לא מעט פעמים נזרקת לחלל האוויר של אתרים טכנולוגיים השאלה "איזה אנטי וירוס שווה לקנות?". שאלה שעד לפני שנתיים הייתה נענית לעתים קרובות ב"מספיק להוריד גרסאות חינם". אך עם התפתחות שוק ה-Spyware (רוגלות), ה-Scareware (בעניינן דנו כאן לא פעם), ה-Ransomware (כופרות, שגם עליהן דיברנו רבות) והטרויאניים, איבדו גרסאות החינם את אמון הציבור. לכך גרמו העדכונים המופחתים, הסריקות המוחלשות והמנועים המיושנים (כאשר חברות רבות נוהגות להכניס לגרסאות החינם מנועים ישנים של גרסאות PRO).
כשפנו אלי מאתר "אנטיוירוס" והציעו לי לסקר את תוכנת האנטיוירוס של אחת מ-8 החברות אותן הם משווקים, קפצתי על ההזדמנות לנסות ולשתף אתכם במסקנותיי משימוש באחת מהתוכנות העדכניות בתחום. לצורך העניין בחר מתניה מוזס, ההאקר שבין כותבי בלוג זה, בתוכנת ESET NOD32 Antivirus 4 החדשה. את כל בחינות הביצועים שלה השוויתי עם האנטיוירוס הרגיל שלי - Avira 2009, שהיווה את "קבוצת הביקורת".
החיסרון העיקרי של "נוד" - למרות השיפורים הרבים שעברה עם השנים - הוא תהליך ההתקנה. השלבים האחרונים שלו דורשים אחד מהשניים: או קריאה והבנה של התכונות המתקדמות, או אישור הפעלתן בלי להבין. אפשר היה בהחלט לשמור את כיבוי האפשרויות הללו לשלב שאחרי ההתקנה, וכך לחסוך אותו מהמשתמש הפשוט, שרק רוצה את ההגדרות המומלצות. עד כאן החדשות הרעות.
הממשק שתקבלו אחרי ההתקנה פשוט יותר להבנה, ומכיל בדיוק את התכונות שאתם צריכים. אם אתם משתמשים מתקדמים, תוכלו לעבור לממשק מתוחכם יותר המעניק לכם שליטה וניטור על היבטים רבים בעבודתה של התוכנה. לעומת כמה תוכנות אחרות שניסיתי לאחרונה (Panda, בעיקר), כאן כל דבר עשה בדיוק את מה שציפיתי ממנו.
האייקון הירוק של התוכנה מתיישב בסרגל המערכת שלכם, ומכאן והלאה קשה למדי להבחין בקיומה במשך רוב הזמן. זאת מכיוון שבניגוד לגרסאות קודמות של "נוד" אותן אהבתי להשמיץ, זו החדשה צורכת מעט מאוד משאבי מערכת, ומשתדלת מאוד לא להפריע במהלך העבודה. צריכת הזיכרון שלה ממוצעת למדי בזמן פעולה שגרתית, ובזמן סריקה פעילה היא הייתה נמוכה בכ-50% מזו של AVIRA (!). הפרשי צריכת המעבד היו גדולים עוד יותר, כך שניתן לומר שבתחום הביצועים ניצחה "נוד" בנוק-אאוט.
בכל מה שקשור בהגנה הוכיחה התוכנה כי היא עושה את העבודה בדיוק כמו שצריך - תוכנות זדוניות מדומות שהוחדרו בכוונה למערכת או הופעלו ישירות מתוך הרשת נחסמו מייד ע"י NOD, בעוד ש-AVIRA התקשתה מעט להדביק את הקצב (אם כי בסופו של דבר עשתה גם היא את שלה). ההתראות על הקבצים שנחסמו צצו בפינת המסך התחתונה, ולא הפריעו למהלך העבודה כמו חלונות הפופ-אפ העצומים של AVIRA - ושל מספר תוכנות אחרות שזכיתי להכיר.
בתחום הדיוק בזיהוי - וכאן המקור למידע הוא לא אני אלא אתרים בעלי כלים טובים יותר ממני לבדיקות אמינות כאלו - מדורג האנטיוירוס הזה בין המקומות הראשונים בכל המבחנים האחרונים.
עדכונים של ESET נעשים בתדירות של פעם ביום (כמו כל תוכנה אחרת), ונראה שהם מהירים יותר וקטנים יותר מאלו של AVIRA, כך שבשימוש לאורך זמן רוב הסיכויים ש-NOD תתפוס פחות מקום על הדיסק, וכך תמשיך לעבוד במהירות וביעילות.
בשורה התחתונה, ניתן להגיד שהופתעתי מאוד מ-NOD 4. מנסיוני עם גרסאות שלה בעבר, ובהתחשב בעובדה ש-Norton אכזבה אותי לאחרונה עם הבטחות דומות, לא האמנתי שחברת ESET תצליח דווקא היא לשלב בין הגנה מהדרגה הראשונה (תחום שבו היא לא התקשתה מעולם) עם קלות שימוש וידידותיות למשאבי המשתמש (תחום שבו היתה בעבר בתחתית הסולם). בניגוד לתוכניתי המקורית - לסקור ולמחוק - אני בהחלט מתכוון להמשיך להשתמש בה.
ולסיום נציין שוב שאם גם אתם רוצים לרכוש את NOD32, רצוי שתעשו זאת באתר Antivirus, שהיו נחמדים דיים לממן עבורכם את הסקירה הזו. כי אם כבר לקנות - עדיף לעשות זאת ממי שעוזר לנו לעזור לכם.
פלאש, תוכנת הפלאג-אין הפופולארית ביותר בעולם, הזדקנה במהירות מאז נכנס לחיינו המושג HD. ככל שגודל הוידאו שהיא מסוגלת לנגן הלך והתנפח, הלכו הביצועים והידרדרו. גם טרנד ההגירה של פלאש למכשירים קטנים ופשוטים יותר ממחשבי גיימינג תרם את תרומתו לתלונות הרבות שהלכו והצטברו, והחלטת אפל שלא לכלול תמיכה בפלאש באף אחד ממכשיריה מזכירה יום-יום למליוני משתמשים עד כמה זקוקה אדובי לרוח חדשה של רלוונטיות, לפני שיבואו הפורמטים הנתמכים ב-HTML5 ויגזלו את תהילתה לנצח.
אתמול שוחררה גרסת בטא שלישית לפלאש 10.1, ובה נוספה סוף-סוף תמיכה רשמית בשבבים גרפיים קצת פחות מתוחכמים - Intel GMA 500 ו-Broadcom Crystal HD. השבבים הללו, המותקנים במחשבי נטבוק ואולטרא-ניידים רבים, התקשו עד נכשלו בעבר בהתמודדות עם וידאו באבחנה גבוהה. בגרסא החדשה, כפי שניתן לראות בסרטון המבחן של כתבת Engadget ג'ואנה שטרן, מתאפשר גם לבעלי מחשבי-מיני למיניהם לצפות בוידאו ב-Full HD 1080p יותר מדי בעיות:
במקביל, הלילה העלה מארק דוהרטי, אוונגליסט של פלטפורמת הפלאש, מבחן שביצע בגרסת הבטא השנייה (כנראה) של פלאש 10.1, על גבי ה-Nexus One של גוגל. המבחן נועד להפריך טענות לפיהן צפייה בסרטוני פלאש על גבי הטלפון המתוחכם סוחטות את הסוללה ושותות את המיץ בלגימה אחת. דוהרטי העלה סרטון בו הוא נותן למכשיר לנגן במשך 17 דקות סרטון ביו-טיוב, וצירף את התמונה שמודבקת מייד אחריו, ובה נראית סטטיסטיקה מתוכנת הניהול של המכשיר לפיה צרך הדפדפן באותן 17 דקות של עיבוד וידאו רק 6% מהסוללה. כמובן שצריכת החשמל של המסך היא כבר עניין אחר, אך דוהרטי טוען כי אין סיבה שבעלי מכשירים כאלו לא יוכלו לצפות בשלוש שעות וידאו בפורמט פלאש ישר מהאינטרנט. בנוסף הוא טוען שאתרים אחרים, בהם עובר עיבוד הוידאו התאמה לשיפור ביצועים, מאפשרים צפייה ארוכה אפילו יותר.
Battery Performance with Flash Player 10.1 on the Nexus One from Mark Doherty on Vimeo.
Synaptics, החברה ששינתה את העולם עם משטח-המגע והפכה לשוכנת-קבע בכל מחשב נייד (מלבד אלה של IBM ז"ל) לא נחה לרגע. בתקופה זו, בה כל חברה שנייה מנסה לנגוס לה בשוק בעזרת סוגים חדשים של משטחי-מגע ומסכי-מגע תומכי מולטי-טאצ` (נגיעה בכמה אצבעות בו-זמנית), לא נשארת החברה חייבת. היום הוציאה החברה גרסת בטא ראשונה לתוכנה חדשה בשם Scrybe ("סוֹפֵר", בשגיאת כתיב מכוונת כמיטב הטרנד).
סקרייב היא חלק מחבילת Synaptics Gesture החדשה, המאפשרת ליצרני מחשבים ומשתמשי קצה להגדיר מחוות (gestures) לעבודה שוטפת (workflow) מול המחשב ללא צורך להשתמש במקלדת, ובעצם מחקה שימוש במסך מגע.
לדוגמא: אם אתם גולשים באתר חדשות וקוראים כתבה ארוכה, אין צורך להשתמש בכפתורים מיוחדים לגלילה. אין צורך גם במציאת רצועת-הצד הצרה של העכבר. פשוט הניחו שתי אצבעות על המשטח ומשכו אותן כלפי מטה, כפי שנהוג במחשבי אפל החדשים. לחילופין, אם משטח-העקיבה שלכם לא תומך בריבוי-נגיעות תוכלו לגלול בעזרת תנועת סיבוב מחזורית של אצבע אחת (כמו באייפוד). אם באמצע הכתבה מופיע נתון מעניין שאתם רוצים הרחבה בעניינו - פשוט סמנו אותו בעזרת הקשה-כפולה על הפאד וגרירת ההקשה השניה, ואחרי בחירת הטקסט הרצוי ציירו סימן-שאלה בעזרת האצבע. התוכנה תפעיל אוטומטית חיפוש למושג המסומן. אם מדובר בשם מוצר, ציירו אחרי בחירתו את האות a, והתוכנה תמצא לכם אותו באמאזון.
עוד דוגמא: אם אתם משתמשים בתוכנת איי-טיונז הפופולארית לצורך האזנה למוסיקה, תוכלו לעבור בין האלבומים השונים בגרירת שלוש אצבעות על ה-TrackPad בכיוון הרצוי. גרירת האצבעות כלפי מעלה תתחיל או תפסיק את הנגינה.
קיצורי דרך נוספים המגיעים מתוכנתים מראש הם קדימה (ציור ראש-חץ לכיוון קדימה), אחורה (ציור ראש-חץ בכיוון אחורה), גישה לתיבת המייל (ציור שטרודל), מעבר בין חלונות (לדוגמא: ציור W ל-WORD), העתקה והדבקה, משחק עם תמונות ע"י "אחיזתן" באצבעות ועוד.
הנתון המשמעותי ביותר בהקשר זה הוא העובדה שהיא עובדת לא רק עם משטחי-מגע חדישים תומכי מולטיטאצ` - החברה מבטיחה כי התוכנה תעבוד עם כל משטח-עקיבה שיוצר על-ידה בשנים האחרונות ומצוייד בדרייבר שלה. משטחים שלא תומכים בריבוי-נגיעות ייאלצו להסתפק במחוות פשוטות יותר (כלומר: מועטות יותר), אך התוכנה המאפשרת הגדרה אישית של המחוות אמורה לספק למשתמשים את כל מה שצריך כדי לאפשר שימוש אינטואיטיבי יותר במשטחי-עקיבה.
ראוי לציין שפתרונות עקיבה קודמים עם תמיכה במחוות וריבוי-נגיעות (והבולט ביניהם הוא זה של אפל, הנמצא ב-MacBooks חדשים) לא ממש אפשרו למשתמש לשלוט על אופי המחוות. בוודאי שלא כברירת-מחדל. החבילה החדשה של סינפטיקס היא הפעם הראשונה שמשתמשי PC יכולים להגדיר מחוות לפי טעמם האישי, ולא לפי ספריית מחוות קבועה-מראש.
תכננתי לבדוק עבורכם את התוכנה בעצמי, אבל לצערי גרסת הדרייבר שלי עדיין לא נתמכת בבטא הנוכחית. ברגע שאוכל - אני מבטיח מילה או שתיים על החוויה האישית שלי עם השירות החדש הזה. ובינתיים, כל אחד מכם מוזמן לנסות את התוכנה בעצמו. היא זמינה להורדה חינם בפורטל ייעודי.
ולסיום, העליתי עבורכם ליו-טיוב את ארבעת סרטוני ההסברה וההדגמה שהנפיקה Sunaptics לצורך ההשקה. בנגן שלפניכם נמצאת רשימת-נגינה עם ארבעת הסרטונים. אם וכאשר יתווספו סרטונים נוספים - גם הם יוכנסו לרשימה, ואם תפגינו עניין בכך - אנסה לתרגם את ארבעת הסרטונים לעברית.
אופרה, החברה הנורווגית האוחזת לפי סטטיסטיקות שונות בבין 1 ל-3.5 אחוזים משוק הדפדפנים העולמי, לא נחה לרגע. בשבוע שעבר היא שחררה שתי גרסאות ניסוי חדשות של המוצרים המובילים שלה, ושתיהן מהוות לא פחות מפריצות דרך. 
ביום שלישי בבוקר "דחפה" החברה בטא שנייה ל-OperaMini 5 (שיצאה לפני כשלושה שבועות).
הדפדפן המיועד לטלפונים "לא-חכמים" הוא ללא ספק אחד מיישומי הג`אווה המשוכללים ביותר בעולם. הוא מקנה לכל טלפון עם יכולת גלישה בסיסית ומסך פצפון גישה מלאה לאינטרנט כפי שהוא אמור להיות.
הגרסא הטרייה שלו, שהיא כמעט סופית, מוסיפה לדפדפן הקטנטן מספר שיפורים בנוסף לאלו שהוצגו עם הבטא הראשונה:
מנהל הורדות חדש, המאפשר בין היתר להוריד קבצים ברקע בזמן הגלישה;
Progressive Loading - טעינה של הדף בחלקים, כך שכל חלק מהעמוד מוצג כאשר הוא מוכן, בניגוד לשיטה הקודמת בה העמוד היה ממתין עד שכל האלמנטים ייטענו;
Opera Link - לגרסא הזו נוספה התכונה הוותיקה שהציגה אופרה יחד עם גרסא 4 של "מיני". אופרה לינק מאפשר לכל גולש בדפדפן לפתוח חשבון באופרה, ולסנכרן בין הגלישה שלו במכשירים שונים, החל במחשבים בבית ובעבודה וכלה בסלולארי. לדוגמא: אם בבית גלשתי בתפוז, והייתי באמצע רשומה מעניינת אך ארוכה. אם אני צריך לצאת מהבית, אוכל לפתוח את אופרה מיני בסלולארי ולדלות מהיסטוריית הגלישה השמורה בחשבוני את עמוד הרשומה, בלי צורך לחפש איפה בפורום הבלוגיה היא קודמה.
בנוסף לשיפורים התוכניים, שופר גם העיצוב של היישום הפופולארי. מעכשיו כמעט כל טלפון יכול לגלוש בלשוניות, ממש כמו פיירפוקס; שורת הכתובות ושורת החיפוש נמצאות בראש החלון, אחת ליד השניה. בחירה באחת מהן מרחיבה אותה על כל המסך הקטן; התפריטים כולם מונפשים, עם אפקטי-מעבר מרשימים; ולראשונה בעולם, בזכות שיתוף-פעולה צמוד של אופרה עם שכנתה השוודית אריקסון, מתאפשרת הקלדה סלולארית בתוך תיבות טקסט (החל משורת הכתובות וכלה בטפסים ברשת) בתוך תצוגת הדפדפן, בתוספת בועות המראות את רצפי-ההקלדה של כל מקש (כמו במכשירי סוני-אריקסון). כרגע זמינה תכונה זו באנגלית וספרדית בלבד, אך אפשר לבחור באפשרות להקליד בשפה הנוספת מתוך ממשק ההקלדה הרגיל של המכשיר שברשותכם.
כמה שעות לאחר מכן, הוציאה אופרה את גרסת הלפני-אלפא של דפדפן ה-10.5 המצופה שלה למחשבים.
השינוי הראשון בגרסא זו, בו מתגאה אופרה מאוד, הוא מנוע הג`אווה-סקריפט: בניגוד לשאר יצרניות הדפדפנים, המתבססות על מנועים מצד שלישי, יוצרים הנורווגים את מנועי-הבסיס של הדפדפן שלה במו ידיה.
מנוע הג`אווה-סקריפט החדש של החברה, Carakan, הוא מנוע הג`אווה המהיר ביותר אי-פעם. אופרה מדווחת שהוא מהיר פי 7.5 מהמנוע הקודם שלה עצמה, וכתב התוכנה של CNET סת` רוזנבלט מדווח שבבדיקה שלו הוביל הקאראקאן על המנוע של גוגל כרום (שהוא המהיר ביותר כרגע) בהפרש של כ-15%.
מנוע הצגת הדפים של הדפדפן שופר גם הוא, ועתה הוא תומך ביכולות אינטרנטיות מתקדמות יותר, כמו CSS3 ו-HTML5.
גם היכולות הגרפיות של הדפדפן שופרו, ורכיב בשם Vega משפר את מהירות הצגת הגרפיקה.
גם מהצד החיצוני נוספו כמה שיפורים:
ממשק AERO משופר לחלונות 7 וויסטה;
שיפור חזות התפריטים במק;
גילשה "פרטית" יכולה להתבצע בחלון או בלשונית בודדת;
שורת הכתובות ושורת החיפוש קיבלו יכולות דומות יותר לאלו של פיירפוקס 3 וכרום, כולל זכירת חיפושים, הצגת תוצאות מתוך ההסטוריה והמועדפים בזמן ההקלדה, ועוד;
התפריט בחלונות צומצם לתוך לחצן יחיד, ופינה מקום לסרגל הלשוניות בתוך מסגרת החלון (כמו בכרום);
התרעות קופצות (כמו הודעות שגיאה בעמודים, אישורי אבטחה וכו`) לא כופות על הדפדפן לעבור ללשונית ממנה הגיעו. כך, לדוגמא, תוכלו לבצע כניסה לתפוז בזמן שאתם גולשים במקביל באתר אחר.
כרגע ממליצה אופרה שרק בוחני תוכנות מושבעים ינסו את אופרה 10.5, מאחר ועדיין יש לה בעיות של חוסר יציבות, צריכת זיכרון מוגזמת (מישהוא אמר פיירפוקס?) וחוסר תמיכה ביכולות הדפסה. גרסת הלינוקס המקבילה עדיין לא שוחררה, אך היא עתידה להגיע בקרוב. ואם לסמוך על הניסיון, סביר להניח שהגרסא הסופית לכל שלוש מערכות ההפעלה תצא הרבה לפני הגרסאות המתחרות של פיירפוקס, כרום או אקספלורר.
