ביום ראשון הוכרז רשמית פורמט שעשוי לרשת את מקומו של ה-MP3 בחיינו המוסיקליים.
במסגרת וועידה שנתית של תעשיית המוסיקה שהתקיימה בקאן (צרפת) בסוף השבוע, הציגה חברת Bach Technologies, חברה שהמשקיע העיקרי בה הוא אחד מממציאי ה-MP3, דאגפין באך, את היורש הפוטנציאלי: MusicDNA. בניגוד לנסיונות קודמים לרשת את פורמט המוסיקה הפופולארי, מיוזיק-די.אן.איי אינו פורמט חדש, אלא הרחבה של הפורמט הקיים. הקבצים בפורמט זה הם בעצם שירי MP3, שעליהם נוספות שכבות של מידע. המידע מאוחסן בקובץ XML (פורמט המהווה בסיס לקבצים כגון מסמכי וורד, דפי אינטרנט וכו`), ויכול להכיל עד 32 גיגה-בייט של מידע, כגון מילות שירים, וידאו-קליפים, תמונות, מצב-הרוח המוסיקלי של השיר, ביוגרפיות זמרים, קישורים והמלצות לשירים, אלבומים, כרטיסי-הופעות ופריטי מסחר קשורים וכו`. גם עדכונים ממקורות כגון פייסבוק וטוויטר כלולים, והמידע על השיר מתעדכן בכל פעם שהנגן מחובר לאינטרנט. בנגני MP3 קיימים המוסיקה תתנגן, אך המידע האינטראקטיבי לא יוצג, כמובן.
המטרה של הפורמט החדש, מעבר לריענון בהרגלי צריכת המוסיקה שלנו, היא להפוך את רכישת המוסיקה החוקית לכדאית יותר מהורדת שירים מרשתות שיתוף קבצים. היא אמורה להיות מושגת ע"י כך שהמידע על קובץ לא מקורי לא מתעדכן, וכך מאבד מהאטרקציה שלו.
בימים אלה עובדת חברת באך על הניסיון להחתים חברות מוסיקה על הסכמים לרישוי ושימוש בפורמט החדש (או ליתר דיוק: החדיש - הרי חדש הוא לא). בינתיים, על פי המידע הנתון, חתמו על הפורמט רק לייבלים קטנים ושוליים, אך החברה בטוחה בכך שבקרוב תצא הודעה על שיתופי פעולה של חברות בינלאומיות גדולות.
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא השתכנעתי. אין לי שום צורך בשיר שעקב שכבות מידע אינטראקטיבי נראה כמו אדם שהולך בקיץ עם 10 מעילים. או במילים אחרות - אין שום סיבה שאדם נורמלי ירצה שכל שיר באוסף המוסיקה שלו ייתפוס עשרות מגה-בייטים של מידע מיותר במקום 4-5 מגה. אחרי הכל, עם כל השירים שאנחנו מורידים בצורה בלתי חוקית, בסופו של דבר גם כוננים קשיחים של טרה-בייטים שלמים לא יספיקו.
כבר רבות נכתב, סופר, נותח והוטח על אודות אתרים המתיימרים להעניק מוסיקה חינמית לקהל הרחב. חוץ משירות Last.fm, שנקנה ע"י CBS והפך לשירות המוסיקה הראשון שמאחוריו עומדת חברה גדולה הדואגת לחתום חוזים עם חברות מוסיקה ומפרסמים - כל שאר השירותים חשופים לתביעות מצד חברות המוסיקה, שלא מרוצות כלל מהרעיון, ובריחת מפרסמים, שלא רוצים לשים ביצים בסל מניילון.
אתר חדש בשם FreeAllMusic מתיימר להיות זה שיצליח לשבור את השיא של Last.fm, ולא רק לאפשר לציבור להאזין למוסיקה חינם - אלא גם להוריד אותה באופן חוקי. רק לפני שבוע הודיעה הנהלת האתר על חתימת הסכם בינה לבין חברת Universal Music Group להפצת מוסיקה באופן חוקי, ואתמול התווספה לרשימת החותמות גם EMI.
השירות, הזמין (איך לא?) לאמריקאים בלבד, מציע לגולשים להוריד קבצי MP3 חינם לאחר צפייה בפרסומת בודדת. קובץ ה-MP3 לא מכיל מנגנוני DRM להגנה בפני העתקה, וכך ניתן להשתמש בקובץ ללא הגבלה. הקאצ` היחיד הוא שההורדות מוגבלות ל-5 בשבוע, ופרסומות מהאתר מציגות את עצמן גם באתרים אחרים, אם כי ניתן לבטל את הפרסום החיצוני.
אבל אל תחשבו שהשירות יהיה הצלחה גדולה. רק במרץ האחרון נסגר שירות דומה בשם SpiralFrog בעקבות כשלונו בהפיכת הורדות שירים ממומנות ע"י פרסומות לעסק כלכלי בעל הכנסות יציבות. גם שם היו חתומות שתי החברות המוזכרות למעלה, אך זה לא מה שעזר לשירות למכור את מודל ההורדות-תמורת-פרסומות. השאלה הגדולה ביותר, שתכריע כנראה את גורל FreeAllMusic, תהיה האם העובדה שהקבצים בו לא מכילים DRM, בניגוד לקבצי SpiralFrog המנוח, תספיק כדי למשוך המוני קונים ומפרסמים, ולהפוך את דגם המוסיקה הממומנת מפרסום למשתלם.
