את מעלליו השליליים של ניית'ן מיירוולד, חבר קרוב של ביל גייטס ולשעבר נציב הטכנולוגיה הראשי של מייקרוסופט, פרסמתי כאן לפני כשנה וחצי באחת הרשומות הארוכות והזועמות שכתבתי אי-פעם. אבל מסתבר שמלבד להרוויח כסף מעבודה של אחרים, מסוגלים מיירוולד והחברה שלו, Intellectual Ventures, גם לדברים טובים.
לאחרונה דיבר מיירוולד בכנס TED2010 בקליפורניה, והציג כלי נשק בידיוני שכולנו מכירים מסרטים, ספרים ומשחקי מחשב: תותח לייזר.
הרעיון נולד ב-2008, בסיעור מוחות בנוגע לדרכים אפשריות למלחמה ביתושים נושאי מלריה - נושא שביל גייטס מוצא בו עניין רב, ומשקיע בו כספים רבים במסקרת "קרן ביל ומלינדה גייטס". הוא אפילו שחרר להקת יתושים באולם כנס TED ב-2009, והכריז כי "אין סיבה שרק עניים יחוו (עקיצות על-ידי יתושים)". באותו דיון זרק אחד הנוכחים לחלל האוויר את רעיון השימוש בקרני לייזר. התגובות, כך סיפר מיירוולד לניו-יורק טיימז בסוף השבוע, היו מזלזלות. אך מעבדת המחקר שבבעלותו החליטה לחשוב על זה עוד קצת, והמסקנה הייתה כי "הדבר אפשרי. אנחנו יכולים לעשות את זה. אז עשינו".
החוקרים של Intellectual Ventures Lab רכשו דרך eBay חלקי מצלמות ונגני בלו-ריי. חיישני CCD של מצלמות דיגיטליות "רואים" לא רע, ובתוספת תוכנה עוצמתית לעיבוד תמונה יכול המנגנון לזהות את היתושים המעופפים ולנתח את כיווני מעופיהם. בהשראת מנגנוני הדפסת לייזר, מנחה מנגנון ה"ראייה" את קרן הלייזר לירות על היתושים. השימוש בקרני לייזר כחולות מתעשיית הבלו-ריי מאפשר לנצל את הלייזר העוצמתי יותר שמחירו מתחיל להתקרב לזה של לייזר אדום.
בהדגמה חיה על הבמה שחרר מיירוולד מאות יתושים לתוך אקווריום שקוף, ונתן לתותח הלייזר לחסל אותם אחד אחד. הו הסביר לצופים כי התותח הואט למטרת ההדגמה, אך ביכולתו לחסל את היתושים בקצב מסחרר של 50-100 בשניה (!). בסיום ההדגמה הוקרן על מסך הענק סרטון מוגדל בהילוך איטי המראה כיצד קרני הלייזר הפוגעות ביתושים גורמות להם פשוט להישרף באוויר.
מנגנון זיהוי התמונה כה מדוייק, סיפר הטכנולוג, שהוא מסוגל לא רק להבדיל בין יתוש מעופף לאדם מתהלך, אלא גם בין יתוש לפרפר ואפילו בין היתוש ליתושה, הגדולה ממנו מעט. מאחר והתותח מיועד להילחם במלריה, הוא מתרכז בחיסול נקבות האנופלס, הנושאות את הטפיל הגורם למלריה, ועוזב את הזכרים לנפשם.
לניו-יורק טיימז סיפר חברו של גייטס כי אחד מהיתרונות המרכזיים של המערכת הוא מחירה: בניגוד להיגיון של רובנו, שמתעקש כי המצאה עתידנית כזו חייבת להיות יקרה, מספר מיירוודל כי ייצורה של המערכת אינו יקר, וכי מחירה הסופי עשוי להיות כ-50 דולר ליחידה - תלוי בכמות היחידות המוזמנות. חברת Intellectual Ventures לא תייצר את התותחים, מאחר והיא מתעסקת רק בפטנטים ופיתוח, אך הוא בטוח שההדגמה המרשימה תמשוך חברות גדולות לרכוש את הטכנולוגיה לייצור המוני.
סרטון ההדגמה, אגב, טרם עלה לאתר הכנס. אם הוא יעלה במהלך השבוע - אוסיף אותו כאן בסוף הרשומה.
לפני קצת יותר משבוע נחשף פרוייקט פיתוח מרשים למדי של Imperial College הלונדוני. חוקרים במוסד המכובד המציאו חומר מרוכב חדש, שלטענתם עשוי להוביל לכך שבעתיד מכשירי חשמל לא יצטרכו סוללות עבות, מאחר והן יוזנו ע"י גופם.
החומר, המורכב מסיבי פחמן ושרף פולימרי, הוא דק וקל-משקל, ועם זאת חזק מספיק כדי לשמש כתחליף למתכות ופלסטיק כחומר ממנו יורכבו גופים של מכשירי חשמל ואפילו מכוניות.
בסרטון המצורף מדגים ד"ר אמיל גרינהאל מהמחלקה לאוירונאוטיקה בקולג` האנגלי כיצד פיסה מהחומר נטענת ע"י מחולל זרם, ואח"כ מפעילה אותו חזרה.
גרינהאל מסביר באתר הפרוייקט כי הוא מיועד בעיקר לתעשיית המכוניות: כיום מצויידות מכוניות היברידיות במנועים חשמליים, המעלים את משקלן וגורמים לעצמם לבזבז אנרגיה רבה בשעת הזזת הרכב. החומר החדש, שעדיין לא ניתן לו שם אך נרשם עליו פטנט, יכול להחליף את הסוללות המכבידות על המנועים. חוזקו מאפשרת להרכיבו בגוף המכונית במקום חלקי מתכת קיימים, כמו הגג או הדלתות, וכך נאגרת האנרגיה למנועים החשמליים בגוף הרכב עצמו. חברת הרכב השוודית וולוו, השותפה לפרוייקט, כבר שוקלת לשלב את החומר במכוניות מבחן. בתור התחלה היא רוצה להרכיב אותו כתחליף לגוף התא המכיל את גלגל הספייר והסוללות, כך שמספר הסוללות הדרושות ירד, משקל הרכב יירד בכ-15%, וטווח הנסיעה שלו יגדל.
בנוסף לאפשרות להבנות את הסוללות במרכז הרכב, אומר גרינהאל, ניתן גם להרכיב גאדג`טים כמו מכשירי GPS, טלפונים ומחשבים מהתרכובת הזו, וכך לחסוך את הנפח שדורשות הסוללות הנוכחיות. כמו כן, מכיוון וטעינת החומר הזה לא נעשית באמצעות תהליך כימי, הוא כמעט ולא מתבלה, בניגוד לסוללות קיימות שכוחן פוחת עם כל טעינה. הטעינה הא-כימית גם מהירה הרבה יותר מזו של סוללות עכשיויות.
החוקרים מדגישים כי החומר נמצא בתהליכי פיתוח ראשוניים, וכי ייקח עוד שנים רבות עד שנראה אותו נכנס לשימוש בפועל. בינתיים הם כבר חושבים על דרכים להגדיל את קיבולת האנרגיה שלו, במטרה שבבוא יומו הוא יהיה מסוגל להחזיק את המכשור שלנו ללא טעינה לפרקי זמן שקיימים היום רק בסרטים.
הנה אייטם קטן וביזארי שישמח כמה אנשים:
המעצבת הסינית דַאיזִי זֶ`נְג עיצבה עבור נוקיה טלפון עתידני, שמקור האנרגיה שלו הוא... משקאות מסוכרים. הטלפון, כפי שניתן לראות בתמונת האבטיפוס, בנוי בצורת צינור (או מבחנה - איך שאתם מעדיפים), אותו ניתן לפתוח מהצד העליון ולמזוג פנימה משקאות כגון קוקה-קולה או טרופית. טכנולוגיית תא-דלק (Fuel-cell) הקיימת כבר מאז שנות ה-80 נעזרת באנזימים כזרז ליצירת תהליך המפיק חשמל מהסוכרים שבנוזל, ומפיק מים וחמצן, בהם תוכלו להשקות את הצמחים בבית בפעם הבעה ש"תטעינו" את המכשיר. המעצבת טוענת שטכנולוגיית תא-הדלק מסוגלת להפעיל את המכשיר פי 3 או 4 יותר זמן מאשר סוללות ליתיום-יון קיימות, ורכיבי הסוללה מתכלים ואינם מזהמים את הסביבה.
מכיוון ומדובר בקונספט, אי אפשר לדעת מתי נראה אותו בשוק. אבל ככל שנוקיה תצא גרוע יותר בדו"ח הבא של ארגון גרינפיס - היא תזדרז יותר להגשים את הסיוט המכוער הזה.
לכבוד תערוכת האלקטרוניקה השנתית Consumer Electronics Show, הנערכת בימים אלו בלאס-וגאס, תקבלו כאן במהלך הימים הקרובים רשומות בהן יוצגו קווי מוצרים חדשים ומגמות בולטות בשוק האלקטרוניקה. כל רשומה תהיה לקט (כי אחרת יהיו כאן 10 רשומות ביום), ותציג כמה מכשירים המייצגים מגמה אחת או חברה אחת.
הלקט הראשון עוסק באחת המגמות הנוגעות להרגלי צריכת הטלוויזיה שלנו: Media Stramers - מכשירים המתחברים לטלוויזיה ומאפשרים לה להראות תכנים גם מהאינטרנט או ממחשבים סמוכים ללא כבלים. לדעתי האישית השם המתאים להם ביותר בעברית הוא "ממירי אינטרנט", כהמשך טבעי לממירי-הכבלים וממירי-הלוויין. הנה מה שהוצג בתחום זה (לפחות עד עכשיו):
Syabas, חברה שכנראה נמצאת בתחום מזרימי המדיה לא מהיום, מעוררת תשומת לב רצינית עם הממיר החדש שלה, Popbox. פופ-בוקס, שהוא יורשו של קו ממירי ה-Popcorn Hour ("שעת הפופקורן") של החברה, הוא מכשיר קטן, קל ומעוצב בקווים ישרים וחסרי-יומרות, התומך בכמעט כל פורמט מדיה קיים.
הוא מנגן קבצי אודיו ווידאו, מקרין תמונות ומריץ משחקים ויישומים שפותחו עבורו בעזרת פלטפורמת הפיתוח של החברה. כל חברה או מפתח עצמאי יכולים לתכנת יישומים אותם יוכלו לחלק או למכור באמצעות פורטל ה-Popapps הייעודי.
ממשק ההפעלה של הממיר קל ונוח לתפעול באמצעות השלט, והוא כולל, בנוסף לסייר קבצי המדיה, גם Widgets לתוכן אינטרנטי וחברתי, כמו תחזית, עדכוני פייסבוק וטוויטר, חדשות, תמונות מאתרי שיתוף תמונות כמו Flickr ועוד.
באגף ספקי התוכן למכשיר, למקרה שאין לכם מספיק מדיה על המחשב או כונן-הגיבוי המחובר לרשת (NAS), תמצאו את נטפליקס, רשת השכרת הסרטים האינטרנטית הגדולה בעולם, ו-SHOUTcast מבית נולסופט (ווינאמפ, זוכרים?), שירות המאפשר להאזין לעשרות-אלפי תחנות רדיו אינטרנטיות חינם.
המכשיר מתחבר לטלוויזיה באמצעות חיבור HDMI או קומפוננט. מחירו: 129 דולר.
עם הודעה לעיתונות באורך הגלות ואפילו יותר, מכריזה NetGear, שחקנית חזקה וידועה בתחום ממירי האינטרנט, על ה-Digital Entertainer Express. המכשיר עם השם הארוך, שמחירו לא פחות מ-230 דולר, הוא גרסא זולה יותר של מכשיר קודם של החברה, Digital Entertainer Elite.
הממיר סורק את כל התוכן בכל המכשירים בבית המחוברים לרשת האלחוטית בחיפוש אחר קבצי מדיה. הוא תומך בקבצי וידאו, כולל HD, קבצי אודיו בפורמטים MP3, WAV ו-FLAC ותמונות בפורמטים נפוצים. בנוסף, הוא מייבא תוכן מהאינטרנט, כגון רדיו אינטרנטי (כאן יש רק כ-250 תחנות), תמונות מ-Flickr, עדכוני RSS וסרטונים מאתרים פופולאריים.
באגף התוכן המסחרי מציעה NetGear את תוכנת PlayOn, עליה יש לשלם בנפרד. תוכנה זו מאפשרת גישה ישירה לסרטים ותוכניות טלוויזיה ממקורות רשמיים כגון HULU, Netflix, Amazon VOD, BBC iPlayer ו-CBS.
על הגבול בין ממירי-אינטרנט לבין סתם דיסקים-קשיחים עם התממשקות לטלוויזיה אפשר למצוא את ScreenPlay Director HD של Iomega.
מדובר במכשיר המעוצב כמחשב ThinClient, המתחבר לטלוויזיה באחד משלל סוגי חיבורים, ומכיל דיסק-קשיח פנימי של טרה-בייט לאחסון מדיה, אותה תוכלו לנגן על הטלוויזיה בזכות התמיכה של המיר בפורמטים נפוצים, כולל DivX. לאינטרנט הוא מתחבר עם כבל Ethernet (אם תרצו חיבור אלחוטי תצטרכו לרכוש כרטיס רשת אלחוטי ייעודי), ומייבא תוכן כמו סרטונים מיו-טיוב, רדיו מ-SHOUTcast, תמונות מ-Flickr, עדכוני RSS וסרטים מלאים לרכישה בתשלום משירות CinemaNow של Roxio.
אחרון חביב: מעבר לגבול אחר מהנ"ל - הגבול בין ממירי-אינטרנט לממירים קלאסיים, יושב Slingbox. הסלינגבוקס הוא מוצר וותיק, ההופך את היוצרות והמגמות ומטרתו דווקא להפיח חיים חדשים בממירים הישנים. מדובר בקופסא שמתחברת לממיר הכבלים או בלוויין בבית, ומאפשרת לבעלים לצפות בשידורים הנקלטים בממיר הביתי שלו מכל מקום בעולם, כל עוד יש ברשותו מחשב נייד או סמארטפון מבוסס Windows Mobile עם התוכנה של Sling Media.
ב-CES חושפת החברה שני מכשירים חדשים:
הראשון הוא Sling Monitor - מסך ייעודי לצפייה בשידורי הטלוויזיה הביתית מרחוק. גודלו 15.6 אינצ`, והוא אמור לפתות חברות כבלים ולוויין למכור ללקוחותיהן ממירים שמשדר הסלינג כבר כלול בהם - תחום שעד היום נחל כישלון. משום מה אני מתקשה לדמיין לעצמי אנשים רוכשים את המסך הזה, משאירים את הממיר בבית ונוסעים לחבר`ה עם המסך הקטן (כמו של מחשב נייד!) כדי לצפות במשחק בערוץ הספורט עליו הם משלמים דמי מנוי טבין ותקילין.
המוצר השני שמראה החברה ב-CES הוא Sling Receiver 300 - ממיר לקליטת שידורי ממיר-הממיר. או בעברית: אם יש לכם בבית ממיר סלינגבוקס המשדר את מנוי הטלוויזיה שלכם לרשת, ואתם רוצים לראות אותה לא על מחשב נייד בחו"ל אלא על טלוויזיה נורמלית וגדולה יותר ממסך ה-Sling Monitor, תוכלו לרכוש את הממיר הזה. חברו אותו לטלוויזיה רחוק מהבית, והוא יקלוט את שידורי המנוי שלכם מה-Slingbox בבית ויעביר אותם ב-HD (אם יש) למחוז חפצכם. כך תוכלו גם לחלוק את המנוי לערוץ 5+ עם חברים. אבל אל תגידו את זה ל-HOT.
