגמת הפיתוח הממוחשב מתרכזת בניסיון להצמיד את המחשבים והאנשים, כדי שלא נצטרך להיפרד לעולם. אך עד היום נראה שייקח עוד כמה עשורים עד עד שהאדם והמידע "יהיו אחד".
בשבוע שעבר הציגה מוטורולה בברצלונה את הצעד הבא בדרך לחזון הזה. האבטיפוס השני של Kopin Golden-i, הוא מחשב לביש שהולך עם בעליו לכל מקום. המכשיר, המופעל ע"י מעבד OMAP במהירות 600MHz, נמצא בתוך הקסדה, ומתוכה מזדקר מסך קטנטן ברזולוצייה של 800x600, שכאשר הוא ממוקם מול העין אמור להיות שווה-ערך למסך 15 אינצ'. המסך נמצא מול עין אחת לפי בחירת המשתמש, ומאפשר לעין השניה להמשיך להיות מודעת לסביבה. מערכת ההפעלה, Windows CE, נשלטת באמצעות פקודות קוליות בעזרת מיקרופון כיווני משוכלל, וחיישן כיוון מתוחכם מאפשר להזיז את התצוגה באמצעות תנועות-ראש. המערכת כוללת קישוריות בלוטות' 2 ו-WiFi, כמו גם חיבור USC וחריץ microSD לכרטיסי זיכרון. משקלה 85 גרם בלבד, והסוללה אמורה להספיק ל-8 שעות עבודה. ויש גם וידאו, בו ניתן לראות איך מתפעלת נציגת מוטורולה האמריקאית את הקסדה ההייטקית:



ממשק קטן, מהפיכה גדולה


שוק המחשבים מתאמץ כבר מספר שנים בניסיון לרענן את תחום ממשקי המשתמש, אבל נראה שזה לא ממש הולך. עם כל הסרגלים החדשים וקיצורי הדרך האינטראקטיביים של מערכות ההפעלה האחרונות לסוגיהן, אנחנו עדיין משתמשים באייקונים המשמשים כטריגרים לתוכנות ייעודיות, ומדפדפים בין הקבצים בתיקיות חד-ממדיות מאוד.
ExB, חברה גרמנית המתמחה בטכנולוגיות לניבוי הקלדת טקסט, עבדה בשנתיים האחרונות על ממשק קונספט שבמבט ראשון נראה טפשי ומסובך, אך עשוי לשנות את תפישת ממשקי המגע שלנו לחלוטין. המערכת, העונה לשם PTPT (מבוטא כ-"Petit Petit", "קטן קטן" בצרפתית), הושקה בתערוכת הסלולאר בברצלונה שבוע שעבר.
המסך הראשי של המערכת נראה נקי מאוד. הוא מכיל שלושה אייקונים עגולים וסרגל עליון. אלה הם ארבעת הממדים סביבם בנויה המערכת - אנשים (people), דברים (things), מקומות (places) וזמן (time), וביחד - PTPT. לחיצה על אחד מהאייקונים מתחילה תהליך של שליפת מידע מאותו אייקון, וגרירת פריט מידע אחד ל"הילה" של פריט אחר שולה את השילוב של השניים. למשל: לחיצה על אייקון "אנשים" תאפשר לכם לשלוף שמות של חברים. אם תגררו אייקון המסמל אדם מסויים לעבר ה"הילה" של אייקון "דברים", תוכלו לשלוף את כל התמונות או ההתכתבויות הקשורות לאותו אדם. תוכלו גם להוסיף לשילוב את צלע ה"מקומות" ולקבל את כל התמונות בהם מופיע אותו אדם במקום מסויים (למשל: בחופשה משותפת בנורווגיה). גם אלמנט הזמן יכול להשתלב, כאשר תוכלו לצפות בכל התמונות בהם מופיע אותו אדם בטווח-זמן מסויים.
במבט ראשון נראה הקונספט הזה מעט מסובך, אך אחרי שסיימתי לצפות ב-11 דקות ההדגמה שלו שלפניכם השתכנעתי שמדובר ברעיון שיכול לשנות את חיינו:








כמו שניתן לראות בסרטון, גם תחום התמחותה של יצרניתו - חיזוי טקסט להקלדה מהירה - לא מקופח, וממשק ההקלדה מבוסס על "ענני מילים", הדומים מעט לענני התגיות כאן בבלוגר, בהבדל אחד: הם משתנים לפי ההקשר. אם התחלתם משפט תציע לכם המערכת מילים כו "אני", "שלום" וכו', ובהתאם למילה שתבחרו יוצעו מילות המשך לפי דפוסי ההקלדה שלכם בעבר. יישום ההקלדה זמין כבר היום למכשירי Android. הקוד שלו בחנות האפליקציות הוא XP Predict.

תותח לייזר נגד... יתושים?




את מעלליו השליליים של ניית'ן מיירוולד, חבר קרוב של ביל גייטס ולשעבר נציב הטכנולוגיה הראשי של מייקרוסופט, פרסמתי כאן לפני כשנה וחצי באחת הרשומות הארוכות והזועמות שכתבתי אי-פעם. אבל מסתבר שמלבד להרוויח כסף מעבודה של אחרים, מסוגלים מיירוולד והחברה שלו, Intellectual Ventures, גם לדברים טובים.

לאחרונה דיבר מיירוולד בכנס TED2010 בקליפורניה, והציג כלי נשק בידיוני שכולנו מכירים מסרטים, ספרים ומשחקי מחשב: תותח לייזר.
הרעיון נולד ב-2008, בסיעור מוחות בנוגע לדרכים אפשריות למלחמה ביתושים נושאי מלריה - נושא שביל גייטס מוצא בו עניין רב, ומשקיע בו כספים רבים במסקרת "קרן ביל ומלינדה גייטס". הוא אפילו שחרר להקת יתושים באולם כנס TED ב-2009, והכריז כי "אין סיבה שרק עניים יחוו (עקיצות על-ידי יתושים)". באותו דיון זרק אחד הנוכחים לחלל האוויר את רעיון השימוש בקרני לייזר. התגובות, כך סיפר מיירוולד לניו-יורק טיימז בסוף השבוע, היו מזלזלות. אך מעבדת המחקר שבבעלותו החליטה לחשוב על זה עוד קצת, והמסקנה הייתה כי "הדבר אפשרי. אנחנו יכולים לעשות את זה. אז עשינו".

החוקרים של Intellectual Ventures Lab רכשו דרך eBay חלקי מצלמות ונגני בלו-ריי. חיישני CCD של מצלמות דיגיטליות "רואים" לא רע, ובתוספת תוכנה עוצמתית לעיבוד תמונה יכול המנגנון לזהות את היתושים המעופפים ולנתח את כיווני מעופיהם. בהשראת מנגנוני הדפסת לייזר, מנחה מנגנון ה"ראייה" את קרן הלייזר לירות על היתושים. השימוש בקרני לייזר כחולות מתעשיית הבלו-ריי מאפשר לנצל את הלייזר העוצמתי יותר שמחירו מתחיל להתקרב לזה של לייזר אדום.
בהדגמה חיה על הבמה שחרר מיירוולד מאות יתושים לתוך אקווריום שקוף, ונתן לתותח הלייזר לחסל אותם אחד אחד. הו הסביר לצופים כי התותח הואט למטרת ההדגמה, אך ביכולתו לחסל את היתושים בקצב מסחרר של 50-100 בשניה (!). בסיום ההדגמה הוקרן על מסך הענק סרטון מוגדל בהילוך איטי המראה כיצד קרני הלייזר הפוגעות ביתושים גורמות להם פשוט להישרף באוויר.
מנגנון זיהוי התמונה כה מדוייק, סיפר הטכנולוג, שהוא מסוגל לא רק להבדיל בין יתוש מעופף לאדם מתהלך, אלא גם בין יתוש לפרפר ואפילו בין היתוש ליתושה, הגדולה ממנו מעט. מאחר והתותח מיועד להילחם במלריה, הוא מתרכז בחיסול נקבות האנופלס, הנושאות את הטפיל הגורם למלריה, ועוזב את הזכרים לנפשם.
לניו-יורק טיימז סיפר חברו של גייטס כי אחד מהיתרונות המרכזיים של המערכת הוא מחירה: בניגוד להיגיון של רובנו, שמתעקש כי המצאה עתידנית כזו חייבת להיות יקרה, מספר מיירוודל כי ייצורה של המערכת אינו יקר, וכי מחירה הסופי עשוי להיות כ-50 דולר ליחידה - תלוי בכמות היחידות המוזמנות. חברת Intellectual Ventures לא תייצר את התותחים, מאחר והיא מתעסקת רק בפטנטים ופיתוח, אך הוא בטוח שההדגמה המרשימה תמשוך חברות גדולות לרכוש את הטכנולוגיה לייצור המוני.



סרטון ההדגמה, אגב, טרם עלה לאתר הכנס. אם הוא יעלה במהלך השבוע - אוסיף אותו כאן בסוף הרשומה.

סוללות - זמנכן עבר!


לפני קצת יותר משבוע נחשף פרוייקט פיתוח מרשים למדי של Imperial College הלונדוני. חוקרים במוסד המכובד המציאו חומר מרוכב חדש, שלטענתם עשוי להוביל לכך שבעתיד מכשירי חשמל לא יצטרכו סוללות עבות, מאחר והן יוזנו ע"י גופם.
החומר, המורכב מסיבי פחמן ושרף פולימרי, הוא דק וקל-משקל, ועם זאת חזק מספיק כדי לשמש כתחליף למתכות ופלסטיק כחומר ממנו יורכבו גופים של מכשירי חשמל ואפילו מכוניות.
בסרטון המצורף מדגים ד"ר אמיל גרינהאל מהמחלקה לאוירונאוטיקה בקולג` האנגלי כיצד פיסה מהחומר נטענת ע"י מחולל זרם, ואח"כ מפעילה אותו חזרה.






גרינהאל מסביר באתר הפרוייקט כי הוא מיועד בעיקר לתעשיית המכוניות: כיום מצויידות מכוניות היברידיות במנועים חשמליים, המעלים את משקלן וגורמים לעצמם לבזבז אנרגיה רבה בשעת הזזת הרכב. החומר החדש, שעדיין לא ניתן לו שם אך נרשם עליו פטנט, יכול להחליף את הסוללות המכבידות על המנועים. חוזקו מאפשרת להרכיבו בגוף המכונית במקום חלקי מתכת קיימים, כמו הגג או הדלתות, וכך נאגרת האנרגיה למנועים החשמליים בגוף הרכב עצמו. חברת הרכב השוודית וולוו, השותפה לפרוייקט, כבר שוקלת לשלב את החומר במכוניות מבחן. בתור התחלה היא רוצה להרכיב אותו כתחליף לגוף התא המכיל את גלגל הספייר והסוללות, כך שמספר הסוללות הדרושות ירד, משקל הרכב יירד בכ-15%, וטווח הנסיעה שלו יגדל.
בנוסף לאפשרות להבנות את הסוללות במרכז הרכב, אומר גרינהאל, ניתן גם להרכיב גאדג`טים כמו מכשירי GPS, טלפונים ומחשבים מהתרכובת הזו, וכך לחסוך את הנפח שדורשות הסוללות הנוכחיות. כמו כן, מכיוון וטעינת החומר הזה לא נעשית באמצעות תהליך כימי, הוא כמעט ולא מתבלה, בניגוד לסוללות קיימות שכוחן פוחת עם כל טעינה. הטעינה הא-כימית גם מהירה הרבה יותר מזו של סוללות עכשיויות.
החוקרים מדגישים כי החומר נמצא בתהליכי פיתוח ראשוניים, וכי ייקח עוד שנים רבות עד שנראה אותו נכנס לשימוש בפועל. בינתיים הם כבר חושבים על דרכים להגדיל את קיבולת האנרגיה שלו, במטרה שבבוא יומו הוא יהיה מסוגל להחזיק את המכשור שלנו ללא טעינה לפרקי זמן שקיימים היום רק בסרטים.

שחק אותה!




ידוע שמשחקים הם אחד התחומים המובילים את פיתוח הטכנולוגיה. מעבד גרפיקת המשחקים GeForce4 חולל מהפיכה בעולם הגרפיקה, פלייסטיישן 2 הייתה בזמנו המכשיר בעל המעבד החזק ביותר בשוק והנטאל העתידי הוא היישום המתקדם ביותר של "ממשק-אדם-מחשב". ואלו רק כמה מהדוגמאות לטכנולוגיות מתקדמות שפיתוחן הובל ע"י תעשיית הגיימינג.

גם הטכנולוגיות של העתיד צפויות, אם כן, לקבל זריקות מרץ מתחום הפנאי הקלאסי. זה לפחות קו המחשבה שהנחה את סטודנט אוניברסיטת קווין באונטריו (קנדה) מייק רוּק, שהחליט לנסות ולנבא כבר היום איך ייראו משחקי העתיד. רוק לקח כדוגמא את משחק הקופסא הפופולארי Settlers ("המתנחלים"?), וע"י שימוש יצירתי בטכנולוגיות קיימות יצר דגם המנסה לנבא כיצד נשחק בעוד 5 או 10 שנים, כאשר טכנולוגיות שנמצאות היום בחיתוליהן יבשילו.






בסרטון ניתן לראות כיצד לוקח רוק פיסות משושות של קרטון, בדיוק כמו אלה המשמשות במשחק Settlers, ובעזרת מצלמה ומקרן המותקנים מעל השולחן הופך אותן למשחק אינטראקטיבי, שניתן לשחק כמו משחקי הקופסא של פעם - עם מספר שחקנים בו-זמנית. כאשר הוא מצמיד משושה עם חיילים מקבוצה אחת למשושה עם חיילים מקבוצה אחרת, החיילים מתחילים להילחם בגרפיקה ממוחשבת המזכירה את סדרת Age of Empires, וכאשר הוא מצמיד קלף של ספינה לקלף של חוף ומטה אותו באלכסון כאילו הוא מנסה לשפוך את תכולתו - החיילים שבספינה "נשפכים" לחוף. אם הוא נוגע באצבע ביחידה הנמצאת על קלף מסויים, מוצג לו על הקלפים הסמוכים תפרי-הקשר של הפעולות שסביר להניח שירצה לבצע בעזרת אותה דמות. אם הוא רוצה לשנות את זווית המצלמה של הגרפיקה התלת-ממדית, הוא מסובב את הקלף במקום, וזווית ההתבוננות משתנה בהתאם.
כמובן שבדמו המוצג כאן כל הפעולות מבוצעות באופן וירטואלי - המשושים בהם משתמש רוק הם חתיכות קרטון פשוטות, והמצלמה והמקרן האחראים על הקסם האינטראקטיבי יקרים ואיטיים. אך בעוד כמה שנים, כאשר יבשילו כמה מהטכנולוגיות שאת השימוש הראשוני בהן אנו עושים היום, קלפי הקרטון יהיו מסכי-מגע עצמאיים, חיישנים זעירים שיותקנו בתוכם יהיו אחרים על חישוב (או חישת) הסמיכות בין קלפים, זווית ההטייה שלהם או סיבובם, וכך נוכל לשחק במשחקים כאלה בעזרת ציוד זול שלא צריך הכנה מראש.

לא רק למשחקים הטכנולוגיות שחוזה רוק יכולות לתרום. אני מוכן להמר על כך שבעתיד נוכל להעביר קבצים בין מחשבי-הלוח שלנו בעזרת קירובם אחד לשני והטיית המחשב המכיל את הקבצים בתנועת שפיכה/מזיקה כלפי המחשב אליו ברצוננו להעבירם, כפי שניתן לראות בהדגמת ה"מזיגה" בסרטון (הקטע בו עובר ציור המחשב ממשושה אחד לשני). גם צירוף מסכים של מכשירים שונים לתצוגה גדולה יותר - חזון שלפי השמועות עשוי לבוא לידי ביטוי בפעם הראשונה במכשירי ה-Windows Mobile 7 של מייקרוסופט - ייעשה ע"י הצמדת המסכים ובחירה באפשרות הצירוף בתפריט שישאל אותנו למטרת המיקום.
את שאר האפשרויות, כמו בכל רשומת עתידנות טובה, אני משאיר ליד הדמיון הטובה עליכם.

אווטאר וסוד הנעורים הקולנועיים

מגאזין צילום מקוון


הסרט "אווטאר" עושה המון רעש. התקציב חסר התקדים, הסיפור האנטי-קפיטליסטי, האפקטים המדהימים, העובדה שהם תפסו טרה-בייט שלם של מידע והאורך הבלתי נסבל הם רק חלק מהבאזז סביב הפרוייקט הקולנועי השאפתני של ג`יימס קמרון (נראה לי ש"יוצר טיטאניק" צריך לפנות את מקומו ל"יוצר אווטאר").
אבל, כמו שכבר הבנתם מהפתיח, זה עוד לא הכל. בראיון למגאזין הבידור והרכילות Entertainment Weekly אמר הבמאי כי הטכנולוגיה ששימשה אותו ליצור את דמויות החייזרים מגזע ה"נאבי" בסרט יכולה לשמש גם לצרכים אחרים. "אפשר ליצור סרט נוסף בסדרת הארי המזוהם, בו ייראה קלינט איסטווד בדיוק כפי שנראה ב-1975. או סרט ג`יימס בונד עם שון קונרי כפי שלא ראינו אותו מאז Doctor No".

למעשה, גם בסרט אווטאר כבר בוצע קסם כזה - סיגורני וויבר (60) נראית כמשילה 20 שנה מגילה בכל פעם שהיא עוברת לדמות האווטאר שלה (בתמונה). הטכנולוגיה בה השתמש קמרון לסריקת פני השחקנים והדבקתם על דמויות המחשב התלת-ממדיות כה מדוייקת, עד שהיא מגיעה לרמת הנקבוביות על העור. הסריקה המדוייקת מאפשרת לתמרן את הפנים על המסך בכל צורה שניתן להעלות על הדעת. הבמאי אומר כי ניתן לא רק לגרום לשחקנים להיראות צעירים לנצח, אלא אף להעלות באוב שחקנים שכבר אינם (וברמה גבוהה הרבה יותר מהניסיון שנעשה בתחום זה בסרט "סקיי-קפטן"). אך כאן, לדעתו, מדובר בחציית גבול אתי. "אפשר ללהק את מרילין מונרו והאמפרי בוגארט לסרט יחד, אך אלה לא יהיו הם - מישהוא הרי יצטרך לשחק אותם". לעומת זאת, נראה שהוא חושב כי שחקן חי שחותם על צוואה המתירה להשתמש בפניו הסרוקים במשך 500 השנים הבאות הופכת את עניין ההתחזות ל"בסדר".
אולי אפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי להחזיר את חיים יבין ל"מבט" במקום ינון מגל הנוראי?







הסלולארי ששותה קוקה-קולה



הנה אייטם קטן וביזארי שישמח כמה אנשים:

המעצבת הסינית דַאיזִי זֶ`נְג עיצבה עבור נוקיה טלפון עתידני, שמקור האנרגיה שלו הוא... משקאות מסוכרים. הטלפון, כפי שניתן לראות בתמונת האבטיפוס, בנוי בצורת צינור (או מבחנה - איך שאתם מעדיפים), אותו ניתן לפתוח מהצד העליון ולמזוג פנימה משקאות כגון קוקה-קולה או טרופית. טכנולוגיית תא-דלק (Fuel-cell) הקיימת כבר מאז שנות ה-80 נעזרת באנזימים כזרז ליצירת תהליך המפיק חשמל מהסוכרים שבנוזל, ומפיק מים וחמצן, בהם תוכלו להשקות את הצמחים בבית בפעם הבעה ש"תטעינו" את המכשיר. המעצבת טוענת שטכנולוגיית תא-הדלק מסוגלת להפעיל את המכשיר פי 3 או 4 יותר זמן מאשר סוללות ליתיום-יון קיימות, ורכיבי הסוללה מתכלים ואינם מזהמים את הסביבה.
מכיוון ומדובר בקונספט, אי אפשר לדעת מתי נראה אותו בשוק. אבל ככל שנוקיה תצא גרוע יותר בדו"ח הבא של ארגון גרינפיס - היא תזדרז יותר להגשים את הסיוט המכוער הזה.

מסך מגע - בלי מסך

המדריך לפתיחת בלוג באינטרנט



בתערוכת CES השנתית נקבעים בעיקר טרנדים להמוני מוצרים דומים (אם לא זהים) ששוטפים את השוק במשך השנה הקלנדרית העוקבת לתערוכה. אבל לא רק טרנדים. מדי פעם מבליח מוצר כ"כ חדשני, כ"כ ייחודי (או כ"כ דבילי), שהוא מתבלט הרבה מעל כולם.
המקרן של חברת Light Blue Optics ממלא השנה את המשבצת הנחשקת הזו.
מדובר במקרן PICO מבוסס לייזר - בניגוד לשאר מקרני הפיקו המבוססים על LED - ההופך כל משטח למסך מגע. מנגנון הקרנה אחד מקרין תמונה בגודל 10 אינצ` וברזולוציית WVGA (480x800), המיישרת וממקדת את עצמה, ומנגנון שני, מבוסס הקרנת אינפרא-אדום, מזהה מגע בתמונה המוקרנת.
ה-Light Touch ("נגיעת אור") הוא מחשב זעיר המופעל ע"י מעבד של סמסונג ומערכת ההפעלה Windows CE, ומכיל ממשק עצמאי עם יישומים להצגת תמונות, סרטונים, משחקים (בסיסיים למדי) ויישומים נוספים בטכנולוגיית Flash Light של אדובי. קישוריות אינטרנט ובלוטות` מאפשרת לו להתחבר דרך נקודות גישה אלחוטיות לאינטרנט לצורך עדכוני טוויטר וכד`, והדגם שלו שיימכר בהמשך השנה יוכל להתחבר גם למקורות וידאו חיצוניים (אחרת זה לא באמת היה מקרן).

ואם כל זה לא נשמע או נראה לכם הגיוני - אתם מוזמנים להעיף מבט בהדגמת-האמת של המקרן שצולמה ע"י אנגאדג`ט (אפשר גם בגאדג`טי, למי שרוצה להגיב על הסרטון בעברית). אפילו הכתב היה בהלם.