הסרט "אווטאר" עושה המון רעש. התקציב חסר התקדים, הסיפור האנטי-קפיטליסטי, האפקטים המדהימים, העובדה שהם תפסו טרה-בייט שלם של מידע והאורך הבלתי נסבל הם רק חלק מהבאזז סביב הפרוייקט הקולנועי השאפתני של ג`יימס קמרון (נראה לי ש"יוצר טיטאניק" צריך לפנות את מקומו ל"יוצר אווטאר").
אבל, כמו שכבר הבנתם מהפתיח, זה עוד לא הכל. בראיון למגאזין הבידור והרכילות Entertainment Weekly אמר הבמאי כי הטכנולוגיה ששימשה אותו ליצור את דמויות החייזרים מגזע ה"נאבי" בסרט יכולה לשמש גם לצרכים אחרים. "אפשר ליצור סרט נוסף בסדרת הארי המזוהם, בו ייראה קלינט איסטווד בדיוק כפי שנראה ב-1975. או סרט ג`יימס בונד עם שון קונרי כפי שלא ראינו אותו מאז Doctor No".
למעשה, גם בסרט אווטאר כבר בוצע קסם כזה - סיגורני וויבר (60) נראית כמשילה 20 שנה מגילה בכל פעם שהיא עוברת לדמות האווטאר שלה (בתמונה). הטכנולוגיה בה השתמש קמרון לסריקת פני השחקנים והדבקתם על דמויות המחשב התלת-ממדיות כה מדוייקת, עד שהיא מגיעה לרמת הנקבוביות על העור. הסריקה המדוייקת מאפשרת לתמרן את הפנים על המסך בכל צורה שניתן להעלות על הדעת. הבמאי אומר כי ניתן לא רק לגרום לשחקנים להיראות צעירים לנצח, אלא אף להעלות באוב שחקנים שכבר אינם (וברמה גבוהה הרבה יותר מהניסיון שנעשה בתחום זה בסרט "סקיי-קפטן"). אך כאן, לדעתו, מדובר בחציית גבול אתי. "אפשר ללהק את מרילין מונרו והאמפרי בוגארט לסרט יחד, אך אלה לא יהיו הם - מישהוא הרי יצטרך לשחק אותם". לעומת זאת, נראה שהוא חושב כי שחקן חי שחותם על צוואה המתירה להשתמש בפניו הסרוקים במשך 500 השנים הבאות הופכת את עניין ההתחזות ל"בסדר".
אולי אפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי להחזיר את חיים יבין ל"מבט" במקום ינון מגל הנוראי?
