בזמן האחרון נראה שיש פחות ופחות דברים טובים לומר על שירות המפות של גוגל. החל מצנזור מפת ישראל בסלולאר, דרך השירותים המתחרים שכבר עולים על גוגל בכמעט כל מובן אפשרי וכלה בהסתבכויות שירות "מראה רחוב" - גוגל ראתה הרבה יותר מדי מורת-רוח מהשירות שלה בשנה האחרונה.
אתמול היא עשתה צעד קטן לשיפור המצב, כאשר הציגה תת-שירות חדש: מעכשיו תוכלו לקבל ב-Google Maps לא רק הוראות נהיגה, הליכה ונסיעה בתחבורה ציבורית, אלא גם הוראות דיווש. בתפריט הוראות ההגעה ממקום למקום יוכלו רוכבי אופניים מושבעים לבחור ב-Bicycling, ולקבל הכוונה עם דגש על דרכים ידידותיות לדיווש, כמו שבילים או רחובות עם נתיבים מיוחדים. זמני הגעה משוערים מחושבים לפי כמות העליות והעייפות לאורך הרכיבה, וניתנת עדיפות לדרכים הנמנעות מעליות מעייפות. כמו כן, עם בקשת האפשרות להכוונת רכיבה משתנה כל המפה כולה וכל רחוב מסומן לפי מידת הידידותיות שלו לאופניים - כך שתוכלו לשנות את המסלול המוצע תוך התחשבות בתוואי הדרך.
כמובן שכמו כל מוצר גוגלי, גם המפות הידידותיות לרוכבים זמינות כרגע רק בארה"ב, וגם שם תמצאו אותן רק בערים גדולות (נכון לרגע זה). בנוסף, לא תומכת שכבת שבילי האופניים בשירות המפות הסלולארי של החברה, כך שתצטרכו לקבוע את המסלול מהמחשב בבית או במשרד ולזכור אותו בעל-פה. אך בהנחה שבעתיד שתי הבעיות הללו ייפתרו, בהחלט מדובר בשירות ששווה לשים אליו לב.
גוגל, החברה שהפכה לשם שני לחיפוש ברשת, חשפה השבוע כי היא מתאימה כחמישית מהחיפושים המתבצעים ברחבי העולם למשתמשים ספציפיים.
במשך שנים נהגה החברה לבסס את תוצאות החיפוש על היבשת בה ממוקם המשתמש, ובשלב מאוחר יותר עברה להתאים תוצאות לפי מדינות ספציפיות (טרנד שהחל ממדינות שדרשו צנזורה, כגון סין). השבוע, בוועידת Search Marketing Expo בסנטה-קלרה (סקופ: מחר - ראשון - ייערך כנס של הוועידה גם בירושלים), אמר בראיין הורלינג מצוות החיפוש המותאם בגוגל כי אחד מכל חמישה חיפושים המתבצעים היום בגוגל עובר התאמה לפי מיקום המשתמש, הסטוריית הגלישה שלו או אפילו אנשי הקשר שלו.
הסטטיסטיקה הזו לא כוללת בתוכה את כמות החיפושים המותאמים למדינות. למשל: כל מי שמחפש מילות מפתח מסויימות בגוגל יופנה אוטומטית לתוצאות המותאמות למדינה ולשפה. אך אלו לא תוצאות מותאמות אישית, ולכן הן קיימות הרבה יותר ומטרידות הרבה פחות. מה שאמור להדיר שינה מעינינו הוא ההודאה לפיה גוגל מרגלת אחרי המשתמשים במגוון דרכים: הורלינג הודה כי בניגוד למצב בעבר, בו הסתמכה גוגל על פעילות של משתמשים רשומים כדי להתאים להם את תוצאות החיפוש, כיום היא עושה זאת גם עם משתמשים שכלל אינם רשומים לשירות (או שאינם מחוברים אליו), בעזרת קריאת קבצי ה"עוגיות" של הדפדפן - חדירה חמורה לפרטיות, מאחר ומדובר במידע שמאוחסן על המחשב הפרטי, ולא מידע שנמסר מרצון לשרת ציבורי. כמו כן אמר הורלינג כי אצל משתמשים רשומים ניתנת עדיפות לתוצאות שקשורות למעגל אנשי הקשר שלהם בג'ימייל (למשל: תוצאה מבלוג שמקושר לאותו חשבון בגוגל כמו אחד מהאנשים בספר הכתובות או ב'באזז'). הסוג השלישי של התאמה אישית מדאיג פחות, מאחר ומדובר בסך הכל בשכלול התוצאות מבוססות המיקום מרמת דיוק של מדינה לרמת דיוק של עיר.
מצד שני, סיפר המתכנת הגוגלר כי המנוע נמנע משינויים גדולים מדי בתוצאות בין אדם לאדם, משתי סיבות: "ראשית, כאשר יש לנו מידע על המשתמש, בדרך כלל מושא החיפוש שלו נוטה להיות ברור למדי. שנית, אנחנו לא תמיד צודקים, למרות הניסיון להתאים הכל להקשר". לא רק שמדובר במשפט עם שתי סתירות פנימיות לפחות, אלא שמדובר בתירוץ עלוב וצדקני לפיו חדירה לפרטיות היא כביכול עזרה גדולה לעולם.
גורם נוסף שמודאג מטרנד ההתאמה האישית הוא מומחי SEO (מיטיבי חיפוש, או משהוא כזה) - אנשים שמקצועם לעזור לאתרים לקדם את עצמם במנועי החיפוש. הם טוענים, ובצדק, שהתאמה אישית של התוצאות לכל משתמש הופכת את עבודתם לבלתי רלוונטית, משום שכל משתמש יקבל תוצאות אחרות לאותו חיפוש. בתגובה אומרת גוגל שבמקום להתרכז בקידום אתרים בגוגל, צריכים מנהלי האתרים להתרכז בלבנות אתרים ידידותיים לקהלים ספציפיים. מי שצריך ליהנות מהאתר הוא לא גוגל, אלא המשתמש. אמירה נכונה למדי, אך בהתחשב במדיניות שנוקטת גוגל בעניין, אולי היה עדיף שתמשיך לסגוד לעצמה ולא תטריד את המשתמשים.
גוגל לא מרוצה מיחסי הכוחות המתערערים בינה לבין מייקרוסופט. העובדה שלאחרונה נראה כי מייקרוסופט זוכה באהדה יחצ"נית בעוד גוגל מאבדת אותה מטרידה מאוד את אנשי Mountain-View. לכן הם מנסים להתרכז בימים אלה יותר בשיפור שירותיהם הקיימים ופחות בפריצות-דרך מדומות ושנויות במחלוקת דוגמת Buzz הכושל.
אתמול השיקה גוגל שיפור שנועד להתחרות ישירות במייקרוסופט, ובתופעה מתוצרתה שהחלה כנראה את תזוזת המטוטלת - Photosynth. הטכנולוגיה המאפשרת למשתמשי Bing Maps לצפות בכל מקום על פני הגלובוס דרך מודלים תלת-ממדיים המורכבים מתמונות שהעלו הגולשים ל-Photosynth (וגם לפליקר, בגרסת ההדגמה האחרונה) הקנתה אהדה רבה לשירות המפות של מייקרוסופט. עכשיו יכולים גם משתמשי Google Maps לצפות בכל מקום בעולם מכל זווית שתמונה שלה נמצאת באינטרנט - או לפחות בשירותי אחסון התמונות של גוגל - Picasa ו-Panoramio - ושירות אחסון התמונות של יאהו, Flickr.
התמונות נגישות מתוך שירות Street-View ע"י אייקון המפעיל את תצוגת תמונות הגולשים. לאחר הלחיצה, יופיעו עשרות עיגולים אפורים על המסך, האמורים לציין את זוויות הצפייה השונות. הבעיה היא שבניגוד לרושם המתקבל מסרטון ההדגמה הערוך למשעי, ניתוח התלת-ממד של גוגל רחוק מלהיות אמין, ותמונות נכנסות אחת בשניה בצורה עקומה ומבלבלת. גם זמן התגובה של השירות של גוגל ארוך יותר מזה של מייקרוסופט, והעובדה שהתמונות נמצאות על אותו מודל גיאוגרפי עם תמונות ה-Street-View המקוריות מונעות שילוב של תמונות במקומות נידחים שאליהם מכוניות הצילום של גוגל טרם הגיעו - ישראל, למשל. הייתרון היחיד הוא שהאפשרות החדשה במפות של גוגל מבוססת על פלאש, בניגוד ל-Photosynth הדורשת התקנה של Silverlight - המתחרה המייקרוסופטי לפלאש.
בשורה התחתונה: מעט מדי, מאוחר מדי.
לאחרונה דיווחתי באתר "גאדג'טי" על כוונתה של גוגל להקים תשתית אינטרנט אולטרא-מהירה בערים נבחרות בארה"ב. בסופף השבוע הזה היא ציינה אבן דרך נוספת כאשר הוועדה הרגולטורית הפדרלית לאנרגיה בארה"ב אישרה לה לקנות ולמכור חשמל באופן חופשי. האישור בא חודשיים לאחר הקמת חברת בת בשם Google Energy וחודש לאחר בקשת רישיון לכניסה לשוק החשמל.
לדברי החברה, המהלך מיועד בעיקר כדי לייעל את צריכת האנרגיה הפנימית שלה, בייחוד לאור העובדה ששרתיה צורכים כמויות עתק של חשמל יקר ומזהם. לפי הכרזה של החברה מנובמבר 2009 נראה כי היא מנסה לפתח טכנולוגיית מראות חדשה וזולה לקולטנים סולאריים, אך לא רק לצרכיה הפרטיים. כתבי טכנולוגיה רבים מספור (וגם אני) מאמינים כי בכוונת גוגל לנסות ולהיכנס בעתיד גם לשוק החשמל הצרכני. אולי לחברת החשמל של גוגל יקראו "גוגל בזזז"...
לא פעם נוהגים כתבים טכנולוגיים או סתם סטנדאפיסטים להתבדח על חשבון הטלפונים ה"חכמים". אחרי הכל, גם המשתמשים המנוסים והאינליגנטים ביותר מסתבכים היום עם מערכות ההפעלה המסובכות והמסועפות שמנסות לשכנע אותנו כי הן הדבר הכי נוח, הכי אינטואיטיבי והכי-הכי שראינו אי-פעם.
בשבוע שעבר הוציאה חברה ישראלית בשם Intuitive User Interfaces יישום לפלטפורמת "אנדרואיד" (בתמונה), שמטרתו לאפשר למכשיר לחזות באילו פונקציות מעוניין המשתמש בנסיבות מסויימות ולהציע גישה אליהן בנגיעה בודדת, במקום דפדוף אינסופי בתפריט.
"טלפונים ניידים מציעים כיום אפשרויות רבות, אך אם שואלים את המשתמשים, הם עונים שהטלפונים מסובכים מדי להפעלה", אמר בהודעה הרשמית מייסד ומנכ"ל החברה, ערן אהרונסון. "אנשים רוצים לבצע פעולות בצורה פשוטה, ללא צורך לדפדף בתפריטים מסועפים ולהקליק אינספור פעמים. ע"י יכולת הסתגלות למשתמש בכל מצב, אנו מביאים את חוויית ה-One Touch (מגע בודד) לטלפונים הניידים".
היישום של Intuitive UIs מתנחל על מסך הבית של מערכת ההפעלה הסלולארית, וע"י שימוש באינדיקציות כמו זמן ומיקום מסוגל להציע למשתמש רשימת פונקציות תואמת לסיטואציה, בממשק תלת-ממדי. לדוגמא: אם היישום שם לב שכל בוקר אתם נוהגים לבדוק מייל, הוא ימקם בבוקר במרכז מסך-הבית את הקישור ליישום המייל; אם כל יום ביציאה מהמשרד אתם מתקשרים הביתה, יציג הטלפון במרכז המסך אייקון לחיוג הביתה; אם יש לכם פגישה בעוד שעה יציג המכשיר אייקון המקשר להוראות הגעה למקום הפגישה; וכן הלאה.
הרעיון של החברה לא חדש: מערכת ההפעלה ELSE Intuition של חברת Else (לשעבר אמבלייז) מרעננה בנויה על אותו רעיון - המכשיר אמור לדעת מה המשתמש צריך מתי בעזרת אינספור קישורים פנימיים בין תכונות, ולהציע לו גישה מהירה לאותם פרטים. ההבדל הוא ש-ELSE היא מערכת הפעלה עצמאית וחדשה, בעוד שכאן מדובר ביישום המיועד לפעול על מערכות ההפעלה הקיימות. על פי אתר IntuitiveUI, בנוסף לגרסת האנדרואיד שיצאה ביום שלישי האחרון, מתוכננות בקרוב גרסאות ל"מערכות הפעלה נוספות".
את הקישור להורדה, אגב, לא הצלחתי למצוא בשום מקום. אם יש לכם מכשיר אנדרואיד - נסו לחפש ב-Android Market.
אתמול דיווח בלוג הטכנולוגיה הגדול בעולם, TechCrunch, כי גוגל רכשה את מנוע המידע החברתי Aardvark.
Aardvark הוא מנוע חיפוש שנוסד ע"י יוצאי גוגל ב-2007, והחל לפעול כבטא סגורה ב-2008. ייחודו הוא השילוב בין חיפוש סמנטי (כלומר: האתר "מבין" מה אתם רוצים לדעת), אינטליגנציה אנושית ושילוב של שתיהן על גבי פלטפורמה חברתית. לאחר הרשמה לאתר, תוכלו להקליד בשדה החיפוש שלו שאילתה (שימו לב: לא "מילת חיפוש", אלא שאלה של ממש). האתר לא יחפש את התשובה בעצמו - הסיסמא שלו היא "תשובות מאנשים שיודעים על מה הם מדברים". הוא יחפש בשבילכם את האדם האמין ביותר לענות על אותה שאלה, מבין חוג מכריכם שאישרתם לאתר כי אתם סומכים עליהם, ומכרים מדרגה שניה - כלומר: אנשים שהאנשים שאתם סומכים עליהם סומכים עליהם. למשל: אם תשאלו אותו "איפה יש מלון זול במנהטן?", הוא יחפש בחוג מכריכם ומכריהם מישהוא שגר באזור מנהטן ומבין בתיירות (או סתם מכיר את העיר), וישלח לו את השאלה. זהו בעצם פורטל דוגמת Yahoo Answers, רק שכאן אתם מקבלים תשובות מאנשים אמינים שאתם ממש מכירים.
השמועות על הרכישה התחילו בחודש דצמבר, ואתמול נחתמה עסקת הרכישה, במסגרתה שילמה גוגל על הסטארט-אפ של עובדיה לשעבר ולשעתיד 50 מיליון דולר.
לא ברור כרגע מה תעשה גוגל עם מנוע החיפוש הייחודי הזה. ב-CNET מניחים כי החיפוש האנושי ישולב בדרך כלשהיא בשירות ה-Buzz החדש, כך שאנשי קשר יוכלו לשאול שאלות שיישלחו לחבריהם שלפי הפרטים שגוגל יודעת עליהם הם המתאימים ביותר לענות על השאלות, אך ייתכן כי הוא ישולה כשירות נפרד. יש להניח שעד סוף 2010 נראה לאיזה כיוון גוגל לוקחת את ארדווארק.
פורטל הוידאו יו-טיוב הוא אולי האתר הנגלש ביותר בעולם, אבל לפי קרדיט סוויס הוא עדיין מפסיד כמעט חצי מיליארד דולר מכספי גוגל בכל שנה.
בעקבות הצלחת שידור הקונצרט החי של U2 באוקטובר, ובניסיון למשוך לאתר קהל שימשוך מפרסמים לבזבז יותר כסף על פרסומות ביו-טיוב אישרה היום גוגל באנגליה כי חתמה על חוזה לשידור 60 משחקים מליגת הקריקט המקצועית של הודו (IPL), שהיא ליגת הקריקט הנצפית בעולם. הליגה מתחילה במרץ, ו-60 המשחקים שלה ישודרו בשידור חי בפורטל הוידאו הבינלאומי חינם אין כסף.
השידור של יו-טיוב יתחרה בעיקר ברשתות הטלוויזיה הבריטיות Sky ו-BT (בריטיש טלקום, שהיא כמו הממיר הממשלתי בארץ), שהצפיה בשידורי הליגה בהן עולה דמי מנוי. ברוס דייזלי, מאנשי יו-טיוב בגוגל אנגליה, אמר כי החברה מחכה בקוצר רוח לבחון את תגובת הקהל לשידורי ספורט חיים באינטרנט. אך בהנחה שאיכות הוידאו תהיה זהה לאיכות הרגילה של יו-טיוב, סביר להניח שרוב הקהל יתקשה להבין מה הוא רואה בשידור.
עוד ידיעות בנושאי גאדג'ט וטכנולוגיה
גוגל הודיעה השבוע רשמית על מה שכתבי טכנולוגיה וקוראיהם מכנים כבר שנים בשם GDrive.
השירות, שאין לו שם רשמי, מאפשר להעלות קבצים מכל סוג שהוא לשירות Google Docs, ולצפות בהם מכל מחשב עם חיבור לרשת. השירות של גוגל מאפשר להעלות קבצים בגודל של עד 250 מגה, וסך הכל מקציב למשתמשים ג’יגה אחד של אחסון חינם. מי שזה לא מספיק לו יכול לרכוש נפח נוסף במחיר של רבע דולר לגיגה לשנה (כן, יש כאן יחידת מידה עם שני צירים).
כמובן שכחלק מהאפשרויות בשירות גוגל דוקס ניתן לבצע חיפוש בקבצים שלכם או של חבריכם, לצפות בסוגי קבצים נפוצים מתוך הדפדפן בעזרת ה-Docs Viewer, ולהחליט אילו קבצים אתם מעוניינים לשתף עם חברים ואילו יישארו פרטיים.
לא ברור בדיוק למה חושבת גוגל שהאפשרות הזו היא אלטרנטיבה טובה יותר משירותי אחסון קבצים קיימים כגון Dropbox או eSnips (המתמקד בעיקר בתחום המדיה), אך סביר להניח שהיא פשוט סומכת על עצלנותנו לחפש שירותי אחסון ייעודיים כל עוד היא מספקת לנו פתרונות פושרים המשתלבים עם חשבון המייל.
לפני קצת יותר משבוע הודלפה לאתר CNET שקופית (בתמונה) מתוך מצגת שהקרינה גוגל לאנשי שיווק באירופה. המצגת הייתה חלק מכנס של החברה שכונה Above & Beyond 2009 ועסק בכלים העומדים לרשותה של גוגל וביכולתם לסייע ללקוחותיה (המפרסמים) להפיץ את "הבשורה" שלהם.
אחד הרעיונות שהוצגו היה שבבוא היום יוצגו פרסומות בשירות StreetView של החברה, המשמש לניווט חזותי ברחובות ערים בעולם. הפרסומות יהיו מקושרות לשירות רישום העסקים המקומיים של גוגל, וגם לתוכנית מיוחדת של החברה בשם Favorite Places, במסגרתה מדביקים עסקים מדבקות קוד דיגיטליות על חלונות הראווה שלהם, המפעילים פרסומות על מסך השירות בזמן מעבר על-פני החנות (בשירות "גוגל ארץ", כמו גם בתוכנות ניווט מבוססות גוגל-מפות התומכות ביכולות AR - מציאות מורחבת).
בתגובה לחשיפת כתב החיפוש של CNET טום קרייזיט אמר נציג מטעם גוגל כי לחברה אין כרגע כוונה לממש את הרעיון, אך יום לאחר מכן (חמישי) פורסם באתר משרד רישום הפטנטים כי גוגל הגישה בקשה לרישום פטנט על "הרעיון להקדיש מרחב-תצוגה בסביבת מפה וירטואלית להצגת מודעות". הפטנט מתאר תכונה שתאפשר לשרת "מראה רחוב" לזהות מראה ("נוף") מסויים שנקלט במצלמת הטלפון (או בתמונות בשירות StreetView מחשב) ולהציג עליו תמונת פרסומת.
האם זה אומר שבקרוב ה-GPS באוטו יראה או ישמיע לנו פרסומות מחנויות נבחרות שעל פניהן נחלוף? ואם כן - האם יהיה זה סופם של שלטי-החוצות?
אחרי חודשים של חרושת שמועות קדחתנית בצורה בלתי נסבלת, השיקה גוגל ממפקדתה ב-MountainView את הטלפון עליו עבדה בשנה האחרונה בשותפות עם יצרנית הטלפונים החכמים HTC.
Nexus One (תתרגלו לשם - כפי שציין בציניות אחד מחבריי בטוויטר, זה הולך להיות ה-iPhone הבא), תוצאה של שת"פ ראשון בין גוגל ל-HTC, הוא סמארטפון מעוצב להפליא (כלומר: מכוער), המבוסס על פלטפורמת Snapdragon של חברת Qualcomm ומעבד ARM של סמסונג במהירות 1GHz. זיכרון RAM של 512MB מריץ את מערכת ההפעלה Android 2.1 החדשה של גוגל, על זיכרון פנימי (אחסון פלאש) של 512MB ומסך AMOLED קפסיטיבי (כלומר: תומך מולטיטאצ`) בגודל 3.7 אינצ` וברזולוציה של 480x800 פיקסלים. כדי לפצות על האחסון הפנימי הקטן מספקת גוגל עם המכשיר כרטיס הרחבה microSD של 4 גיגה-בייט, שהחריץ אליו הוא מתחבר תומך בכרטיסים בנפח של עד 16 גיגה-בייט. לוח ה-Snapdragon מצוייד גם בתקשורת WiFi b/g/n, HSPA ו-Bluetooth 2.1. המצלמה המובנית כוללת חיישן 5 מגה-פיקסל, פוקוס אוטומטי ופלאש. GPS, מצפן דיגיטלי וחיישני אור וקרבה אחראים על החושים של המכשיר.
בתחום מערכת ההפעלה נראית האנדרואיד 2 כמו ויסטה לעומת XP - גרפיקה תלת-ממדית, רקעים מונפשים המגיבים למגע, עיצוב חדש לתפריט היישומים, זיהוי קולי הפועל על כל שדה להכנסת טקסט במערכת, ושיפור קל בתגובה למגע, אך בלי שום דבר חדש מבחינת הבלבול הרב בממשק המסועף.
למרות שהמכשיר מסוגל לתמוך במולטיטאצ` החליטו החברות לא להכניס תמיכה ליכולת זו לתוכנה, אך אנדי רובין, ממייסדי Android, אמר כי גוגל "שוקלת" את הכנסת היכולת בעתיד.
מבחינת שיווק - המכשיר משווק כרגע ישירות ע"י גוגל במחיר של 529 דולרים (כמעט 2,000 שקלים) בחנות האינטרנט שלה, ובסבסוד רשת הסלולאר T-Mobile בארה"ב ב-179 דולר. לקראת האביב הוא צפוי להגיע גם לאירופה ולמדינות נוספות (אבל כמובן שבישראל הוא יושק רק כאשר בשאר העולם הוא כבר יהיה ישן).
בסך הכל, אחרי הרבה מאוד באזז סיפקו לנו גוגל ו-HTC מכשיר לא מלהיב במיוחד, לא יפה במיוחד ולא מהפכני במיוחד. כל טלפון אנדרואיד עתידי עשוי להכיל תכונות מתקדמות יותר מזה, ומלבד המחיר השפוי (פחות מ-2,000 ש"ח בלי סבסוד הוא מחיר מרשים לסמארטפון חדש) אין פה, לדעתי, שום חדשה מרעישה.
לצפייה בפרסומת הוידאו שהוקרנה בהשקה
