מזה כמה שנים נמתחת ביקורת קשה ונוקבת על גוגל וחברות אחרות, המרגלות אחר הרגלי הגלישה שלנו במטרה "להתאים" לנו פרסומות המתבססות על האתרים בהם אנו גולשים, החיפושים שאנו מבצעים, המיילים שאנו שולחים ועוד. ארגונים המוקדשים להגנה על זכויות הפרטיות (או הפרט, או איך שלא תקראו לזה), המקבלים רוח גבית מכתבי טכנולוגיה רבים ואזכורים חוזרים ונשנים של "1984", טוענים שהחברות לא משאירות למשתמש חיי-רשת פרטיים, ודורשים לתת לגולשים אפשרויות לשיטוט אינטרנטי שאינו נרשם ומקוטלג ב"תיקו האישי". מצד שני, החברות האחראיות לפרסום באינטרנט שואפות כל העת לדעת עלינו יותר ויותר.
עכשיו נראה שהחברה הראשונה שמצאה דרך טובה לרקוד על כל החתונות היא דווקא "יאהו!" הדועכת. אתמול פרסם הרג'יסטר כי יאהו פצחה לאחרונה בתוכנית חדשה בשם Consumer Connect, במסגרתה היא משתפת פעולה עם חברת כרטיסי אשראי בריטית, כדי להתאים לגולשים במדינה פרסומות לא רק לפי הרגלי הגלישה שלהם, אלא גם לפי הרגלי הקנייה שלהם בחנויות שאליהן הם מגיעים פיזית.
חברת כרטיסי האשראי/מועדון Nectar, שנוסדה ב-2002 ומעניקה לבעלי הכרטיסים הטבות בחברות קמעונאות בריטיות גדולות כמו רשת הסופרמרקטים Sainsbury, חברת האשראי "אמריקן אקספרס" וחברת הדלק הלאומית British Petruleum, תקשר את מאגר המידע של לקוחותיה עם זה של יאהו, ותאפשר לחברת האינטרנט להתאים לגולשים פרסומות לפי רכישות שביצעו מחוץ לרשת וגם לנטר את יעילותם של קמפיינים פרסומיים במודעותיה.
במבט ראשון נשמעת התוכנית של יאהו ונקטר כרֶשע גמור - מרגלים אחרי אנשים לא רק ברשת, אלא מחוצה לה! אבל כאן מגיע הפרט המעניין: יאהו לא כופה על משתמשיה את התוכנית. לא רק שהיא לא כופה עליהם את העניין, אלא שמשתמשים חייבים לבקש להירשם לשירות כדי לראות את המודעות המסתמכות על רכישותיהם בכרטיס ה"נקטר". משתמשים שמצטרפים לתוכנית יכולים גם לבחור להחביא את המידע האישי שלהם, המוכרח להימצא במאגר האשראי, מיאהו, ולגלוש בפרופילים "אנונימיים" או בדויים כך שרק חברת האשראי יודעת מה הם רוכשים, ויאהו לא יכולה בעצם לדעת מי המשתמש בפניו מוצגות המודעות. כך נפתרת בעיית הפרטיות המתגלמת בשאלה "למה חברת הפרסום באינטרנט צריכה לדעת שקניתי ויאגרה?".
בינתיים עושה רושם שהפרוייקט פופולארי ומקובל מאוד בקרב הציבור האנגלי. בימים הספורים שעברו מפתיחת התוכנית כבר נרשמו אליה כ-20,000 ממשתמשי יאהו בממלכה המאוחדת. אין ספק שחלקם הצטרפו עקב פיתוי בדמות נקודות בונוס שהעניקה "נקטר" לנרשמים, אך נראה כי השירות קוסם ללקוחות גם בגלל ההבטחה שהוא טומן לפרסומות אקטואליות יותר, המכירות את המשתמש בלי לעקוב אחריו בדרך נוספת מלבד כרטיס האשראי (שהרי נמצא במעקב מעשרות סיבות).
החברה הראשונה שצפויה להשתמש בשירות בכיוון ההפוך - כדי למדוד כמה מצופי הפרסומות שלה הלכו וקנו את מוצריה - תהיה יצרנית השוקולד קדבורי.
ערב השקתו של מחשב הלוח של אפל, נחשפת פרשה מביכה לאפל וחנות האפליקציות שלה.
הרג`יסטר מספר היום על מין צירוף מקרים מדהים, ברמה המוכרת מסרטי אימה ומתח, שגרם לכך שמשתמשי אייפון בריטים שהורידו את המשחק החינמי Bubblewrap של המפתח הניו-זילנדי פיטר וואטלינג מצאו את עצמם משלמים חשבונות טלפון גבוהים באופן בלתי-רגיל, על שיחות למספרים מסחריים (1-800, שגם בארץ עולים לפעמים פעימות-מונה כפולות).
המשחק Bubblewrap הוא יישום חינמי, הנתמך ע"י תוכנת AdMob (שנרכשה לאחרונה ע"י גוגל). AdMob מספקת למפתחים קטע קוד שנכנס לתוך היישומים, ומציג למשתמשים פרסומות מחברות שנתח מהוצאות הפרסום שלהן בשירות עובר לאותם מפתחים. אותן פרסומות מוצגות בד"כ מאתר האינטרנט של השירות, וחלקן הלא-גדול מנסה לפתות את המשתמשים להקליק לכניסה לאתר המוכר מוצרים מסויימים או ביצוע שיחה לקו טלמרקטינג שזמן-האוויר שלו עולה סכומים כפולים (ואף יותר) משיחה רגילה. כמובן ש-AdMob מתחייבת לדאוג לכך ששום אינטראקציה לא מבוצעת ללא אישור המשתמש, אך עקב חשיפת הרג`יסטר התברר כי עדכון מערכת ההפעלה של האייפון שבוצע בדצמבר גרם לכך שחלון האזהרה המוודא כי המשתמש יודע שהוא עומד לבצע שירות בתשלום לא הוצג, וכך השיחות אל "מספרי הפרימיום" התבצעו ללא ידיעת המשתמשים.
AdMob אמרה למפתח בעקבות פנייה שלו שהם אכן גילו לאחרונה כי עדכון במערכת ההפעלה של אפל ביטל את חלונות האזהרה לפני ביצוע שיחה למפרסם, וכי אפל לא הכינה אותם לשינוי כזה (כלומר: לא הודיעה להם שיש לשנות את הקוד). לכן, כמובן שאין זו אשמתה של אד-מוב. אבל גם חברת הפרסום הסלולארית התמימה-לכאורה פישלה: לפי הצהרותיה, היא לא מכניסה לשירות פרסומות המשתמשות במספרי פרימיום כדי לגבות עוד כסף מהלקוחות. מסתבר שאותן פרסומות עליהן הקליקו משתמשי משחק מעטפת-הבועות פשוט חמקו מעיניה של החברה. בתגובה לשאלה היא רמזה כי אין זה מתפקידה לבדוק אם מספרי טלפון בינלאומיים המקושרים לפרסומות אצלה הם במקרה מספרי פרימיום.
הבאג תוקן, כמובן, ומכיוון שהלקוחות שנפגעו לא תבעו אף אחד מהאחראיים האפשריים שום גורם לא לקח אחריות, והכסף שנגבה שלא כדין הלך בעיקר לחברת הסלולאר הבריטית O2. צירוף-המקרים לכאורה של עדכון ללא אזהרה של אפל, חברת פרסום שבמקרה מפרה את התחייבויותיה ופרסומת שמשום-מה אף אחד מהלקוחות לא שם לב להופעתה, עבר בשקט. אך נראה כי מדובר בעניין של זמן בלבד עד שנסיבות כאלה ואחרות ייצרו מקרים דומים שעלולים לגרום למשתמשי סמארטפונים לנזקים כבדים יותר.
לפני קצת יותר משבוע הודלפה לאתר CNET שקופית (בתמונה) מתוך מצגת שהקרינה גוגל לאנשי שיווק באירופה. המצגת הייתה חלק מכנס של החברה שכונה Above & Beyond 2009 ועסק בכלים העומדים לרשותה של גוגל וביכולתם לסייע ללקוחותיה (המפרסמים) להפיץ את "הבשורה" שלהם.
אחד הרעיונות שהוצגו היה שבבוא היום יוצגו פרסומות בשירות StreetView של החברה, המשמש לניווט חזותי ברחובות ערים בעולם. הפרסומות יהיו מקושרות לשירות רישום העסקים המקומיים של גוגל, וגם לתוכנית מיוחדת של החברה בשם Favorite Places, במסגרתה מדביקים עסקים מדבקות קוד דיגיטליות על חלונות הראווה שלהם, המפעילים פרסומות על מסך השירות בזמן מעבר על-פני החנות (בשירות "גוגל ארץ", כמו גם בתוכנות ניווט מבוססות גוגל-מפות התומכות ביכולות AR - מציאות מורחבת).
בתגובה לחשיפת כתב החיפוש של CNET טום קרייזיט אמר נציג מטעם גוגל כי לחברה אין כרגע כוונה לממש את הרעיון, אך יום לאחר מכן (חמישי) פורסם באתר משרד רישום הפטנטים כי גוגל הגישה בקשה לרישום פטנט על "הרעיון להקדיש מרחב-תצוגה בסביבת מפה וירטואלית להצגת מודעות". הפטנט מתאר תכונה שתאפשר לשרת "מראה רחוב" לזהות מראה ("נוף") מסויים שנקלט במצלמת הטלפון (או בתמונות בשירות StreetView מחשב) ולהציג עליו תמונת פרסומת.
האם זה אומר שבקרוב ה-GPS באוטו יראה או ישמיע לנו פרסומות מחנויות נבחרות שעל פניהן נחלוף? ואם כן - האם יהיה זה סופם של שלטי-החוצות?
