‏הצגת רשומות עם תוויות סרטים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סרטים. הצג את כל הרשומות

פלייסטיישן הופך לחנות סרטים


להיות תאגיד גדול ששולח יד בכל תחום אפשרי של עולם האלקטרוניקה, הבידור והפנאי זה כדאי. את זה כל מי שלמד באוניברסיטה יודע. אבל אתמול סיפקה סוני הוכחה נוספת לתיאוריה, כאשר הודיעה כי כל 6 חברות הפצת הסרטים ההוליוודיות הגדולות חתמו איתה על חוזה להפצת סרטים באבחנה גבוהה למשתמשי קונסולת ה-Playstation באמצעות שירות Playstation Network.
20th Century Fox, Walt Disney Pictures, Paramount Pictures, Universal, Warner Bros. ו-Sony Pictures - שהיא חברה-בת של סוני - יפיצו כולן סרטי HD להשכרה או קניה בהורדה או הזרמה ישירה לקונסולות הפלייסטיישן, תמורת מחירים שלא נמסרו. סגן נשיא "סוני בידור ממוחשב" האמריקאית אמר כי המהלך מבטיח את מקומה של קונסולת המשחקים של החברה כמערכת הבידור הביתי המושלמת, המאפשרת למשתמשים ליהנות ממשחקים וסרטים באיכות גבוהה, להאזין לסרטים, לצפות בתמונות ולגלוש באינטרנט.
מי שפחות מרוצה מהשירות החדש הוא לאו דווקא מייקרוסופט ונינטנדו - יצרניות הקונסולות המתחרות - אלא חברות השכרת סרטים כגון בלוקבאסטר, הנאבקות בשירותי וידאו אינטרנטיים כמו Boxee או Hulu.
השירות החדש יהיה זמין בקרוב (התאריך המדוייק לא נמסר) בארה"ב בלבד, ומתוכנן להיכנס בהמשך גם ל"ארבעת הגדולות" (כפי שקוראים להן באירוויזיון) - אנגליה, גרמניה, צרפת וספרד. בין 19 הכותרים שיהיו זמינים בזמן ההשקה אפשר למצוא את "לילה במוזיאון 2", "למעלה", Paranormal Activity, "2012", "מחוז 9", "ממזרים חסרי כבוד" ו"הארי פוטר והנסיך חצוי הדם".

הושק הדור הרביעי של ממירי TiVo







למעלה משלוש שנים אחרי הפעם האחרונה שהעולם שמע ממנה משהוא חדש, הציגה היום TiVo את הסדרה הרביעית של הממירים המקליטים שלהם. Series4 מורכבת משני מכשירים: Premiere ו-Premiere XL. שני המכשירים נראים זהים לחלוטין, אך ה-XL כולל דיסק פנימי של 1TB, בניגוד ל-320 הגיגות של ה"פרמייר" הסטנדרטי. הם מעט דקים יותר מממירי ה-TiVo הקודמים, ומסוגלים לנגן וידאו באיכות Full HD 1080p. חריץ CableCARD בודד אחראי על החיבור לכבלים, ויציאת eSATA לחיבור אמצעי אחסון חיצוניים.





החידוש הגדול ביותר במכשירים החדשים הוא הממשק: הוא נבנה מחדש על בסיס Adobe Flash, וכולל דרכים חדשות לאיתור וחיפוש תוכן. אפשר לסרוק את התוכן הזמין לפי קטגוריות, שחקנים, אלפאביתא של שמות הסרטים והסדרות ועוד. כל המידע מקושר, כך שתוכלו לסרוק את רשימת השחקנים בכל סרט/סדרה, לצפות בפילמוגרפיות שלהם, להזמין הקלטות או דיסקים של התוכן המבוקש משירותים כגון Netflix או Amazon VOD וגם לצפות בסרטונים מיו-טיוב. הבעיה העיקרית של ממשק הפלאש היא שרוב האלמנטים בו מיובאים ישירות מהרשת, מה שמכביד על החיבור וגורם להשהיה בהופעת תכנים כגון תמונות בחיבור איטי. פול מילר מ-Engadget מדווח שנציגת TiVo איתה דיבר אמרה שהחברה עדיין שוקלת אילו אלמנטים מיובאים יישמרו בזיכרון-מטמון (cache) לצורך זירוז גישה חוזרת.






כדי להקל על המשתמשים בחיפושים האינסופיים אחרי תוכן וידאו מעניין, עומדת החברה להוציא בהמשך השנה שלט חדש, המחליק אופקית וחושף מקלדת QWERTY מלאה, משל היה זה סמארטפון יוקרתי, ולא שלט לממיר. הוא יימכר בנפרד מהמכשירים במחיר לא ידוע.

הממירים עצמם צפויים להגיע לשוק עוד כחודש, ומחיריהם יהיו 299 דולר ל-Premiere, ו-499 דולר ל-Premiere XL.

אווטאר וסוד הנעורים הקולנועיים

מגאזין צילום מקוון


הסרט "אווטאר" עושה המון רעש. התקציב חסר התקדים, הסיפור האנטי-קפיטליסטי, האפקטים המדהימים, העובדה שהם תפסו טרה-בייט שלם של מידע והאורך הבלתי נסבל הם רק חלק מהבאזז סביב הפרוייקט הקולנועי השאפתני של ג`יימס קמרון (נראה לי ש"יוצר טיטאניק" צריך לפנות את מקומו ל"יוצר אווטאר").
אבל, כמו שכבר הבנתם מהפתיח, זה עוד לא הכל. בראיון למגאזין הבידור והרכילות Entertainment Weekly אמר הבמאי כי הטכנולוגיה ששימשה אותו ליצור את דמויות החייזרים מגזע ה"נאבי" בסרט יכולה לשמש גם לצרכים אחרים. "אפשר ליצור סרט נוסף בסדרת הארי המזוהם, בו ייראה קלינט איסטווד בדיוק כפי שנראה ב-1975. או סרט ג`יימס בונד עם שון קונרי כפי שלא ראינו אותו מאז Doctor No".

למעשה, גם בסרט אווטאר כבר בוצע קסם כזה - סיגורני וויבר (60) נראית כמשילה 20 שנה מגילה בכל פעם שהיא עוברת לדמות האווטאר שלה (בתמונה). הטכנולוגיה בה השתמש קמרון לסריקת פני השחקנים והדבקתם על דמויות המחשב התלת-ממדיות כה מדוייקת, עד שהיא מגיעה לרמת הנקבוביות על העור. הסריקה המדוייקת מאפשרת לתמרן את הפנים על המסך בכל צורה שניתן להעלות על הדעת. הבמאי אומר כי ניתן לא רק לגרום לשחקנים להיראות צעירים לנצח, אלא אף להעלות באוב שחקנים שכבר אינם (וברמה גבוהה הרבה יותר מהניסיון שנעשה בתחום זה בסרט "סקיי-קפטן"). אך כאן, לדעתו, מדובר בחציית גבול אתי. "אפשר ללהק את מרילין מונרו והאמפרי בוגארט לסרט יחד, אך אלה לא יהיו הם - מישהוא הרי יצטרך לשחק אותם". לעומת זאת, נראה שהוא חושב כי שחקן חי שחותם על צוואה המתירה להשתמש בפניו הסרוקים במשך 500 השנים הבאות הופכת את עניין ההתחזות ל"בסדר".
אולי אפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי להחזיר את חיים יבין ל"מבט" במקום ינון מגל הנוראי?