‏הצגת רשומות עם תוויות לייזר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לייזר. הצג את כל הרשומות

תותח לייזר נגד... יתושים?




את מעלליו השליליים של ניית'ן מיירוולד, חבר קרוב של ביל גייטס ולשעבר נציב הטכנולוגיה הראשי של מייקרוסופט, פרסמתי כאן לפני כשנה וחצי באחת הרשומות הארוכות והזועמות שכתבתי אי-פעם. אבל מסתבר שמלבד להרוויח כסף מעבודה של אחרים, מסוגלים מיירוולד והחברה שלו, Intellectual Ventures, גם לדברים טובים.

לאחרונה דיבר מיירוולד בכנס TED2010 בקליפורניה, והציג כלי נשק בידיוני שכולנו מכירים מסרטים, ספרים ומשחקי מחשב: תותח לייזר.
הרעיון נולד ב-2008, בסיעור מוחות בנוגע לדרכים אפשריות למלחמה ביתושים נושאי מלריה - נושא שביל גייטס מוצא בו עניין רב, ומשקיע בו כספים רבים במסקרת "קרן ביל ומלינדה גייטס". הוא אפילו שחרר להקת יתושים באולם כנס TED ב-2009, והכריז כי "אין סיבה שרק עניים יחוו (עקיצות על-ידי יתושים)". באותו דיון זרק אחד הנוכחים לחלל האוויר את רעיון השימוש בקרני לייזר. התגובות, כך סיפר מיירוולד לניו-יורק טיימז בסוף השבוע, היו מזלזלות. אך מעבדת המחקר שבבעלותו החליטה לחשוב על זה עוד קצת, והמסקנה הייתה כי "הדבר אפשרי. אנחנו יכולים לעשות את זה. אז עשינו".

החוקרים של Intellectual Ventures Lab רכשו דרך eBay חלקי מצלמות ונגני בלו-ריי. חיישני CCD של מצלמות דיגיטליות "רואים" לא רע, ובתוספת תוכנה עוצמתית לעיבוד תמונה יכול המנגנון לזהות את היתושים המעופפים ולנתח את כיווני מעופיהם. בהשראת מנגנוני הדפסת לייזר, מנחה מנגנון ה"ראייה" את קרן הלייזר לירות על היתושים. השימוש בקרני לייזר כחולות מתעשיית הבלו-ריי מאפשר לנצל את הלייזר העוצמתי יותר שמחירו מתחיל להתקרב לזה של לייזר אדום.
בהדגמה חיה על הבמה שחרר מיירוולד מאות יתושים לתוך אקווריום שקוף, ונתן לתותח הלייזר לחסל אותם אחד אחד. הו הסביר לצופים כי התותח הואט למטרת ההדגמה, אך ביכולתו לחסל את היתושים בקצב מסחרר של 50-100 בשניה (!). בסיום ההדגמה הוקרן על מסך הענק סרטון מוגדל בהילוך איטי המראה כיצד קרני הלייזר הפוגעות ביתושים גורמות להם פשוט להישרף באוויר.
מנגנון זיהוי התמונה כה מדוייק, סיפר הטכנולוג, שהוא מסוגל לא רק להבדיל בין יתוש מעופף לאדם מתהלך, אלא גם בין יתוש לפרפר ואפילו בין היתוש ליתושה, הגדולה ממנו מעט. מאחר והתותח מיועד להילחם במלריה, הוא מתרכז בחיסול נקבות האנופלס, הנושאות את הטפיל הגורם למלריה, ועוזב את הזכרים לנפשם.
לניו-יורק טיימז סיפר חברו של גייטס כי אחד מהיתרונות המרכזיים של המערכת הוא מחירה: בניגוד להיגיון של רובנו, שמתעקש כי המצאה עתידנית כזו חייבת להיות יקרה, מספר מיירוודל כי ייצורה של המערכת אינו יקר, וכי מחירה הסופי עשוי להיות כ-50 דולר ליחידה - תלוי בכמות היחידות המוזמנות. חברת Intellectual Ventures לא תייצר את התותחים, מאחר והיא מתעסקת רק בפטנטים ופיתוח, אך הוא בטוח שההדגמה המרשימה תמשוך חברות גדולות לרכוש את הטכנולוגיה לייצור המוני.



סרטון ההדגמה, אגב, טרם עלה לאתר הכנס. אם הוא יעלה במהלך השבוע - אוסיף אותו כאן בסוף הרשומה.

בקרוב: מפות בתלת-ממד

המדריך לשבוע בניו יורק

אף אחד לא יכול לקחת לגוגל את הקרדיט על חלוציותה בתחום המפות באינטרנט. אין ספק שגוגל ושירותי ה-Maps, ה-Earth וה-StreetView שלה קידמו את תחום הניווט צעד גדול קדימה.
אבל חלוציות לא נמשכת לעד. מספר שעות לפני פתיחת תערוכת CES, בדיוק לפני שבוע, הודיעה Navteq, חברת-בת של נוקיה, כי היא החלה באיסוף מידע לבניית מפות תלת-ממדיות של ארה"ב.
מערכת Navteq True, המבוססת על מערכת המשלבת לייזרים ומצלמות, מותקנת על צי מכוניות המשוטטות בימים אלה ברחבי המעצמה העולמית. החברה מספרת ש-64 לייזרים מסתובבים ללכידת אור נמצאים בכל יחידה, ולוכדים כמיליון וחצי נקודות ציון תלת-ממדיות בכל שניה מהקרקע והמבנים הנמצאים במרחק של עד 150 מטר מהמערכת. יחד עם הלייזרים עובדות מצלמות פנורמיות ברזולוציה גבוהה, עם מערכת חיישנים המחשבת מאיזו זווית צולמה כל תמונה בהתאם לתנועת המכונית הנושאת את המערכת. הכל עובד כ"כ מהר שהפעילות יכולה להתנהל גם כאשר המכונית נוסעת בכביש המהיר במהירות מתאימה.
נראה שמטרתה של נאבטק היא ליצור שירות אלטרנטיבי לזה של גוגל מבלי לפגוע בפרטיות העוברים-והשבים. גוגל, כזכור, הסתבכה עם שירות מראה-הרחוב שלה כאשר הסתבר כי במהלך יצירתו מצולמים עוברים ושבים תמימים, לעתים במצבים מביכים, ולפעמים אפילו צידם הפנימי של בתים נכנס לתמונות. נאבטק, לעומת זאת, בונה מפות המבוססות כנראה יותר על צילומי הלייזרים מאשר על צילומי המצלמות, שכן בדוגמאות שסיפקה עד עתה (בתמונה למעלה, למשל) נראות המחשות ממוחשבות לחלוטין של הנוף.
נאבטק מתכוונת למכור את מפות התלת-ממד שלה ליצרניות מכשירי ניווט. כמו כן, בדצמבר הודיעה מייקרוסופט כי גם שירות המפות שלה, Bing Maps, שכבר הוכרז ע"י רבים כיותר גוגל מגוגל, יכיל בעתיד את מפות ה-3D של Navteq. כרגע זמינות במסגרת השירות רק מספר ערים בארה"ב (שטרם הוכנסו ל-Bing Maps), ובקרוב צפויה להתווסף למאגר כל מפת ארה"ב. אירופה תהיה הבאה בתור, ואסיה ודרום-אמריקה צפויות גם הן להיות זמינות בתלת-ממד עוד ב-2010.












מסך מגע - בלי מסך

המדריך לפתיחת בלוג באינטרנט



בתערוכת CES השנתית נקבעים בעיקר טרנדים להמוני מוצרים דומים (אם לא זהים) ששוטפים את השוק במשך השנה הקלנדרית העוקבת לתערוכה. אבל לא רק טרנדים. מדי פעם מבליח מוצר כ"כ חדשני, כ"כ ייחודי (או כ"כ דבילי), שהוא מתבלט הרבה מעל כולם.
המקרן של חברת Light Blue Optics ממלא השנה את המשבצת הנחשקת הזו.
מדובר במקרן PICO מבוסס לייזר - בניגוד לשאר מקרני הפיקו המבוססים על LED - ההופך כל משטח למסך מגע. מנגנון הקרנה אחד מקרין תמונה בגודל 10 אינצ` וברזולוציית WVGA (480x800), המיישרת וממקדת את עצמה, ומנגנון שני, מבוסס הקרנת אינפרא-אדום, מזהה מגע בתמונה המוקרנת.
ה-Light Touch ("נגיעת אור") הוא מחשב זעיר המופעל ע"י מעבד של סמסונג ומערכת ההפעלה Windows CE, ומכיל ממשק עצמאי עם יישומים להצגת תמונות, סרטונים, משחקים (בסיסיים למדי) ויישומים נוספים בטכנולוגיית Flash Light של אדובי. קישוריות אינטרנט ובלוטות` מאפשרת לו להתחבר דרך נקודות גישה אלחוטיות לאינטרנט לצורך עדכוני טוויטר וכד`, והדגם שלו שיימכר בהמשך השנה יוכל להתחבר גם למקורות וידאו חיצוניים (אחרת זה לא באמת היה מקרן).

ואם כל זה לא נשמע או נראה לכם הגיוני - אתם מוזמנים להעיף מבט בהדגמת-האמת של המקרן שצולמה ע"י אנגאדג`ט (אפשר גם בגאדג`טי, למי שרוצה להגיב על הסרטון בעברית). אפילו הכתב היה בהלם.














רופא, תדפיס לי שן!


השבוע יצאה ממפעל הייצור Invetech מדפסת הרקמות הראשונה בעולם, והועברה לחברת Organovo ("איבר חדש", בתרגום חופשי מלטינית). המכשיר, המכונה "ביו-מדפסת תלת-ממדית" מסוגל לקחת תאים חיים מכל סוג כמעט, ולבנות מהם גופים תלת-ממדיים - איברים.

מנכ"ל אורגנובו, קית` מרפי, אמר לעיתונות כי חוקרים יוכלו למקם תאי-כבד על "פיגומים" שהוכנו מבעוד-מועד, ואפילו ליצור ריקמה רב-שכבתית המגדלת שן חדשה. תוכנה נלווית מאפשרת לחוקרים לתכנן מראש את מבנה הריקמה שתיבנה, וראשי-הדפסה מדוייקים מונחי-לייזר. החברה מתכוונת לשווק את המכשיר יוצר האיברים המלאכותיים למוסדות מחקר, כדי שיחלו ביצירת רקמות נסיוניות, במטרה שביום מן הימים יוכלו מנתחים להשתמש ביצירות הללו לשימושים רפואיים שונים.