גיבוי ל-GPS? קודם ננסה בלי




לפני 10 ימים יצאה הודעה רשמית מטעם משמר החופים של ארה"ב, לפיה מערכת ניווט בשם Loran-C אינה נחוצה עוד לבטיחות הניווט הימי. להודעה, המיועדת ל-Federal Register (פרסום יומי בעניינים פדרליים בארה"ב), יש השלכות מרחיקות לכת: המעצמה חיכתה להצהרת משמר החופים עקב כוונתה לפרק את מערכת ה-Loran-C.

Loran-C, או Long Range Aide to Navigation C (עזר ארוך-טווח לניווט ג`), היא מערכת הניווט עליה הסתמכו מערכות מסוג זה לפני השתלטותו של ה-GPS על התחום. מדובר על רשת של משדרי רדיו המשדרים גלים ארוכי-טווח המאפשרים למקלט ייעודי לחשב את מיקומו בדיוק של כ-200 מטר באמצעות הצלבת האותות הנקלטים. בתחילת כהונת ג`ורג` דבליו בוש הוחלט לשדרג את המערכת הקרקעית למערכת חדישה יותר המכונה eLoran, כדי שתשמש בתור גיבוי למקרה שאסון טבע או אירוע חבלני ינתק את הקשר בין לווייני הניווט לכדור-הארץ. התהליך נמשך 10 שנים והושקעו בו כ-160 מיליון דולר.

אך עתה, בעקבות הכרזת מחלקת ביטחון הפנים כי ה-Loran-C אינה נחוצה עוד לצרכים צבאיים או בטחוניים, ואחרי האישור מצד משמר החופים, הוחלט להתחיל לסגור את תחנות השידור של המערכת ב-8 בפברואר, כאשר התחנה האחרונה תיסגר ב-1 באוקטובר 2010.

ההחלטה לא עוברת בשקט: רבים מוחים על כך שהכרזת המשרד לבטחון המדינה כפי שפורסמה ב-Federal Register מודה כי טרם הוחלט האם דרושה מערכת גיבוי למקרה של נתק ב-GPS - מה שאומר שבעתיד עשויה להתקבל החלטה לפיה פירוק מערכת הגיבוי הנוכחית היתה טעות. וועדת הערכה עצמאית שמונתה בארה"ב אף המליצה לא מכבר על eLoran כגיבוי למקרה של תקלה במערכת הלוויינית, ובאנגליה כבר מתנהל תהליך לשדרוג ה-Loran.
חברת הקונגרס הסנאטורית סוזאן קולינס ממיין, הנציגה הרפובליקנית הבכירה ביותר בוועדת הסנאט לענייני ביטחון פנים וממשל, זועמת על ההחלטה. "ההחלטה השגויה לסגור את מערכת Loran-C מתעלמת מהחוק, הדורש כי לפני פירוקה תכריע מזכירות ביטחון הפנים בשאלה האם המערכת דרושה כגיבוי למערכת ה-GPS", אמרה קולינס ביום פרסום ההחלטה. "בהתחשב בפגיעויות ובהגבלות של ה-GPS, יש לתחזק ולשדרג את מערכת LORAN (כך במקור) על-מנת להופכה למערכת הגיבוי החיונית ל-GPS עבור משתמשים כמו מוסדות חירום. מדובר בבחירה ההגיונית גם מבחינת השקעת המיסים וגם מבחינה בטחונית".

התשובה לטענות המתנגדים, לפי ההצהרה של המשרד לבטחון פנים, היא "אם יימצא כי מערכת אחידה, יחידה ולאומית לגיבוי GPS אכן נחוצה, המחלקה לבטחון פנים תבצע ניתוח של מערכות אפשריות לגיבוי GPS. המשך פעולתה של מערכת Loran-C אינו נחוץ לשם המשך התהליך". או במלים אחרות: כל עוד לא קבענו שצריך מערכת גיבוי לניווט הלווייני, אין צורך שמערכת גיבוי שכבר קיימת תמשיך לפעול. אם יום אחד פתאום יתברר שצריך גיבוי כזה, נתחיל להקים את המערכת מחדש.

(בתמונה: תחנת Loran-C במאלון, פלורידה. מתוך Wapedia)

מוסקבה - פרק בסדרת ריגול


"מתחבר למערכת מעקב", אומר דיקסון.
"כמה זמן זה ייקח?", שואלת המרגלת היפהפיה סידני בריסטו (ג`ניפר גארנר).
"אני בפנים. מקליט תמונת לופ... לופ הוקלט. משדר לופ לחדר השומרים. את יכולה לצאת".

התסריט הזה, בו נתקלתם וודאי לא פעם בעת צפייה בסדרות מתח כמו "זהות בדויה" או סרטים כמו Ocean`s 11, אפשרי מבחינה טכנולוגית. אך למעשה, במציאות לא נרשמו מקרים משמעותיים רבים של שימוש בשידור מעקב מוקלט במקום וידאו חי ממצלמות במעגל סגור.
עד שבספטמבר 2009 התגלתה בעיה במהלך בדיקה שגרתית של מצלמות המעקב המוצבות במוסקבה. מצלמה מסויימת שידרה למרכז הבקרה העירוני תמונות מוקלטות במקום אלו של הפקחים. בבדיקה נוספת התגלה כי אותה מצלמה לא היתה לבד, וכל המצלמות במספר איזורים בצפון-מזרח בירת רוסיה שידרו סרטונים מוקלטים מאז מאי 2009 ועד גילוי העניין בספטמבר (כלומר: כ-3 חודשים!). במהלך החקירה גילתה המשטרה כי החברה שהיתה אחראית למערכת באותם איזורים, StoryMontageService, חיבלה בכוונה תחילה בשידורי המעגל הסגור של מצלמותיה, ואף הפיצה וירוס שיועד לשבש את פעילותה של חברה מתחרה שהפעילה מצלמות CCTV במערב העיר.
בשבוע שעבר הואשם מנהל StoryMontageService, דמיטרי קודרייבסטב, באישום של מרמה. הוא טוען כי הופלל ע"י המתחרים.
במוסקבה, אגב, מותקנות כ-80,000 מצלמות במעגל סגור, במסגרת פרוייקט להגנת התושבים שהתחיל ראש העיר לשעבר יורי לוז`קוב.

הסלולארי ששותה קוקה-קולה



הנה אייטם קטן וביזארי שישמח כמה אנשים:

המעצבת הסינית דַאיזִי זֶ`נְג עיצבה עבור נוקיה טלפון עתידני, שמקור האנרגיה שלו הוא... משקאות מסוכרים. הטלפון, כפי שניתן לראות בתמונת האבטיפוס, בנוי בצורת צינור (או מבחנה - איך שאתם מעדיפים), אותו ניתן לפתוח מהצד העליון ולמזוג פנימה משקאות כגון קוקה-קולה או טרופית. טכנולוגיית תא-דלק (Fuel-cell) הקיימת כבר מאז שנות ה-80 נעזרת באנזימים כזרז ליצירת תהליך המפיק חשמל מהסוכרים שבנוזל, ומפיק מים וחמצן, בהם תוכלו להשקות את הצמחים בבית בפעם הבעה ש"תטעינו" את המכשיר. המעצבת טוענת שטכנולוגיית תא-הדלק מסוגלת להפעיל את המכשיר פי 3 או 4 יותר זמן מאשר סוללות ליתיום-יון קיימות, ורכיבי הסוללה מתכלים ואינם מזהמים את הסביבה.
מכיוון ומדובר בקונספט, אי אפשר לדעת מתי נראה אותו בשוק. אבל ככל שנוקיה תצא גרוע יותר בדו"ח הבא של ארגון גרינפיס - היא תזדרז יותר להגשים את הסיוט המכוער הזה.

באיחור אופנתי: גוגל תאחסן לכם קבצים

עוד ידיעות בנושאי גאדג'ט וטכנולוגיה

גוגל הודיעה השבוע רשמית על מה שכתבי טכנולוגיה וקוראיהם מכנים כבר שנים בשם GDrive.

השירות, שאין לו שם רשמי, מאפשר להעלות קבצים מכל סוג שהוא לשירות Google Docs, ולצפות בהם מכל מחשב עם חיבור לרשת. השירות של גוגל מאפשר להעלות קבצים בגודל של עד 250 מגה, וסך הכל מקציב למשתמשים ג’יגה אחד של אחסון חינם. מי שזה לא מספיק לו יכול לרכוש נפח נוסף במחיר של רבע דולר לגיגה לשנה (כן, יש כאן יחידת מידה עם שני צירים).

כמובן שכחלק מהאפשרויות בשירות גוגל דוקס ניתן לבצע חיפוש בקבצים שלכם או של חבריכם, לצפות בסוגי קבצים נפוצים מתוך הדפדפן בעזרת ה-Docs Viewer, ולהחליט אילו קבצים אתם מעוניינים לשתף עם חברים ואילו יישארו פרטיים.

לא ברור בדיוק למה חושבת גוגל שהאפשרות הזו היא אלטרנטיבה טובה יותר משירותי אחסון קבצים קיימים כגון Dropbox או eSnips (המתמקד בעיקר בתחום המדיה), אך סביר להניח שהיא פשוט סומכת על עצלנותנו לחפש שירותי אחסון ייעודיים כל עוד היא מספקת לנו פתרונות פושרים המשתלבים עם חשבון המייל.











אפל מתעלמת מפרצת אבטחה


טיפול בפרצות עומד בראש סדר העדיפויות של חברות תוכנה. נכון שעיצוב ובניית גרסאות עתידיות נחשב לאגף היוקרתי ביותר, אך ידוע שהמחלקות לתיקון פרצות הן המחלקות העסוקות, המהירות והמלחיצות ביותר. לפחות ברוב החברות.
אפל, המותג היוקרתי ביותר כרגע בעולם ההיי-טק, היא חברה מיוחדת. העיצובים שלה מיוחדים, המדיניות שלה מיוחדת, וגם הטיפול שלה בבעיות מיוחד. ולאו דווקא לטובה. השבוע חשפה חברת האבטחה הפולנית SecurityReason כי פרצת אבטחה שהתגלתה על-ידיה לפני 7 חודשים זוכה להתעלמות מוחלטת מצד אפל.
החברה גילתה בחודש יוני פרצת אבטחה בפרוטוקול GDTOA, המאפשרת להריץ קוד על מערכות שונות מרחוק, בעזרת קוד PHP ממולכד ברשת או באמצעים אחרים. הפרצה השפיעה על 16 מערכות או תוכנות, ו"סקיוריטי ריזן" מיהרה ליידע את יוצרותיהן. גופים כמו קהילות OpenBSD ומוזילה תיקנו את הבעיה, בחלק מהמקרים תוך מספר שעות מהיידוע. רק אפל לא עשתה ולו ניסיון אחד להגן על משתמשיה. זאת למרות שהבאג משפיע על כל המערכות שלה, כולל מחשבי מק, שרתים, אייפון ואפילו AppleTV, ולמרות שלטענת מקסימיליאן ארסיימוביץ`, חוקר ב"סקיוריטי ריזן", התיקון לא קשה במיוחד. החברה חזרה והודיעה לאפל על הפרצה בדצמבר, ובשבוע שעבר אף שחררה קוד דוגמא לניצול הפרצה כדי להאיץ באפל לתקן אותה.
ארסיימוביץ` אמר לרג`יסטר כי נראה שאפל באה מתוך נקודת ההנחה שחבל לטפל בפרצות כל עוד הן טרם נוצלו ע"י האקרים. מתוך 16 המערכות הפגיעות, רק 3 נוספות טרם תוקנו: מוזילה Sunbird, K-Meleon (דפדפן מבוסס מוזילה המתעדכן רק פעם בכמה חודשים) ושפת התכנות הזניחה J.

האם מוזילה תבטל את התוספים?


השבוע האחרון היה אחד השבועות הסוערים ביותר בתולדות פיירפוקס.

בשבת פרסם מייק קונור, מנהל הפיתוח בעמותת מוזילה, רשומה מתקתקת בבלוג האישי שלו. ברשומה הארוכה למדי הוא הסביר ששני פרוייקטים ממעבדות מוזילה ששולבו בגרסה ראשונית של פיירפוקס 3.6 אמורות להחליף את היכולת האהובה ביותר של הדפדפן הפופולארי - הרחבות.
קונור סיפר שבשש שנות עבודתו במוזילה, אחד הצדדים הכי מטרידים היה הגיוון במראה הדפדפן. עם כל גרסא חדשה שיוצאת, מתעורר הצורך להתחיל לבדוק ולעדכן את כל ה-Themes, שמא חלקן נפגעו מאיזה שינוי מזערי במבנה הממשק (לדוגמא: השמטת כפתור החץ לצד שורת הכתובות והחלפתו בכפתור מתחלף בתוך שורת הכתובות בגרסא 3). הרחבות גרועות אפילו יותר במובן זה. שם קורות לא רק אי-תאימויות מול שינויי ממשק קלים, אלא חוסר יכולת מוחלט להפעיל הרחבה מסויימת אם היא מתוכנתת לפי גרסא קודמת של קוד הדפדפן.
הרחבות וסקינים שדורשים תכנות מחדש עם כמעט כל גרסא של התוכנה גרמו לאנשים רבים להפסיק לעדכן את פיירפוקס ולהיתקע אי-שם בגרסא 2, ושברו ללא מעט מתכנתים את הראש. לכן יזמה מוזילה שני פרוייקטים שמטרתם לספק אלטרנטיבות פשוטות יותר לשני התחומים - מראה והתאמה-אישית של יכולות:
Personas - "אישויות" הם תחליפים ל-Themes. סקינים לדפדפן המבוססים על קוד HTML פשוט, ובד"כ משנים לא יותר מאשר את רקע התפריטים.
Jetpack - ה"רחפת" היא פרוייקט המיועד ליצור תחליף קל לתוספים. במקום תוכנות מתקדמות בפורמט XPI - הדורשות יכולות תכנות מתקדמות מאוד (בשפת XUL, הנחשבת לשפה אליטיסטית), מנגנון מיוחד להתקנה ואתחול של הדפדפן - מנסה מוזילה לתת למפתחים המכירים בעיקר את שפות הרשת (HTML, CSS וג`אווה) דרך ליצור קודים פשוטים וקלים המאפשרים לשנות אלמנטים בממשק הדפדפן, וגם - ובעיקר - לשנות את דרכי ההצגה של תוכן ברשת.
"זוהי החלטה אסטרטגית", כתב קונור על הצעד שבשמו המפורש נזהר לא לנקוב - הריגת הפורמטים הנוכחיים של ההרחבות לפיירפוקס. "החלטה שמטרתה להרחיב את קהילת המפתחים שלנו ולהעשיר אותה כמה שרק אפשר, ולספק חוויית משתמש טובה בהרבה העוברת דרך משוכת שינויי גרסאות התוכנה. נטישה של המערכות הישנות לטובת החדשות היא צעד הכרחי בתוכנית האסטרטגית, מאחר ובניית מערכת טובה יותר אינה מספקת - אנו חייבים להעביר את המפתחים למערכת החדשה כדי שנוכל לקצור את פירותיה. זה אומר שבפועל תהיה אפליה לרעת השימוש במערכת הישנה, ואני אישית מרגיש שלם עם זה".

הרשומה המתקתקת של קונור אכן התפוצצה והרעידה את אמות הסיפים, ובכל רחבי האינטרנט החלו דיונים קדחתניים ומלאי פאניקה של מתכנתים ומשתמשים בפיירפוקס שמחו על כוונת מוזילה להפסיק את התמיכה בהרחבות - שהן הסיבה העיקרית לפופולאריות של פיירפוקס - לטובת תחליף שלכל הדעות נראה כרגע כמו משהוא שנלקח מלפני 15 שנה. יחד עם המדיניות החדשה של פיירפוקס 3.6, המונעת ממפתחי צד-שלישי להוסיף קטעי קוד ישירות לספריית רכיבי הדפדפן, החל לכרסם בקרב הקהילה חשש כי פיירפוקס עומד להפוך לדפדפן סגור וסנובי, שנותן למפתחים אפשרויות הרחבה בסיסיות בלבד - אחרי הכל, הוספת סקריפטים לדפדפן נתמכת גם בדפדפני הקוד-הסגור אופרה וספארי (ובוודאי שגם בכרום). הייחוד של פיירפוקס הוא התכונות המתקדמות שניתן להוסיף לו, ואם תיעלם האפשרות להוסיף אותן - יעברו המתכנתים והמשתמשים לדפדפנים מהירים וקלים יותר.

מוזילה נבהלה מאוד מהמהומה שעוררה הרשומה של מנהל הפיתוח. היא פורסמה, אחרי הכל, בבלוג האישי שלו, ולא בבלוג הרשמי של העמותה. לכן פורסמה ביום שני הודעה רשמית, תחת הכותרת "ההרחבות כאן, והן יישארו כאן" (בתרגום חופשי משולב בפראפראזה על טל ברודי). "אנו רוצים להבטיח לכל חרי הקהילה שלנו שההרחבות מבוססות ה-XUL לא הולכות לשום מקום בעתיד הנראה לעין. מוזילה מחוייבת לשמור על פיירפוקס כדפדפן הנוח ביותר להתאמה אישית, ולכן ההרחבות ימשיכו להיות איתנו. בלי קהילת התוספים, לא היה פיירפוקס הדפדפן הנוח ביותר להרחבה והתאמה, ואנו חייבים לה חוב עצום על כך שהביאתנו עד הלום. פרוייקט "רחפת" בודק אפשרויות להרחבת הדרכים ליצירת הרחבות לפיירפוקס, ואין כרגע תוכניות להפוך אותו למחליף שיבוא על חשבון הרחבות ה-XUL".

אך בהודעה אחרת, שנוסחה באותו זמן בבלוג מעבדות מוזילה, התקבלה תמונה שונה. הפרוייקט הוגדר שם כמחליף פוטנציאלי להרחבות, שברגע שהוא יוכיח שהוא מספק יכולות דומות לאלו של ההרחבות "תשקול מוזילה האם העברת כל ההרחבות אליו הגיונית".

בינתיים, מדיונים באתרים שונים ברחבי הרשת, עולה כי רבים חושבים ש-Jetpack הוא העתקה של יכולות הדפדפנים כרום או אופרה (תלוי את מי שואלים). מאות גולשים מציינים כי גם הניסיונות האחרונים של מוזילה להחליף את ממשק הגרסאות הבאות לדמוי-כרום רק גורע מאיכותו של פיירפוקס.
אם תשאלו אותי (וזה הרי הבלוג שלי, אז אין לכם ברירה), כל עוד ממשיכה החברה לתמוך בתוספים הרגילים של פיירפוקס אינני מתנגד לניסיון הזה, שהוא בעצם שדרוג פוטנציאלי ל-GreaseMonkey המוכר. תוספים רבים לפיירפוקס, שמאיטים את הפעלתו, מכבידים על פעולתו ומעודדים צריכת משאבים מוגזמת, בהחלט יהיו הגיוניים יותר כ-UserScripts מסוג כזה או אחר. אך ברגע שמוזילה תחליט לעודד מפתחי תוספים אמיתיים לנסות ולמצוא פשרה להמרת התוספים בסקריפטים - אני אגיד לפיירפוקס שלום, ואעבור לחוליה האדומה

סמסונג הכפילה את קיבולת SDHC



סמסונג, יצרנית זכרונות הפלאש הגדולה בעולם, הודיעה השבוע כי הצליחה להכפיל את נפח האחסון של התקני הזיכרון הנפוצים שלה - כרטיסי microSDHC ושבבי moviNAND.
שבבי ה-moviNAND החדשים בנויים מ-17 שכבות: 16 שבבי MLC בנפח 32 גיגה-ביט (לא גיגה-בייט) המיוצרות בטכנולוגיה 30 ננומטר ובקר. עוביו של כל שבב כזה 1.4 מילימטר, וייצור מסחרי של השבבים, המיועדים להתקנים ניידים (כגון iPhone), החל בדצמבר.
כרטיסי הזיכרון החדשים בסדרת ה-microSD, שפיתוחם הסתיים ממש בימים האחרונים, מכילים "רק" 8 שכבות של 32Gb (ובקר, כמובן) כל אחד. עד עתה נפח האחסון המקסימלי האפשרי בתקן זה היה 16 גיגה, אך בעזרת המעבר מטכנולוגיית ייצור 40 ננומטר ל-30 ננומטר הצליחה סמסונג להכפיל את הנפח מבלי להגדיל את ההתקן הפיזי הזערורי. ייצור מסחרי של כרטיסי הזיכרון האלה יתחיל בפברואר, והם צפויים להגיע לשוק בהמשך השנה.
במקביל, אגב, עובדות החברות החברות באיגוד כרטיסי האחסון על תקן המשך בשם SDXC, שיאפשר לדחוס לתוך אותם כרטיסי SD ו-microSD נפח של עד 2 טרה-בייט. טושיבה, המתחרה הגדולה מיפן, מתכוונת להיות הראשונה להשיק כרטיסים בתקן זה באביב הקרוב.

בקרוב בגוגל: שלטי פרסומות וירטואליים



לפני קצת יותר משבוע הודלפה לאתר CNET שקופית (בתמונה) מתוך מצגת שהקרינה גוגל לאנשי שיווק באירופה. המצגת הייתה חלק מכנס של החברה שכונה Above & Beyond 2009 ועסק בכלים העומדים לרשותה של גוגל וביכולתם לסייע ללקוחותיה (המפרסמים) להפיץ את "הבשורה" שלהם.
אחד הרעיונות שהוצגו היה שבבוא היום יוצגו פרסומות בשירות StreetView של החברה, המשמש לניווט חזותי ברחובות ערים בעולם. הפרסומות יהיו מקושרות לשירות רישום העסקים המקומיים של גוגל, וגם לתוכנית מיוחדת של החברה בשם Favorite Places, במסגרתה מדביקים עסקים מדבקות קוד דיגיטליות על חלונות הראווה שלהם, המפעילים פרסומות על מסך השירות בזמן מעבר על-פני החנות (בשירות "גוגל ארץ", כמו גם בתוכנות ניווט מבוססות גוגל-מפות התומכות ביכולות AR - מציאות מורחבת).

בתגובה לחשיפת כתב החיפוש של CNET טום קרייזיט אמר נציג מטעם גוגל כי לחברה אין כרגע כוונה לממש את הרעיון, אך יום לאחר מכן (חמישי) פורסם באתר משרד רישום הפטנטים כי גוגל הגישה בקשה לרישום פטנט על "הרעיון להקדיש מרחב-תצוגה בסביבת מפה וירטואלית להצגת מודעות". הפטנט מתאר תכונה שתאפשר לשרת "מראה רחוב" לזהות מראה ("נוף") מסויים שנקלט במצלמת הטלפון (או בתמונות בשירות StreetView מחשב) ולהציג עליו תמונת פרסומת.
האם זה אומר שבקרוב ה-GPS באוטו יראה או ישמיע לנו פרסומות מחנויות נבחרות שעל פניהן נחלוף? ואם כן - האם יהיה זה סופם של שלטי-החוצות?

בקרוב: מפות בתלת-ממד

המדריך לשבוע בניו יורק

אף אחד לא יכול לקחת לגוגל את הקרדיט על חלוציותה בתחום המפות באינטרנט. אין ספק שגוגל ושירותי ה-Maps, ה-Earth וה-StreetView שלה קידמו את תחום הניווט צעד גדול קדימה.
אבל חלוציות לא נמשכת לעד. מספר שעות לפני פתיחת תערוכת CES, בדיוק לפני שבוע, הודיעה Navteq, חברת-בת של נוקיה, כי היא החלה באיסוף מידע לבניית מפות תלת-ממדיות של ארה"ב.
מערכת Navteq True, המבוססת על מערכת המשלבת לייזרים ומצלמות, מותקנת על צי מכוניות המשוטטות בימים אלה ברחבי המעצמה העולמית. החברה מספרת ש-64 לייזרים מסתובבים ללכידת אור נמצאים בכל יחידה, ולוכדים כמיליון וחצי נקודות ציון תלת-ממדיות בכל שניה מהקרקע והמבנים הנמצאים במרחק של עד 150 מטר מהמערכת. יחד עם הלייזרים עובדות מצלמות פנורמיות ברזולוציה גבוהה, עם מערכת חיישנים המחשבת מאיזו זווית צולמה כל תמונה בהתאם לתנועת המכונית הנושאת את המערכת. הכל עובד כ"כ מהר שהפעילות יכולה להתנהל גם כאשר המכונית נוסעת בכביש המהיר במהירות מתאימה.
נראה שמטרתה של נאבטק היא ליצור שירות אלטרנטיבי לזה של גוגל מבלי לפגוע בפרטיות העוברים-והשבים. גוגל, כזכור, הסתבכה עם שירות מראה-הרחוב שלה כאשר הסתבר כי במהלך יצירתו מצולמים עוברים ושבים תמימים, לעתים במצבים מביכים, ולפעמים אפילו צידם הפנימי של בתים נכנס לתמונות. נאבטק, לעומת זאת, בונה מפות המבוססות כנראה יותר על צילומי הלייזרים מאשר על צילומי המצלמות, שכן בדוגמאות שסיפקה עד עתה (בתמונה למעלה, למשל) נראות המחשות ממוחשבות לחלוטין של הנוף.
נאבטק מתכוונת למכור את מפות התלת-ממד שלה ליצרניות מכשירי ניווט. כמו כן, בדצמבר הודיעה מייקרוסופט כי גם שירות המפות שלה, Bing Maps, שכבר הוכרז ע"י רבים כיותר גוגל מגוגל, יכיל בעתיד את מפות ה-3D של Navteq. כרגע זמינות במסגרת השירות רק מספר ערים בארה"ב (שטרם הוכנסו ל-Bing Maps), ובקרוב צפויה להתווסף למאגר כל מפת ארה"ב. אירופה תהיה הבאה בתור, ואסיה ודרום-אמריקה צפויות גם הן להיות זמינות בתלת-ממד עוד ב-2010.












ספרים, רבותי, ספרים (אלקטרוניים)!

הכרויות לדתיים

עשרות חברות כנראה לא טועות - ספרים אלקטרוניים הם הדבר הבא בתחום הפנאי. בדור שאינו יודע לקרוא מה שלא מופיע על גבי מסך, טבעי שכל כתבה רביעית על מגמות בתחום הגאדג`טים לעשור השני של המילניום השלישי תפליג בשבחם של הספרים האלקטרוניים.
אם תשאלו את ירון גולדשטיין, מייסד חנות הספרים-האלקטרוניים העברית הראשונה, "מנדלי", מדובר בהתפתחות טבעית.

גולדשטיין עבד בשנים האחרונות עם שלושה חברי-ילדות על מיזם הייטק משותף של סייטקס ו-BT ("בריטיש טלקום" - ה"בזק" של אנגליה) שעסק בדיגיטליזציה של תהליך ההכנה לדפוס. כחלק מהפרוייקט הדריך בספרד עובדים בחברת הוצאה לאור, עבורם היה המעבר מהכנה לדפוס באופן ידני לעבודה מול מחשבים שינוי פרדיגמה. המיזם סייע למו"לים ועובדיהם לתקשר באופן דיגיטלי ולהפוך את כל תהליך ההכנה לדפוס לממוחשב - עד הרגע בו בא הדיו במגע עם הנייר.
בעקבות הפרוייקט, ותוך התרשמות מההאצה בשוק הספרים האלקטרוניים באותה תקופה, העלה ירון בפני החברים אוהבי-הספר את הרעיון לאמץ את הדיגיטליזציה המוחלטת של ההדפסה, החוסכת את כריתת העצים. המטרה הייתה לעודד הפצה של ספרים אלקטרוניים בעברית, שלא היו קיימים עד עתה.
אחד החברים - הנרי הראל, בעל הוצאת ספרי המד"ב והפנטזיה "קדמת עדן" - סיפר כי רוב הספרות העברית שהתפרסמה לאורך ההסטוריה לא זמינה כיום לציבור. זאת עקב העובדה כי כל ספר שיוצא צריך מקום על מדפי החנויות, ולאחר שלושה עד שישה חודשים הוא מפנה את מקומו לספר הבא, אלא אם כן הוא רב מכר. כל העותקים שלא נמכרו עד להורדה מהמדפים נערמים במחסני ההוצאות, ומוצאים את דרכם למכירות שבוע-הספר במקרה הטוב, או לגריסה במקרה הפחות טוב. הוצאת מהדורה חדשה לספר שכבר ירד מהמדפים היא סיכון כספי לא כדאי בד"כ, וכך הופכים רוב מוחלט של הספרים שהודפסו בעבר לבלתי ניתנים להשגה.
הפצת מהדורה דיגיטלית, לעומת זאת, היא השקעה כספית קטנה בהרבה. ספר דיגיטלי מחזיר את ההשקעה בו בתוספת תשלום תמלוגים לכותב ורווח להוצאה כבר לאחר מכירת עותקים בודדים (לצורך העניין, "בודדים" עשוי להיות בסביבות מאה).

לאור כל האמור לעיל התגייסו הארבעה - גולדשטיין, הראל, כרמל רביד וישראל וינטֶה - למען קידום הפצת הספר העברי בצורה דיגיטלית. יחד ייסדו את חנות ה-eBooks העברית הראשונה, המכונה "מֶנְדלֵי מוכר ספרים ברשת", או בכינויה הלועזי המתוחכם Mendele HeBooks. החנות נפתחה במאמצים רבים ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה, ה-7 בינואר (יום חמישי האחרון), לאחר שהכנסת הכריזה עליו כיום לאומי לשפה העברית, ונקראת על שמו של שלום יעקב אבראמוביץ`, "הסבא" של הספרות העברית.

"מנדלי" היא יותר מסתם חנות ספרים ברשת. בתור החלוצה בארץ היא קובעת סטנדרטים בתחום:
את הספרים שהיא מוכרת היא שואבת, נכון לרגע זה, מפרוייקט בן-יהודה (אותו חתן יום-ההולדת), העוסק ביצירת מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית זה למעלה מעשור, ומהוצאת הספרים של הנרי הראל, "קדמת עדן". בימים אלה נמצאת החברה בשלבי מו"מ מתקדמים עם מספר הוצאות ספרים ישראליות להעלאת ספרים לאתר.
מחירי הספרים, מבטיח גולדשטיין בראיון, יהיו נמוכים יותר ממחירי ספרים מודפסים, במטרה לזרז את חדירת הספרים האלקטרוניים לשוק המקומי. מחירי המינימום ייקבעו ע"י הוצאות הספרים, ו"מנדליי" תשתדל לא להוסיף עליהם הרבה ("שילוב של ציונות ספרותית עם תוכנית עסקית", כהגדרת גולדשטיין). כרגע, כדי לתת לחנות את הדחיפה הראשונית, אף מוצעים חלקם חינם.
הספרים בחנות (כרגע המאגר עדיין בשלבי התהוות) זמינים לשימוש חופשי של הקונים, ואינם מכילים הגנת DRM המונעת את העברתם ממכשיר אחד לאחר. במקום זאת, מכיל כל ספר חתימה דיגיטלית נסתרת ייחודית לקונה, כך שבמקרה ועותקים של הספרים יופצו ברשתות שיתוף קבצים, אפשר יהיה לאתר בקלות את המפיץ מפר-הזכויות.
מאחר ולא לכל מכשיר או תוכנת eBook Reader יש תמיכה רשמית בעברית, מקודדת החברה את הספרים תוך היצמדות מוקפדת (Strict) לפורמט ה-ePub, המבוסס על HTML/XHTML, ומוודאת את תאימותם של הספרים למכשירי קריאה שונים. היא גם קוראת לכל חברה או גוף המייבאים קוראים אלקטרוניים לפתור יחד כל בעיית תאימות עברית שעלולה להתעורר.
פורמט ePub, בו בחרה החברה, הוא פורמט הנתמך ע"י רוב יצרניות כלי הקריאה, כגון סוני, אדובי, גוגל, פלסטיק לוג`יק, Barnes&Noble ועוד, ומאפשר לעמודים להתאים את עצמם לגודל התצוגה בכל מכשיר תומך. תוכנות לקריאת הפורמט במחשבים קיימות לכל מערכות ההפעלה, כמו גם תוכנות לסמארטפונים כגון אייפון, גוגלפון (אנדרואיד), WinMo ועוד. למשתמשי המחשבים ממליץ צוות "מנדלי" על תוסף הפיירפוקס EPUBReader, או על תוכנת Azardi למשתמשי חלונות המעדיפים תוכנה ייחודית; לקהל בעלי האייפון / אייפוד-טאצ` מומלץ היישומון החינמי Stanza, שהורד ב-2008 לבדה ע"י מיליון איש.

עכשיו, לפני שאתם ממשיכים לקרוא שטויות אינטרנטיות חסרות הקשר, עצרו רגע והתחילו לפשפש בספריהם של ביאליק ורחל הנמצאים בחנות. היזכרו מאין באנו, ומי הביאנו עד הלום. מי יודע - אולי אם ילדות בנות 14 היו קוראות את מנדלי מוכר-ספרים, הן היו לומדות קצת עברית.



מסך מגע - בלי מסך

המדריך לפתיחת בלוג באינטרנט



בתערוכת CES השנתית נקבעים בעיקר טרנדים להמוני מוצרים דומים (אם לא זהים) ששוטפים את השוק במשך השנה הקלנדרית העוקבת לתערוכה. אבל לא רק טרנדים. מדי פעם מבליח מוצר כ"כ חדשני, כ"כ ייחודי (או כ"כ דבילי), שהוא מתבלט הרבה מעל כולם.
המקרן של חברת Light Blue Optics ממלא השנה את המשבצת הנחשקת הזו.
מדובר במקרן PICO מבוסס לייזר - בניגוד לשאר מקרני הפיקו המבוססים על LED - ההופך כל משטח למסך מגע. מנגנון הקרנה אחד מקרין תמונה בגודל 10 אינצ` וברזולוציית WVGA (480x800), המיישרת וממקדת את עצמה, ומנגנון שני, מבוסס הקרנת אינפרא-אדום, מזהה מגע בתמונה המוקרנת.
ה-Light Touch ("נגיעת אור") הוא מחשב זעיר המופעל ע"י מעבד של סמסונג ומערכת ההפעלה Windows CE, ומכיל ממשק עצמאי עם יישומים להצגת תמונות, סרטונים, משחקים (בסיסיים למדי) ויישומים נוספים בטכנולוגיית Flash Light של אדובי. קישוריות אינטרנט ובלוטות` מאפשרת לו להתחבר דרך נקודות גישה אלחוטיות לאינטרנט לצורך עדכוני טוויטר וכד`, והדגם שלו שיימכר בהמשך השנה יוכל להתחבר גם למקורות וידאו חיצוניים (אחרת זה לא באמת היה מקרן).

ואם כל זה לא נשמע או נראה לכם הגיוני - אתם מוזמנים להעיף מבט בהדגמת-האמת של המקרן שצולמה ע"י אנגאדג`ט (אפשר גם בגאדג`טי, למי שרוצה להגיב על הסרטון בעברית). אפילו הכתב היה בהלם.














סיקור: מייקרוסופט פותחת את CES


היום לפנות בוקר (אתמול בערב, למי שנמצא בארה"ב) פתח סטיב באלמר, מנכ"ל מייקרוסופט, את תערוכת CES בלאס וגאס (שלמעשה התחילה כבר ביום שלישי) בנאומו השנתי, הפותח אותה זו השנה השניה (ב-12 השנים שקדמו לה היה זה ביל גייטס, המנכ"ל הקודם).
חרושת של שמועות, עליה דיווחתי אתמול בגאדג`טי, התפתחה ב-24 השעות שלפני ההצגה, לאחר שכתבת הניו-יורק טיימז אשלי ואנס טענה כי במהלך הנאום ייחשף מחשב-לוח (Tablet) שפותח במשותף ע"י מייקרוסופט ו-HP. כך שהציפיות מנאום הפתיחה היו לא פחות מאשר מוצר שיעשה למייקרוסופט מה שה-iPhone עשה לאפל.

איך אומרים? ציפיות לחוד ומציאות לחוד.

בחצי הראשון של נאום הפתיחה של מייקרוסופט הציג סטיב באלמר יחד עם אחד מעובדיו את השילוב בין טכנולוגיות המחשוב השונות הקיימות היום:

הם הראו את שלל המחשבים הקיימים היום בשוק, על שלל צורותיהם ויכולותיהם, וכדרך אגב הציגו אבטיפוס של מחשב-לוח של HP. מדובר ככל הנראה ב-PC המריץ את חלונות 7 בגרסתה המלאה ותומכת המולטי-טאצ`, ומיועד לשלב קורא אלקטרוני, מכשיר מולטימדיה ונקודת גישה לאינטרנט. ההבדל היחיד בינו לבין מחשב רגיל הוא הצורה - על כך רמזה העובדה שהמוצר שהוצב לידו היה נגן מולטימדיה חדש וגדול במיוחד של Archos (מעניין לציין שסטיב באלמר ביטא את שמה של החברה הצרפתית כ-"ארכוס");

הם הדגימו כיצד מאפשרות תוכנות חדשות של מייקרוסופט לשלב בין הטלוויזיה למחשב. הם השתמשו בטלוויזיה כדי לקרוא ספר-אלקטרוני בפורמט שלא רק מכיל את הטקסט, אלא משלב בעמוד גם אלמנטים אינטראקטיביים כמו משחקים (במובן מסויים - מדובר היה במעין בוחן זיהוי עצמות בגוף האדם) ווידאו, וכמובן גם אפשרות הקראה ממוחשבת של הטקסט. הם גם צפו בטלוויזיה בכבלים ושיחקו במחשב על אותו מסך, בתוספת אפקטים של החלפת-חלונות בפורמט ה-Flip שפשוט לקחו את שידור הטלוויזיה והתייחסו אליו כאילו הוא עוד חלון במחשב. המחשב הקליט ארבעה ערוצי HD מהכבלים בו-זמנית, וניווט בין ערוצים בממשק שלעומתו YES ו-HOT נראות פתאום מסכנות. ואם לא בא לכם לחבר את המחשב לממיר, היה שם גם ממשק מיוחד לצפייה בערוצי-טלוויזיה חוקיים באינטרנט, כולל השכרת סרטים בתשלום מאתרים כמו Netflix;

יכולות שיתוף נוספות שהודגמו: שני המייקרוסופטים עבדו על אותה מצגת פאואר-פוינט משני מחשבים בו-זמנית, ואופיס 2010 סנכרן את השינויים שנעשו על-ידי שניהם בזמן השמירה ושילב אותם למצגת אחת. תוכנת הכבלים Mediaroom מאפשרת לצפות בערוצי הכבלים גם מטלפונים חכמים מבוססי Windows Mobile. וגם ב-XBox;

ואם כבר מזכירים XBox, רובי באך, נשיא חטיבת הבידור במייקרוסופט, בילה כחצי שעה על הבמה בהצגת עולמם של הגיימרים של מייקרוסופט בשנה הקרובה. הוא הראה טריילרים לכמה משחקים חדשים ובלעדיים למייקרוסופט, כולל טריילר למשחק רביעי בסדרת רבי-המכר של החברה Halo, שזכה לתשואות ומחיאות-כפיים. באך התפאר בנתונים המרשימים אודות השימוש הנרחב שעושים לקוחות משתמשי הקונסולה בשירותי ה-XBox LIVE, כולל רכישת סרטים ושירים דרך השירות, אינטראקציה עם רשתות חברתיות ועוד. הוא הבטיח כי השנה יוכלו האווטארים של המשתמשים לשחק 30 משחקי Arcade קלאסיים, וגם לערוך טורנירים וירטואליים נגד אווטארים אחרים;

אבל גולת הכותרת של נאום הפתיחה כולו, אחרי כל הדגמות ה-Windows7 ,Bing Maps, אינטגרציה של המחשב והטלוויזיה וכל שאר הנושאים, היה ללא ספק ההכרזה על כך שהמוצר שפותח במסגרת "פרוייקט נטאל" של מייקרוסופט ייצא לחנויות עד עונת החגים של 2010 (כלומר: אוקטובר/נובמבר). מדובר במצלמת תלת-ממד היושבת על הטלוויזיה, ומאפשרת לכם לשלוט על המשחקים וחלקים נוספים בממשק ה-XBox בלי בקרים. המצלמה מנתחת את תזוזות הגוף ומחקה אותם בתוך המשחק, או ממירה אותם למחוות דומות לאלו המשמשות את משתמשי האייפון ושאר מסכי המגע. למוצר עוד אין שם רשמי, וגם לא מחיר, אך מהסרטונים שהוקרנו על הבמה נראה כי הוא מתפקד טוב יותר ממה שניתן היה להתרשם בהדגמות קודמות. עם יציאתו לשוק צפויים לצאת גם משחקים תואמים שיאפשרו לשחקנים ממש להיות בתוך המשחק, ולחוות את הקונסולה ברמה שטרם היכרנו.

זהו. זה הכל. שום בשורה מסעירה במיוחד לא יצאה מנאום הפתיחה בן השעה-ורבע (פחות או יותר) של CES. ה-Courier נשאר חלום, וכל שאר הדברים היו צפויים. מה שאומר שמייקרוסופט מצטרפת לגוגל ברשימת החברות שמאוד לא הפתיעו אותנו השבוע.

אכזבה, ברור?

מוטורולה מטילה את הטלפון לאחור



מוטורולה נמצאת על סף שיגעון. את זה כולם יודעים. מאז V3 לא הצליחה החברה להוציא אף מכשיר ראוי, וגם אותו מלך בלתי-מעורער של עולם ה-FeaturePhones (כפי שעלה מסקר נילסן עליו דיווחתי כאן לפני כשבועיים) כבר נחשב היום בעיני רבים כספין עיצובי שהחביא בתוכו ממשק זוועתי ומתוסבך. הבושה על חוסר הרלוונטיות הביאה את מוטורולה עד לשלב התכנון של סגירת חטיבת הסלולאר. אך בתור ניסיון אחרון החלה מוטורולה להנחית עלינו לאחרונה רקטות אנדרואיד בקצב של מבצע צבאי.

בין שלל הסמארטפונים המשוגרים לפתחנו מצד חברת התקשורת האמריקאית חדשים לבקרים, נמצאים לא מעט כאלה שמנסים לחזור על ההצלחה העיצובית המסחררת לה זכה בזמנו ה-V3. המכשיר עליו הכריזה החברה היום הוא ללא ספק אחד מהם.

Motorola Backflip ("הטלה לאחור") הוא סמארטפון בסיסי למדי, המריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד 1.5 עם ממשק ה-Motoblur הלא-מאוד-מושקע של החברה, על לוח-שבבים מדגם MSM7200 של קואלקום, עם מעבד 528MHz ו-256MB זיכרון RAM. 2 גיגה אחסון פנימי, פלוס חריץ הרחבה microSD (עד 32 גיגה נוספים), יספקו את צרכי אחסון המוסיקה, התמונות והוידאו של המכשיר, התומך בפורמטים נפוצים כגון MP3, WAV, MP4 ועוד.
מסך ה-Backflip מציג רזולוציה של 320x480 בגודל 3.1 אינצ`, וכמו שרומז שם המכשיר הוא מתהפך לאחור בצורה משונה ולא-ברורה, שרק מוטורולה יכולה להמציא. בנוסף, מערכת בשם Backtrack, המתבטאת במשטח מגע על צידו האחורי של המסך, מאפשרת לגלול עמודי אינטרנט בדפדפן ה-WebKit המובנה, אימיילים והודעות SMS בלי להסתיר לעצמכם את התצוגה.
המכשיר מצוייד במצלמת 5 מגה-פיקסל, המצויידת בפוקוס אוטומטי, פלאש LED ומצלמת גם וידאו בפורמט MP4 H.263, H.264.
על הקישוריות אחראים חיבור USB, חיבור סטנדרטי לאוזניות, בלוטות` ו-WiFi, כמו גם אינטרנט סלולארי בכל טכנולוגיה שתעלו על דעתכם.
מימדיו של הטלפון 5.3x10.8x1.5 ס"מ, ומשקלו 133 גרם (בדיוק באמצע בין iPhone ל-Nexus One). הסוללה שלו מסוגלת להחזיק אותו בחיים עד 6 שעות דיבור או 315 שעות המתנה, אבל סביר להניח ש"להחזיק בחיים" מכשיר שכל האתרים עסוקים בללעוג לעיצובו הכושל הוא עניין שלא יימדד בחיי סוללה.
מחירו של ה-Backflip טרם נחשף, אך הוא צפוי להגיע כמעט לכל פינה בעולם (לא כולל ישראל, כמובן) במהלך שלושת החודשים הקרובים.