לפני כשלושה שבועות לעגנו קצת לחברת המשחקים Ubisoft על הניסיון החדש שלה להילחם בפיראטיות ע"י כפיית חיבור לאינטרנט כל זמן המשחק. עכשיו הגיע תורה של סוני לחשוף הגנה מבוססת-רשת למשחקים שלה, אך בהבדל משמעותי.
השבוע הוציאה סוני את המשחק השלישי בסדרת SOCOM: Fireteam Bravo לקונסולת ה-PSP. המשחק מצוייד לראשונה ביכולת משחק רב-משתתפים ברשת, אך איתו מגיעה הגנה חדשה נגד פיראטיות: משתמש שרוצה לשחק עם חברים או משתמשים אחרים ברשת ה-PlayStation Network יחוייב לרשום קודם את עותק המשחק מול שרתי סוני.
משתמש שיקנה את המשחק על דיסק UMD יצטרך להקליד קוד אימות המופיע על גבי האריזה, בעוד עותקים של המשחק שייקנו בהורדה ישירה דרך PlayStation Store יאומתו אוטומטית בכל חיבור לרשת. אם יגלה השרת שעותק המשחק כבר אומת ממכשיר PSP אחר (למשל: במקרה של רכישת עותק משומש) - הגישה למשחק ברשת תיחסם. משתמש שיקנה עותק משומש של המשחק או יחליף מכשיר וירצה לשחק ברשת, יוכל לשלם 20 דולרים ולקבל קוד אימות חדש.
בראיון לאתר הגיימינג IGN אמר ג'ון קוֹלר, מנהל שיווק החומרה בחטיבת הבידור הממוחשב של סוני באמריקה, כי מערכת ההגנה החדשה הינה נסיונית, ולחברה אין כרגע תוכניות להכניסה למשחקים נוספים. הוא אמר כי בניגוד לשיטת ההגנה החדשה של Ubisoft, שעוררה ביקורות קטלניות על כפיית החיבור התמידי לשרתי החברה כדי לשחק, הגישה של סוני דווקא צפויה להתקבל בחיוב בקרב גיימרים. זאת מכיוון והיא תשפר את חוויית המשחק (ע"י מניעת "גניבת" רוחב-פס בשרת המשחק ע"י שחקנים פיראטיים).
הטקטיקה של סוני מאפשרת לשחקנים חוקיים ליהנות מחוויית משחק עשירה יותר, מבלי להכניס אותם לפיקוח נוסח האח-הגדול. כך יוכלו כל השחקנים, חוקיים ופיראטיים, ליהנות מחוויית המשחק הבסיסית, כאשר התכונה החדשנית ביותר - משחק מרובה משתתפים ברשת - נשמרת לאלו הראשונים.
תעשיית המוסיקה נמצאת במשבר ארוך. מזה כמה שנים חברות התקליטים (שימו לב לשם) נלחמות בהורדות מוסיקה פיראטיות ברשת, אך טרם הצליחו לגבש מודל מוצלח כלשהוא שימשוך את הלקוחות חזרה לתשלום על מוסיקה ברשת. החברה היחידה עד היום שהצליחה לבנות עסק ארוך-טווח ממוסיקה היא דווקא אפל, שאינה קשורה לתחום המוסיקה אלא רק משווקת אותו.
בשבוע האחרון יצאו שתי חברות גדולות בהצהרות גרנדיוזיות למדי שמזכירות לנו, שוב, עד כמה קשה להיות קפיטליסט מצליח בעולם האינטרנט.
הראשונה בתור היא Warner Music Group, שמנכ"לה אדגר ברונפמן (ג'וניור) הכריז בשבוע שעבר כי הוא וחברתו לא יתמכו בעתיד בשירותים המאפשרים ללקוחות להאזין למוסיקה חינם דרך האינטרנט, כגון Spotify או Last.fm. השירותים הללו מאפשרים לגולשים להאזין לשירים בחינם, ולרכוש אותם אם הם חפצים בקובץ (מוגן DRM, כמובן) שיהיה ברשותם. ברונפמן אמר כי הוא סבור שרק מודל של תשלום קבוע יכול להועיל לתעשייה, שכן "מספר הלקוחות הפוטנציאליים המוכנים לשלם סכום חודשי קבוע גדול לעין שיעור ממספר הגולשים המשלמים על מוסיקה שכבר האזינו לה בלי לשלם". הרבה מקורות חדשותיים הסיקו מכך כי ברונפמן מתכוון לבטל את חוזי ההפצה הקיימים של וורנר עם שירותים דוגמת אלו שהוזכרו, אך למעשה הוא לא אמר על כך ולו מילה אחת. אבל אין בכך כל תימה, שכן רק אם היתה וורנר מכריזה על מודל עסקי חלופי חדש למכירת שירים ברשת היתה יכולה הקבוצה להרשות לעצמה לבטל את חוזי ההפצה עם השירותים "חסרי העתיד". הבעיה היא שאף חברת מוסיקה עוד לא הציגה הוכחות של ממש לכך שמכירת מוסיקה ברשת ללא הצעות חינם משתלמת כלכלית.
כאילו כדי להוכיח את הטענות נגד הניסיון העלוב של מנכ"ל וורנר, ממש באותו יום הודיעה חברת Real Networks (המוכרת לכולנו כיוצרת RealPlayer) על התנתקות חד-צדדית מ-Rhapsody. ראפסודי היא חנות המוסיקה המקוונת של ריל, והיא היתה הראשונה להציע מוסיקה זורמת מהאינטרנט לפי דרישה - ללקוחות שמשלמים סכום חודשי קבוע של 15 דולר, בנוסף למחיר הורדות השירים כקבצי MP3 (מוגני DRM, כמובן). עכשיו הודיעו ריל ו-MTV (או ליתר דיוק: Viacom, הבעלים של MTV) כי הן מוכרות את מניות השליטה בשירות (כרגע הן מחזיקות ב-51% ו-49% בהתאמה) והופכות אותו לחברה עצמאית. ריל ו-ויאקום עייפו מניהול חנות המוסיקה המדשדשת, המוכיחה כי מכירת מוסיקה תמורת מנוי אינה עסק מוצלח במיוחד, והן מוכנות לעשות הרבה כדי להיפטר מהבעלות עליה - או במספרים: ריל תשקיע 18 מיליון דולר במהלך, ו-ויאקום תעניק לפרוייקט פרסום בשווי 33 מיליון דולר - ככל הנראה בעיקר ברשת הטלוויזיה המוסיקלית שלה.
ואם אתם צריכים עוד הוכחה לכך שרכישת מוסיקה ברשת לא מצאה עדיין את שביל הזהב - אני מוכן להפנות אתכם לאדם שינסה להסביר לכם למה הוא עדיין מזמין באינטרנט דווקא דיסקים במשלוח-דואר.
זו לא פעם ראשונה שאנחנו שומעים על מקרה בו מי שאמור להילחם במשתפי קבצים מוגנים מפר בעצמו את החוק. בפעמים הקודמות היתה זו החברה שהייתה אמורה להילחם בשיתוף הקבצים בשם איגודי חברות הסרטים והמוסיקה, שפרצה לשרתים של אחרים וניהלה אתרי פורנוגרפיה. הפעם זהו מנהל רשת באוניברסיטה שסחט תלמידים.
באוניברסיטאות אמריקאיות יודעים שתלמידים אוהבים להיעזר בחיבורי הרשת האקדמיים האולטרא-מהירים כדי להוריד קבצים מוגנים כמו שירים ובעיקר סרטים, ולכן ממנים בכל אוניברסיטה אחראי רשתות רציני שידאג לכך שסטודנטים לא יוכלו להשתמש בפונקציות כאלו, או לפחות יצטרכו לתת על כך דין וחשבון.
אבל אחראי הרשת של אוניברסיטת ג'ורג'יה, דורין דֶהֶליאַן (37), ניסה להתחכם. הוא הגיע למסקנה שאין טעם לדווח על מורידים פיראטיים באוניברסיטה ולגרום להעפתם אם אפשר פשוט לסחוט אותם. לפני כשלושה שבועות הוא יצר קשר עם סטודנטית במוסד ואמר לה כי הוא תפס אותה מפרה את מדיניות האוניברסיטה ע"י הורדת תכנים מוגנים, וכי הוא יכול "להעלים את המצב בתמורה לכסף". כך סיפר לעיתון Athens Banner-Herald ראש משטרת הקמפוס, ג'ימי וויליאמסון. "הוא הציע 'בסך הכל' למנוע מהמידע להגיע ל'רשות השופטת' (של האוניברסיטה)".
הסטודנטית, שידעה שהאלטרנטיבה היא אפשרות לסילוק מהמוסד, לא יצאה מכליה. היא אמרה לו כי אין ברשותה הסכום שהוא דורש, ומיהרה להודיע על השיחה לאחד מאנשי הסגל, שמיהר להעביר את המידע למשטרה. שוטרת מוסווית נשלחה להתחזות לסטודנטית ולהציע לדהליאן את התשלום שביקש, וכשהסכים נעצר באשמת סחיטה ופוטר מייד. המשטרה מאמינה כי דהליאן סחט תלמידים נוספים, שלפחות אחד מהם גם שילם את הסכום הנדרש (שלא פורסם).
גורלה של הסטודנטית המורידה גם הוא לא פורסם, אבל אני בטוח שהיא כבר תמצא לעצמה רשת אולטרא-מהירה חינמית אחרת להורדת סרטים ושירים.
כבר כמה שנים שתעשיית הבידור נלחמת בעוז - אם כי לא תמיד בדרכים הנכונות - בפיראטיות. דיסקים עם מנגנוני הגנה של CopyControl, מנגנוני DRM ותוכנות נוסח WindowsGenuineAdvantage, כמו גם הפצה מכוונת של קבצים מזוייפים ומשפטי-ראווה נגד משתפי קבצים, הם רק חלק מהטקטיקות המוצלחות יותר, ובעיקר פחות, שראינו בעשור האחרון.
חברת המשחקים הצרפתית Ubisoft החליטה לנסות ולהמציא את הגלגל המסתובב של תחנת הרוח מחדש, והודיעה השבוע
על תוכנית חדשה שלה למניעת פיראטיות. החברה, שבקורות-החיים שלה מופיעים כותרים אהובים כמו ריימן, Far Cry, Myst האגדי, סדרת Might&Magic האגדית לא פחות, Assassin`s Creed, משחקי טום קלנסי ועוד רבים וטובים, תחל בקרוב לאלץ את רוכשי המשחקים שלה למחשב להיות מחוברים לרשת בזמן המשחק, כדי שהיא תוכל לוודא שהם אכן רכשו אותו כחוק.
האטרקציה הגדולה במערכת החדשה של החברה, לפי אתר "אבן, נייר ורובה צייד", היא מה שאין בה: המערכת החדשה, בניגוד לקודמותיה, לא בודקת אם יש לכם דיסק של המשחק בכונן, ולא מגבילה את מספר ההתקנות האפשריות של המשחק. בכך היא נוטשת את החיסרון הגדול והמדובר של DRM, שגרם לכך ששחקנים המשדרגים את המחשב לעתים קרובות לא יכלו להמשיך ולשחק במשחקים שהתקינו כבר על מחשב (או דיסק קשיח) קודם. עד כאן החדשות הטובות.
החדשות הרעות הן שבמקום הגבלה בהתקנת המשחק תיכנס הגבלה ב...משחק. החל מ-Settlers7 שישוחרר בהמשך השנה, בכל פעם שתפעילו משחק של חברת יוביסופט הוא יתחבר קודם לאינטרנט לאשר שהעותק חוקי ולהגיד לאבא-אוּבִּי שהתחלתם לשחק. כל שמירות המשחקים יבוצעו על שרתי החברה, ואם יתנתק פתאום הקשר, המשחק ייעצר בזמן הניסיון לחדש את הקשר עם שרתי החברה. אם לא יצליח המשחק לחדש את הקשר, הוא יאפשר לשחקן להמשיך, אך מתוך הניסוחים המעורפלים בהודעות החברה עולה כי כל עוד לא חודש הקשר לא יוכל הגיימר לשמור את מצבו הנוכחי במשחק.
משמעותו של המהלך הזה היא שלא יהיה אפשר להשתמש במשחקים על מחשבים ניידים בדרכים, או כשהאינטרנט קורס - ולצערינו בספקיות מזרח-תיכוניות זה קורה לעתים קרובות מאוד. בנוסף, החברות ידעו הכל על הרגלי המשחק של כל אחד, כולל כמה הוא משחק בכל משחק, באילו שעות ביממה וכו`.
הרבה אנשים לא רוצים שהרגלי המשחק שלהם, בדיוק כפי שהם לא רוצים שגוגל תרשום את הרגלי החיפוש והגלישה שלהם ברשת. ובכלל, לא ברור למה אנשים צריכים לשלם על משחקים כשבפועל החברה היא זו שקונה אותם ולא להיפך. האם הצעד הזה יעבור בשקט? אם יש כאן גיימרים (פורום גיימינג, מזמן לא הפגנתם נוכחות) - אתם מוזמנים להגיד לנו את דעתכם.
