הכרויות לדתיים
עשרות חברות כנראה לא טועות - ספרים אלקטרוניים הם הדבר הבא בתחום הפנאי. בדור שאינו יודע לקרוא מה שלא מופיע על גבי מסך, טבעי שכל כתבה רביעית על מגמות בתחום הגאדג`טים לעשור השני של המילניום השלישי תפליג בשבחם של הספרים האלקטרוניים.
אם תשאלו את ירון גולדשטיין, מייסד חנות הספרים-האלקטרוניים העברית הראשונה, "מנדלי", מדובר בהתפתחות טבעית.
גולדשטיין עבד בשנים האחרונות עם שלושה חברי-ילדות על מיזם הייטק משותף של סייטקס ו-BT ("בריטיש טלקום" - ה"בזק" של אנגליה) שעסק בדיגיטליזציה של תהליך ההכנה לדפוס. כחלק מהפרוייקט הדריך בספרד עובדים בחברת הוצאה לאור, עבורם היה המעבר מהכנה לדפוס באופן ידני לעבודה מול מחשבים שינוי פרדיגמה. המיזם סייע למו"לים ועובדיהם לתקשר באופן דיגיטלי ולהפוך את כל תהליך ההכנה לדפוס לממוחשב - עד הרגע בו בא הדיו במגע עם הנייר.
בעקבות הפרוייקט, ותוך התרשמות מההאצה בשוק הספרים האלקטרוניים באותה תקופה, העלה ירון בפני החברים אוהבי-הספר את הרעיון לאמץ את הדיגיטליזציה המוחלטת של ההדפסה, החוסכת את כריתת העצים. המטרה הייתה לעודד הפצה של ספרים אלקטרוניים בעברית, שלא היו קיימים עד עתה.
אחד החברים - הנרי הראל, בעל הוצאת ספרי המד"ב והפנטזיה "קדמת עדן" - סיפר כי רוב הספרות העברית שהתפרסמה לאורך ההסטוריה לא זמינה כיום לציבור. זאת עקב העובדה כי כל ספר שיוצא צריך מקום על מדפי החנויות, ולאחר שלושה עד שישה חודשים הוא מפנה את מקומו לספר הבא, אלא אם כן הוא רב מכר. כל העותקים שלא נמכרו עד להורדה מהמדפים נערמים במחסני ההוצאות, ומוצאים את דרכם למכירות שבוע-הספר במקרה הטוב, או לגריסה במקרה הפחות טוב. הוצאת מהדורה חדשה לספר שכבר ירד מהמדפים היא סיכון כספי לא כדאי בד"כ, וכך הופכים רוב מוחלט של הספרים שהודפסו בעבר לבלתי ניתנים להשגה.
הפצת מהדורה דיגיטלית, לעומת זאת, היא השקעה כספית קטנה בהרבה. ספר דיגיטלי מחזיר את ההשקעה בו בתוספת תשלום תמלוגים לכותב ורווח להוצאה כבר לאחר מכירת עותקים בודדים (לצורך העניין, "בודדים" עשוי להיות בסביבות מאה).
לאור כל האמור לעיל התגייסו הארבעה - גולדשטיין, הראל, כרמל רביד וישראל וינטֶה - למען קידום הפצת הספר העברי בצורה דיגיטלית. יחד ייסדו את חנות ה-eBooks העברית הראשונה, המכונה "מֶנְדלֵי מוכר ספרים ברשת", או בכינויה הלועזי המתוחכם Mendele HeBooks. החנות נפתחה במאמצים רבים ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה, ה-7 בינואר (יום חמישי האחרון), לאחר שהכנסת הכריזה עליו כיום לאומי לשפה העברית, ונקראת על שמו של שלום יעקב אבראמוביץ`, "הסבא" של הספרות העברית.
"מנדלי" היא יותר מסתם חנות ספרים ברשת. בתור החלוצה בארץ היא קובעת סטנדרטים בתחום:
את הספרים שהיא מוכרת היא שואבת, נכון לרגע זה, מפרוייקט בן-יהודה (אותו חתן יום-ההולדת), העוסק ביצירת מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית זה למעלה מעשור, ומהוצאת הספרים של הנרי הראל, "קדמת עדן". בימים אלה נמצאת החברה בשלבי מו"מ מתקדמים עם מספר הוצאות ספרים ישראליות להעלאת ספרים לאתר.
מחירי הספרים, מבטיח גולדשטיין בראיון, יהיו נמוכים יותר ממחירי ספרים מודפסים, במטרה לזרז את חדירת הספרים האלקטרוניים לשוק המקומי. מחירי המינימום ייקבעו ע"י הוצאות הספרים, ו"מנדליי" תשתדל לא להוסיף עליהם הרבה ("שילוב של ציונות ספרותית עם תוכנית עסקית", כהגדרת גולדשטיין). כרגע, כדי לתת לחנות את הדחיפה הראשונית, אף מוצעים חלקם חינם.
הספרים בחנות (כרגע המאגר עדיין בשלבי התהוות) זמינים לשימוש חופשי של הקונים, ואינם מכילים הגנת DRM המונעת את העברתם ממכשיר אחד לאחר. במקום זאת, מכיל כל ספר חתימה דיגיטלית נסתרת ייחודית לקונה, כך שבמקרה ועותקים של הספרים יופצו ברשתות שיתוף קבצים, אפשר יהיה לאתר בקלות את המפיץ מפר-הזכויות.
מאחר ולא לכל מכשיר או תוכנת eBook Reader יש תמיכה רשמית בעברית, מקודדת החברה את הספרים תוך היצמדות מוקפדת (Strict) לפורמט ה-ePub, המבוסס על HTML/XHTML, ומוודאת את תאימותם של הספרים למכשירי קריאה שונים. היא גם קוראת לכל חברה או גוף המייבאים קוראים אלקטרוניים לפתור יחד כל בעיית תאימות עברית שעלולה להתעורר.
פורמט ePub, בו בחרה החברה, הוא פורמט הנתמך ע"י רוב יצרניות כלי הקריאה, כגון סוני, אדובי, גוגל, פלסטיק לוג`יק, Barnes&Noble ועוד, ומאפשר לעמודים להתאים את עצמם לגודל התצוגה בכל מכשיר תומך. תוכנות לקריאת הפורמט במחשבים קיימות לכל מערכות ההפעלה, כמו גם תוכנות לסמארטפונים כגון אייפון, גוגלפון (אנדרואיד), WinMo ועוד. למשתמשי המחשבים ממליץ צוות "מנדלי" על תוסף הפיירפוקס EPUBReader, או על תוכנת Azardi למשתמשי חלונות המעדיפים תוכנה ייחודית; לקהל בעלי האייפון / אייפוד-טאצ` מומלץ היישומון החינמי Stanza, שהורד ב-2008 לבדה ע"י מיליון איש.
עכשיו, לפני שאתם ממשיכים לקרוא שטויות אינטרנטיות חסרות הקשר, עצרו רגע והתחילו לפשפש בספריהם של ביאליק ורחל הנמצאים בחנות. היזכרו מאין באנו, ומי הביאנו עד הלום. מי יודע - אולי אם ילדות בנות 14 היו קוראות את מנדלי מוכר-ספרים, הן היו לומדות קצת עברית.
