הוא כאן, באופן רשמי - ה-iPad של אפל ב- 14:49

פורטל גאדג'ט וטכנולוגיה

אמש, באירוע שנמשך כשעתיים, התירה אפל את סבך המסתורין סביב מחשב הטאבלט שלה.

ה-iPad, כפי שהוא נקרא (וזה סופי!), הוא לא באמת מחשב, אלא יותר iPod Touch מגודל. הוא מבוסס על מעבד במהירות 1GHz ובשם A4 שאפל לוקחת עליו אחריות, אם כי אתר Bright Side of News חשף הבוקר כי זהו למעשה מעבד ARM של סמסונג, ומערכת ההפעלה של האייפון בגרסא משופרת. המסך בגודל 9.7 אינצ` וברזולוציה של 1024x768 הוא למעשה מסך 4:3 - דבר מאוד לא מקובל בימינו - והוא פועל בטכנולוגיית LCD עם תאורת LED אחורית ויכולות מגע קפסיטיביות, כולל ריבוי-מגעים (או ריבוי-אצבעות, או multi-touch, או איך שתרצו לקרוא לזה).
עיצוב האייפאד גם הוא מזכיר את זה של האייפון. צידו הקדמי שחור, את רובו ממלא המסך, מתחתיו נמצא כפתור מסך הבית, וצידו האחורי קמור וכסוף. עוביו של המכשיר הוא 1.4 ס"מ, גודלו 9.5x7.5 ס"מ ומשקלו הממוצע כ-700 גרם, כאשר הדגם הבסיסי שוקל מעט פחות והדגם המצוייד במודם סלולארי שוקל מעט יותר.
באגף צריכת האנרגיה הצליחה אפל להציג הישג לא קטן, עם חיי סוללה רשמיים של 10 שעות במצב גלישה או צפייה בסרטים, ולא פחות מחודש המתנה.

הטאבלט של אפל, כאמור, מבוסס על מערכת ההפעלה של האייפון בגרסא משופרת, המצויידת בתפריטי Drop-Down (תפריטי-רשימות קופצים) לגישה לאפשרויות שונות. הוא מכיל 14 יישומים של החברה שהותאמו במיוחד בשבילו, ומאפשר למשתמשים להוריד יישומים מחנות האפליקציות. כל יישום אייפון ירוץ על ה-iPad ללא צורך בהתאמה מיוחדת, אם כי גודלו על המסך העצום (יחסית לזה של האייפון) ייראה כחלון בלבד. גם בגרסא המשופרת של מערכת ההפעלה אין אפשרות להרצה של מספר יישומים במקביל.
היישומים בהם גאה סטיב ג`ובס במיוחד הם דפדפן הספארי והקורא האלקטרוני: דפדפן הספארי המובנה במכשיר, מספר ג`ובס, מעניק למשתמש את חוויית הגלישה המושלמת ביותר שנוצרה אי-פעם. הוא מאפשר לגולש להחזיק בידיו דף אינטרנט, כאילו מדובר בדף פיזי, ולתמרן אותו באמצעות האצבעות; הקורא האלקטרוני, iBooks, מעוצב כמדף ספרים פיזי, ומאפשר לקורא לצפות בעטיפות הספרים, לשלוף אותם מהמדף ולדפדף בהם כאילו היו ספרים פיזיים. פורמט הספרים הוא הפורמט הפתוח ePUB, המבוסס על פורמט דפי אינטרנט ומאפשר לשלוט על הגופן וגודל האותיות, וגם לבצע חיפוש פנימי בספר. אם מסובבים במחוות-אצבע את ארון הספרים מתגלה מאחוריו חנות ה-iBooks. בחנות מוכרת אפל ספרים מחמש הוצאות ספרים גדולות, במחיר של 13 עד 15 דולר לספר - תעריף גבוה יותר מזה של קוראים אלקטרוניים כמו הקינדל של אמאזון.
עוד יישום מרכזי באייפאד הוא iWork - גרסא ניידת של חבילת ה"אופיס" של אפל, הכוללת מעבד תמלילים, גליון עבודה ותוכנת מצגות. כל אחת מהשלוש עולה 10 דולר.
תוכנת מייל ייעודית שנוצרה עבור המכשיר מציגה את המיילים כרשימה בצד שמאל של המסך, כאשר המייל הנבחר מוצג על צידו הימני. כל זה כשהמכשיר מוחזק במצב אופקי. סיבוב למצב אנכי מוציא את רשימת המיילים מגבולות המסך, וממלא אותו אך ורק בהודעה הנבחרת.
הקלדת מיילים ושאר מילים (אהמ, לא הייתי יכול להתאפק) במקלדת הוירטואלית של המכשיר אמורה להיות נוחה יותר מאשר במכשירים אחרים, מאחר ובמצב אופקי היא כמעט בגודל מקלדת אפל מלאה - אתם יודעים, כזו שיש בה כפתורים אמיתיים.
ממשק המדיה של המכשיר עבר שדרוג ניכר לעומת זה של האייפון: דפדפוף בתמונות על ה-iPad הוא חוויה יוצאת דופן. התמונות מסודרות באלבומים, ובתנועת מתיחה של שתי אצבעות ניתן לצפות בתצוגה מקדימה של התמונות באלבום. הרמה של האצבע מהמסך תפתח את האלבום על כל המסך, ובחירה בתמונה תעבור למצב מצגת תמונות, כאשר ניתן לעבור בין התמונות בתנועות משיכה לצדדים, ואף לדלג על מאות תמונות בקלות על "ציר הזמן" של התיקייה, המוצג בתחתית המסך

האייפאד מגיע עם כונן פלאש בשלושה נפחים: הגרסא הבסיסית עם 16GB עולה 500 דולר, 32 גיגה עולים 600 דולר ו-64 גיגה עולים 700 דולר. כל זה למכשיר עם גישת אינטרנט WiFi. אם תרצו גם גישה לאינטרנט סלולארי תצטרכו להוסיף למחיר המכשיר 130 דולר, ולרכוש ישירות מאפל תוכנית גלישה. מאחר והרכישה מתבצעת מאפל ולא מחברת סלולאר, המחיר משולם מראש, ולא בתשלום חודשי. מחיר חבילת גלישה חודשית של 250 מגה הוא 15 דולרים, בעוד גלישה ללא הגבלה עולה 30 דולרים.

ומה חסר?
אז קודם כל: בתור גרסא מוגדלת של האייפון, גם ה-iPad לא מסוגל להריץ מספר יישומים במקביל; המעבד שלו, למרות היעילות האנרגטית, הוא מעבד של סמארטפון; אין בו פלאש, כך שחוויית הגלישה הפנומנאלית לא תכלול צפייה בסרטונים (צפיה ביו-טיוב אפשרית בזכות יישום חיצוני מיוחד בלבד); למרות שיש דגם עם קליטה סלולארית, המכשיר לא מכיל שום יכולת סלולארית שהיא: לא שיחות, לא שיחות וידאו ולא שום דבר אחר; בניגוד לרוב השמועות, אין למכשיר מצלמה קדמית - או מצלמה בכלל. אי אפשר לצלם תמונות, אי אפשר לצלם וידאו. כלום.

WeSell רשת שותפים

פרסומת סמויה, חיוב גלוי ב- 23:23

ערב השקתו של מחשב הלוח של אפל, נחשפת פרשה מביכה לאפל וחנות האפליקציות שלה.
הרג`יסטר מספר היום על מין צירוף מקרים מדהים, ברמה המוכרת מסרטי אימה ומתח, שגרם לכך שמשתמשי אייפון בריטים שהורידו את המשחק החינמי Bubblewrap של המפתח הניו-זילנדי פיטר וואטלינג מצאו את עצמם משלמים חשבונות טלפון גבוהים באופן בלתי-רגיל, על שיחות למספרים מסחריים (1-800, שגם בארץ עולים לפעמים פעימות-מונה כפולות).
המשחק Bubblewrap הוא יישום חינמי, הנתמך ע"י תוכנת AdMob (שנרכשה לאחרונה ע"י גוגל). AdMob מספקת למפתחים קטע קוד שנכנס לתוך היישומים, ומציג למשתמשים פרסומות מחברות שנתח מהוצאות הפרסום שלהן בשירות עובר לאותם מפתחים. אותן פרסומות מוצגות בד"כ מאתר האינטרנט של השירות, וחלקן הלא-גדול מנסה לפתות את המשתמשים להקליק לכניסה לאתר המוכר מוצרים מסויימים או ביצוע שיחה לקו טלמרקטינג שזמן-האוויר שלו עולה סכומים כפולים (ואף יותר) משיחה רגילה. כמובן ש-AdMob מתחייבת לדאוג לכך ששום אינטראקציה לא מבוצעת ללא אישור המשתמש, אך עקב חשיפת הרג`יסטר התברר כי עדכון מערכת ההפעלה של האייפון שבוצע בדצמבר גרם לכך שחלון האזהרה המוודא כי המשתמש יודע שהוא עומד לבצע שירות בתשלום לא הוצג, וכך השיחות אל "מספרי הפרימיום" התבצעו ללא ידיעת המשתמשים.
AdMob אמרה למפתח בעקבות פנייה שלו שהם אכן גילו לאחרונה כי עדכון במערכת ההפעלה של אפל ביטל את חלונות האזהרה לפני ביצוע שיחה למפרסם, וכי אפל לא הכינה אותם לשינוי כזה (כלומר: לא הודיעה להם שיש לשנות את הקוד). לכן, כמובן שאין זו אשמתה של אד-מוב. אבל גם חברת הפרסום הסלולארית התמימה-לכאורה פישלה: לפי הצהרותיה, היא לא מכניסה לשירות פרסומות המשתמשות במספרי פרימיום כדי לגבות עוד כסף מהלקוחות. מסתבר שאותן פרסומות עליהן הקליקו משתמשי משחק מעטפת-הבועות פשוט חמקו מעיניה של החברה. בתגובה לשאלה היא רמזה כי אין זה מתפקידה לבדוק אם מספרי טלפון בינלאומיים המקושרים לפרסומות אצלה הם במקרה מספרי פרימיום.
הבאג תוקן, כמובן, ומכיוון שהלקוחות שנפגעו לא תבעו אף אחד מהאחראיים האפשריים שום גורם לא לקח אחריות, והכסף שנגבה שלא כדין הלך בעיקר לחברת הסלולאר הבריטית O2. צירוף-המקרים לכאורה של עדכון ללא אזהרה של אפל, חברת פרסום שבמקרה מפרה את התחייבויותיה ופרסומת שמשום-מה אף אחד מהלקוחות לא שם לב להופעתה, עבר בשקט. אך נראה כי מדובר בעניין של זמן בלבד עד שנסיבות כאלה ואחרות ייצרו מקרים דומים שעלולים לגרום למשתמשי סמארטפונים לנזקים כבדים יותר.

אפל מתעלמת מפרצת אבטחה ב- 1:42

טיפול בפרצות עומד בראש סדר העדיפויות של חברות תוכנה. נכון שעיצוב ובניית גרסאות עתידיות נחשב לאגף היוקרתי ביותר, אך ידוע שהמחלקות לתיקון פרצות הן המחלקות העסוקות, המהירות והמלחיצות ביותר. לפחות ברוב החברות.
אפל, המותג היוקרתי ביותר כרגע בעולם ההיי-טק, היא חברה מיוחדת. העיצובים שלה מיוחדים, המדיניות שלה מיוחדת, וגם הטיפול שלה בבעיות מיוחד. ולאו דווקא לטובה. השבוע חשפה חברת האבטחה הפולנית SecurityReason כי פרצת אבטחה שהתגלתה על-ידיה לפני 7 חודשים זוכה להתעלמות מוחלטת מצד אפל.
החברה גילתה בחודש יוני פרצת אבטחה בפרוטוקול GDTOA, המאפשרת להריץ קוד על מערכות שונות מרחוק, בעזרת קוד PHP ממולכד ברשת או באמצעים אחרים. הפרצה השפיעה על 16 מערכות או תוכנות, ו"סקיוריטי ריזן" מיהרה ליידע את יוצרותיהן. גופים כמו קהילות OpenBSD ומוזילה תיקנו את הבעיה, בחלק מהמקרים תוך מספר שעות מהיידוע. רק אפל לא עשתה ולו ניסיון אחד להגן על משתמשיה. זאת למרות שהבאג משפיע על כל המערכות שלה, כולל מחשבי מק, שרתים, אייפון ואפילו AppleTV, ולמרות שלטענת מקסימיליאן ארסיימוביץ`, חוקר ב"סקיוריטי ריזן", התיקון לא קשה במיוחד. החברה חזרה והודיעה לאפל על הפרצה בדצמבר, ובשבוע שעבר אף שחררה קוד דוגמא לניצול הפרצה כדי להאיץ באפל לתקן אותה.
ארסיימוביץ` אמר לרג`יסטר כי נראה שאפל באה מתוך נקודת ההנחה שחבל לטפל בפרצות כל עוד הן טרם נוצלו ע"י האקרים. מתוך 16 המערכות הפגיעות, רק 3 נוספות טרם תוקנו: מוזילה Sunbird, K-Meleon (דפדפן מבוסס מוזילה המתעדכן רק פעם בכמה חודשים) ושפת התכנות הזניחה J.

העכבר של אפל אוכל סוללות מהמקלדת ב- 1:44

להיות הבעלים של אביזר של אפל נחשב בעיני רבים לזכות גדולה. אפילו כאשר מתגלות תקלות, מתגאים הלקוחות של אפל בכך שהם מקבלים מהחברה שירות אישי - תמורת מחיר מופרז. אם אתם לא מאמינים לי, רק נסו לצפות בפרק האחרון של "שידורי הניסיון", ותיווחכו בעצמכם לסגידה העיוורת של יוסי תגורי לשירות המעולה שהוא קיבל תמורת סכום מטורף של מאות דולרים (או כמו שמציין שם ליאור צורף - בסכום הזה אפשר היה לקנות מחשב נטבוק חדש).

אבל לפעמים נדמה שלא מדובר רק בסגידה, אלא באדישות מוחלטת של ה-Fanboys (כינוי למושבעי אפל) לכל גורם אחר מלבד המכשירים של אותה חברה נודעת-לשמצה.

כך קרה בזמן האחרון עם ה-Magic Mouse - עכבר המולטי-טאצ` המבוקש שהוציאה החברה בסוף 2009. קונים רבים דיווחו כי מייד לאחר חיבור העכבר המאוד-לא-ארגונומי למחשביהם, החלו מקלדות האפל האלחוטיות שלהם לרוקן סוללות AA בקצב של זוג ליום. ככל שהתקרב שיאה של עונת החגים והמתנות, הגיעו יותר ויותר דיווחים כאלה. הפורומים של אפל הוצפו בתלונות של משתמשים על הבעיה.

המקור לבלגן, לפי הרג`יסטר, הוא בלבול שגורם מנגנון תקשורת הבלוטות` של העכבר החדש לשכנו שבמקלדת. השעון האחראי להפעיל ולכבות את רכיב התקשורת בתדר קבוע יוצא מדעתו ושוכח לכבות את המשדר, וכך התקן החסכוני בחשמל בדרך-כלל הופך לזולל אנרגיה.

אבל חובבי התפוח לא התבלבלו לרגע, ובין כל המתלוננים בפורום נראה שלא נמצא אפילו אחד שהודה כי ויתר על השימוש בעכבר עד לתיקון הבעיה - כולם פשוט המשיכו להחליף סוללות כל יום עד שאפל סיפקה להם מקלדות חדשות שלא מתבלבלות מנוכחותו של החבר המגניב החדש, או עד שהם קנו אחת מכספם.

כנראה שעכבר-הקסם שיבש לא רק את פעולת המקלדו