הוא כאן, באופן רשמי - ה-iPad של אפל

פורטל גאדג'ט וטכנולוגיה


אמש, באירוע שנמשך כשעתיים, התירה אפל את סבך המסתורין סביב מחשב הטאבלט שלה.

ה-iPad, כפי שהוא נקרא (וזה סופי!), הוא לא באמת מחשב, אלא יותר iPod Touch מגודל. הוא מבוסס על מעבד במהירות 1GHz ובשם A4 שאפל לוקחת עליו אחריות, אם כי אתר Bright Side of News חשף הבוקר כי זהו למעשה מעבד ARM של סמסונג, ומערכת ההפעלה של האייפון בגרסא משופרת. המסך בגודל 9.7 אינצ` וברזולוציה של 1024x768 הוא למעשה מסך 4:3 - דבר מאוד לא מקובל בימינו - והוא פועל בטכנולוגיית LCD עם תאורת LED אחורית ויכולות מגע קפסיטיביות, כולל ריבוי-מגעים (או ריבוי-אצבעות, או multi-touch, או איך שתרצו לקרוא לזה).
עיצוב האייפאד גם הוא מזכיר את זה של האייפון. צידו הקדמי שחור, את רובו ממלא המסך, מתחתיו נמצא כפתור מסך הבית, וצידו האחורי קמור וכסוף. עוביו של המכשיר הוא 1.4 ס"מ, גודלו 9.5x7.5 ס"מ ומשקלו הממוצע כ-700 גרם, כאשר הדגם הבסיסי שוקל מעט פחות והדגם המצוייד במודם סלולארי שוקל מעט יותר.
באגף צריכת האנרגיה הצליחה אפל להציג הישג לא קטן, עם חיי סוללה רשמיים של 10 שעות במצב גלישה או צפייה בסרטים, ולא פחות מחודש המתנה.

הטאבלט של אפל, כאמור, מבוסס על מערכת ההפעלה של האייפון בגרסא משופרת, המצויידת בתפריטי Drop-Down (תפריטי-רשימות קופצים) לגישה לאפשרויות שונות. הוא מכיל 14 יישומים של החברה שהותאמו במיוחד בשבילו, ומאפשר למשתמשים להוריד יישומים מחנות האפליקציות. כל יישום אייפון ירוץ על ה-iPad ללא צורך בהתאמה מיוחדת, אם כי גודלו על המסך העצום (יחסית לזה של האייפון) ייראה כחלון בלבד. גם בגרסא המשופרת של מערכת ההפעלה אין אפשרות להרצה של מספר יישומים במקביל.
היישומים בהם גאה סטיב ג`ובס במיוחד הם דפדפן הספארי והקורא האלקטרוני: דפדפן הספארי המובנה במכשיר, מספר ג`ובס, מעניק למשתמש את חוויית הגלישה המושלמת ביותר שנוצרה אי-פעם. הוא מאפשר לגולש להחזיק בידיו דף אינטרנט, כאילו מדובר בדף פיזי, ולתמרן אותו באמצעות האצבעות; הקורא האלקטרוני, iBooks, מעוצב כמדף ספרים פיזי, ומאפשר לקורא לצפות בעטיפות הספרים, לשלוף אותם מהמדף ולדפדף בהם כאילו היו ספרים פיזיים. פורמט הספרים הוא הפורמט הפתוח ePUB, המבוסס על פורמט דפי אינטרנט ומאפשר לשלוט על הגופן וגודל האותיות, וגם לבצע חיפוש פנימי בספר. אם מסובבים במחוות-אצבע את ארון הספרים מתגלה מאחוריו חנות ה-iBooks. בחנות מוכרת אפל ספרים מחמש הוצאות ספרים גדולות, במחיר של 13 עד 15 דולר לספר - תעריף גבוה יותר מזה של קוראים אלקטרוניים כמו הקינדל של אמאזון.
עוד יישום מרכזי באייפאד הוא iWork - גרסא ניידת של חבילת ה"אופיס" של אפל, הכוללת מעבד תמלילים, גליון עבודה ותוכנת מצגות. כל אחת מהשלוש עולה 10 דולר.
תוכנת מייל ייעודית שנוצרה עבור המכשיר מציגה את המיילים כרשימה בצד שמאל של המסך, כאשר המייל הנבחר מוצג על צידו הימני. כל זה כשהמכשיר מוחזק במצב אופקי. סיבוב למצב אנכי מוציא את רשימת המיילים מגבולות המסך, וממלא אותו אך ורק בהודעה הנבחרת.
הקלדת מיילים ושאר מילים (אהמ, לא הייתי יכול להתאפק) במקלדת הוירטואלית של המכשיר אמורה להיות נוחה יותר מאשר במכשירים אחרים, מאחר ובמצב אופקי היא כמעט בגודל מקלדת אפל מלאה - אתם יודעים, כזו שיש בה כפתורים אמיתיים.
ממשק המדיה של המכשיר עבר שדרוג ניכר לעומת זה של האייפון: דפדפוף בתמונות על ה-iPad הוא חוויה יוצאת דופן. התמונות מסודרות באלבומים, ובתנועת מתיחה של שתי אצבעות ניתן לצפות בתצוגה מקדימה של התמונות באלבום. הרמה של האצבע מהמסך תפתח את האלבום על כל המסך, ובחירה בתמונה תעבור למצב מצגת תמונות, כאשר ניתן לעבור בין התמונות בתנועות משיכה לצדדים, ואף לדלג על מאות תמונות בקלות על "ציר הזמן" של התיקייה, המוצג בתחתית המסך







האייפאד מגיע עם כונן פלאש בשלושה נפחים: הגרסא הבסיסית עם 16GB עולה 500 דולר, 32 גיגה עולים 600 דולר ו-64 גיגה עולים 700 דולר. כל זה למכשיר עם גישת אינטרנט WiFi. אם תרצו גם גישה לאינטרנט סלולארי תצטרכו להוסיף למחיר המכשיר 130 דולר, ולרכוש ישירות מאפל תוכנית גלישה. מאחר והרכישה מתבצעת מאפל ולא מחברת סלולאר, המחיר משולם מראש, ולא בתשלום חודשי. מחיר חבילת גלישה חודשית של 250 מגה הוא 15 דולרים, בעוד גלישה ללא הגבלה עולה 30 דולרים.

ומה חסר?
אז קודם כל: בתור גרסא מוגדלת של האייפון, גם ה-iPad לא מסוגל להריץ מספר יישומים במקביל; המעבד שלו, למרות היעילות האנרגטית, הוא מעבד של סמארטפון; אין בו פלאש, כך שחוויית הגלישה הפנומנאלית לא תכלול צפייה בסרטונים (צפיה ביו-טיוב אפשרית בזכות יישום חיצוני מיוחד בלבד); למרות שיש דגם עם קליטה סלולארית, המכשיר לא מכיל שום יכולת סלולארית שהיא: לא שיחות, לא שיחות וידאו ולא שום דבר אחר; בניגוד לרוב השמועות, אין למכשיר מצלמה קדמית - או מצלמה בכלל. אי אפשר לצלם תמונות, אי אפשר לצלם וידאו. כלום.











נוקיה עם תוספת רדאר

המדריך לפתיחת בלוג באינטרנט

אתמול נערכה לראשונה באֶסְפּוֹ שבפינלנד מעין וועידה/תערוכה שנתית משותפת של אוניברסיטת אאלטוֹ, מרכז המחקר הטכני של פינלנד (VTT) ונוקיה. התערוכה, שזכתה לשם Demo House, תיערך מעתה כל שנה, ותיתן לקהילת המחקר הפינית הזדמנות שנתית לחלוק רעיונות ולהראות הדגמות של פיתוחים טכנולוגיים.
בין 38 ההדגמות שנערכו בכנס, הציגה יצרנית הסלולאר הפינית פיתוח שלה שעשוי להיות פריצת דרך של ממש בתחום ממשקי המחוות (gestures). החברה בנתה מכשיר סלולאר המבוסס על ה-N95, ומכיל חיישן מסוג שעד היום היה שמור לתחומים אחרים - רדאר. חיישני רדאר מבוססים על גלים אלקטרו-מגנטיים, ולכן יכולים לקלוט תנועות של יצורים חיים גם דרך בגדים. הם מודדים את המרחק בין העצם האלקטרו-מגנטי לעצמם, וכך מאפשרים שליטה בפונקציות שונות ע"י תנועה. למשל: בסרטון ההדגמה נראה כיצד נציג של נוקיה מגביר ומנמיך את הווליום בטלפון בלי לגעת בו - ע"י קירוב או הרחקת היד מעל המכשיר. כמו כן, בחלק השני אפשר לראות איך המכשיר מודד את מהירות ההליכה של נציג אחר כאשר הוא הולך מול הטלפון.
לא הרבה פרטים על היכולות של החיישן הזה נמסרו לציבור, אך אם חיישן הרדאר הזה עובד כמו רדאר מסורתי, הרי שהוא יודע לא רק את המרחק והמהירות של עצמים מולו, אלא אף את מיקומם במרחב לעומתו - מה שאמור לאפשר מחוות רב-כיווניות (בניגוד לתנועות בסרטון, שמתבצעות תמיד בקו ישר מול המכשיר). בואו נקווה שבקרוב נראה פרטים נוספים על השימוש המקורי לחיישן הנפוץ.










חוויה תלת-ממדית בפאב




שידורי טלוויזיה בתלת-ממד, למרות שזכו לייצוג מכובד בתערוכת האלקטרוניקה בלאס-וגאס, עדיין מתקבלים בפועל ע"י הצרכנים בקרירות. המשקפיים המסורבלות, הכאב בעיניים ועוד היבטים שונים של התלת-ממד פשוט עומדים בדרכה של הטכנולוגיה המבטיחה לכאורה.
רשת Sky הבריטית מקווה שניסיון שלה יעזור להאיץ את אימוץ התלת-ממד. הרשת, שהבינה שהדרך לתלת-ממד בבתים עוברת דרך תלת-ממד במקומות ציבוריים, תחל בקרוב לשדר משחקי כדורגל בתלת-ממד בערוץ מיוחד לפאבים, שיקבלו ממנה גם סטוקים של משקפי תלת-ממד ללקוחות. זאת במטרה שעד השקת ערוץ התלת-ממד לכלל בעלי ממירי Sky+HD בשלב מאוחר יותר של 2010 כבר יתרגלו אוהדי ספורט לצפות בשידורי 3D.
ביום ראשון הקרוב ישודר משחק כדורגל תלת-ממדי ראשון בין ארסנל למנצ`סטר יונייטד בתשעה פאבים מרכזים ברחבי אנגליה, ובאפריל כבר ישודרו משחקים בתלת-ממד במאות פאבים. סקיי מקווה שכיבוש יעד הבידור הבריטי הטיפוסי הזה יעזור להעלות את הפופולאריות של שידורי תלת-ממד בקרב הציבור במדינה, ממנו היא מצפה בסופו של דבר לשלם על תכנים בשלושה ממדים.

האח הגדול צופה, נא לשחק בהתאם!


כבר כמה שנים שתעשיית הבידור נלחמת בעוז - אם כי לא תמיד בדרכים הנכונות - בפיראטיות. דיסקים עם מנגנוני הגנה של CopyControl, מנגנוני DRM ותוכנות נוסח WindowsGenuineAdvantage, כמו גם הפצה מכוונת של קבצים מזוייפים ומשפטי-ראווה נגד משתפי קבצים, הם רק חלק מהטקטיקות המוצלחות יותר, ובעיקר פחות, שראינו בעשור האחרון.

חברת המשחקים הצרפתית Ubisoft החליטה לנסות ולהמציא את הגלגל המסתובב של תחנת הרוח מחדש, והודיעה השבוע
על תוכנית חדשה שלה למניעת פיראטיות. החברה, שבקורות-החיים שלה מופיעים כותרים אהובים כמו ריימן, Far Cry, Myst האגדי, סדרת Might&Magic האגדית לא פחות, Assassin`s Creed, משחקי טום קלנסי ועוד רבים וטובים, תחל בקרוב לאלץ את רוכשי המשחקים שלה למחשב להיות מחוברים לרשת בזמן המשחק, כדי שהיא תוכל לוודא שהם אכן רכשו אותו כחוק.
האטרקציה הגדולה במערכת החדשה של החברה, לפי אתר "אבן, נייר ורובה צייד", היא מה שאין בה: המערכת החדשה, בניגוד לקודמותיה, לא בודקת אם יש לכם דיסק של המשחק בכונן, ולא מגבילה את מספר ההתקנות האפשריות של המשחק. בכך היא נוטשת את החיסרון הגדול והמדובר של DRM, שגרם לכך ששחקנים המשדרגים את המחשב לעתים קרובות לא יכלו להמשיך ולשחק במשחקים שהתקינו כבר על מחשב (או דיסק קשיח) קודם. עד כאן החדשות הטובות.
החדשות הרעות הן שבמקום הגבלה בהתקנת המשחק תיכנס הגבלה ב...משחק. החל מ-Settlers7 שישוחרר בהמשך השנה, בכל פעם שתפעילו משחק של חברת יוביסופט הוא יתחבר קודם לאינטרנט לאשר שהעותק חוקי ולהגיד לאבא-אוּבִּי שהתחלתם לשחק. כל שמירות המשחקים יבוצעו על שרתי החברה, ואם יתנתק פתאום הקשר, המשחק ייעצר בזמן הניסיון לחדש את הקשר עם שרתי החברה. אם לא יצליח המשחק לחדש את הקשר, הוא יאפשר לשחקן להמשיך, אך מתוך הניסוחים המעורפלים בהודעות החברה עולה כי כל עוד לא חודש הקשר לא יוכל הגיימר לשמור את מצבו הנוכחי במשחק.
משמעותו של המהלך הזה היא שלא יהיה אפשר להשתמש במשחקים על מחשבים ניידים בדרכים, או כשהאינטרנט קורס - ולצערינו בספקיות מזרח-תיכוניות זה קורה לעתים קרובות מאוד. בנוסף, החברות ידעו הכל על הרגלי המשחק של כל אחד, כולל כמה הוא משחק בכל משחק, באילו שעות ביממה וכו`.
הרבה אנשים לא רוצים שהרגלי המשחק שלהם, בדיוק כפי שהם לא רוצים שגוגל תרשום את הרגלי החיפוש והגלישה שלהם ברשת. ובכלל, לא ברור למה אנשים צריכים לשלם על משחקים כשבפועל החברה היא זו שקונה אותם ולא להיפך. האם הצעד הזה יעבור בשקט? אם יש כאן גיימרים (פורום גיימינג, מזמן לא הפגנתם נוכחות) - אתם מוזמנים להגיד לנו את דעתכם.

מרגלים עליך, דרכון!





ב-50 מדינות ברחבי העולם החלו בשנים האחרונות להנפיק לאזרחים דרכונים חכמים, במקום הישנים שהיו סתם חתיכות נייר. הדרכונים החדשים מצויידים בשבבי RFID - זיהוי באמצעות גלי רדיו - והם אמורים, לכאורה, להקל על חיינו במגוון דרכים, שאף אחד לא באמת יודע לפרט.
מחקר של שני מדעני מחשב מאוניברסיטת בירמינגהאם גילה כי ניתן לעקוב בקלות יחסית אחרי בעל דרכון "חכם". כל מה שצריך לעשות הוא להציב מכשיר קטן ש"יקליט" את ההודעה שעוברת בין הדרכון המבוקש לקורא RFID ממשלתי כלשהוא (בשדה תעופה, מעבר גבול, ועוד ועוד מוסדות שעובדים עם המשדרים הללו). אז יכול התוקף לבנות קורא מיוחד, שמשדר שוב ושוב את אותה הודעה המתקשרת עם אותו דרכון ומחכה לתשובה. אין צורך בפריצת הסיסמאות או ההצפנה של המסר בין השבב למשדר, משום שכל המטרה היא למצוא האם הדרכון נמצא בטווח המשדר. כך ניתן לדעת אם בעליו נמצא בבניין או חדר מסוים - בהנחה שהוא נושא עליו את הדרכון.
מכיוון ולא ניתן לכבות את תגי זיהוי-הרדיו באותם דרכונים, הדרך היחידה להתחמק מהמעקב היא לא להסתובב כלל עם הדרכון, אך בעידן שבו יותר ויותר פעולות יומיומיות מצריכות דרכונים, תעודות זהות או רשיונות נהיגה, ההתחמקות מנשיאת תגי RFID נעשית קשה הרבה יותר מבעבר.
החוקרים מציינים כי מכיוון והמעקב בשיטה זו מתבצעת אחרי דרכון ספציפי בלבד, ומאחר והמידע שעל התג נשאר חסוי, מדובר בפרצה "קלה" יחסית, אך היא מהווה רק עוד חוליה בשרשרת ארוכה של דוגמאות להפרת הפרטיות חסרת התקדים שמתאפשרת ע"י תגי הזיהוי הללו. שרשרת ניסיונות להילחם בריצת האמוק של ממשלות אחרי עידן של שוויון זכויות בנוסח ריגול המוני על כל אזרחיהן, ללא הבדלי דת, גזע ומין.


(בתמונה: קורא RFID ממשלתי מוצג כנשק, NordicID, פליקר)


פרסומת סמויה, חיוב גלוי


ערב השקתו של מחשב הלוח של אפל, נחשפת פרשה מביכה לאפל וחנות האפליקציות שלה.
הרג`יסטר מספר היום על מין צירוף מקרים מדהים, ברמה המוכרת מסרטי אימה ומתח, שגרם לכך שמשתמשי אייפון בריטים שהורידו את המשחק החינמי Bubblewrap של המפתח הניו-זילנדי פיטר וואטלינג מצאו את עצמם משלמים חשבונות טלפון גבוהים באופן בלתי-רגיל, על שיחות למספרים מסחריים (1-800, שגם בארץ עולים לפעמים פעימות-מונה כפולות).
המשחק Bubblewrap הוא יישום חינמי, הנתמך ע"י תוכנת AdMob (שנרכשה לאחרונה ע"י גוגל). AdMob מספקת למפתחים קטע קוד שנכנס לתוך היישומים, ומציג למשתמשים פרסומות מחברות שנתח מהוצאות הפרסום שלהן בשירות עובר לאותם מפתחים. אותן פרסומות מוצגות בד"כ מאתר האינטרנט של השירות, וחלקן הלא-גדול מנסה לפתות את המשתמשים להקליק לכניסה לאתר המוכר מוצרים מסויימים או ביצוע שיחה לקו טלמרקטינג שזמן-האוויר שלו עולה סכומים כפולים (ואף יותר) משיחה רגילה. כמובן ש-AdMob מתחייבת לדאוג לכך ששום אינטראקציה לא מבוצעת ללא אישור המשתמש, אך עקב חשיפת הרג`יסטר התברר כי עדכון מערכת ההפעלה של האייפון שבוצע בדצמבר גרם לכך שחלון האזהרה המוודא כי המשתמש יודע שהוא עומד לבצע שירות בתשלום לא הוצג, וכך השיחות אל "מספרי הפרימיום" התבצעו ללא ידיעת המשתמשים.
AdMob אמרה למפתח בעקבות פנייה שלו שהם אכן גילו לאחרונה כי עדכון במערכת ההפעלה של אפל ביטל את חלונות האזהרה לפני ביצוע שיחה למפרסם, וכי אפל לא הכינה אותם לשינוי כזה (כלומר: לא הודיעה להם שיש לשנות את הקוד). לכן, כמובן שאין זו אשמתה של אד-מוב. אבל גם חברת הפרסום הסלולארית התמימה-לכאורה פישלה: לפי הצהרותיה, היא לא מכניסה לשירות פרסומות המשתמשות במספרי פרימיום כדי לגבות עוד כסף מהלקוחות. מסתבר שאותן פרסומות עליהן הקליקו משתמשי משחק מעטפת-הבועות פשוט חמקו מעיניה של החברה. בתגובה לשאלה היא רמזה כי אין זה מתפקידה לבדוק אם מספרי טלפון בינלאומיים המקושרים לפרסומות אצלה הם במקרה מספרי פרימיום.
הבאג תוקן, כמובן, ומכיוון שהלקוחות שנפגעו לא תבעו אף אחד מהאחראיים האפשריים שום גורם לא לקח אחריות, והכסף שנגבה שלא כדין הלך בעיקר לחברת הסלולאר הבריטית O2. צירוף-המקרים לכאורה של עדכון ללא אזהרה של אפל, חברת פרסום שבמקרה מפרה את התחייבויותיה ופרסומת שמשום-מה אף אחד מהלקוחות לא שם לב להופעתה, עבר בשקט. אך נראה כי מדובר בעניין של זמן בלבד עד שנסיבות כאלה ואחרות ייצרו מקרים דומים שעלולים לגרום למשתמשי סמארטפונים לנזקים כבדים יותר.

תביעת מרמה רמאית נגד מייקרוסופט


תביעות משפטיות אינן עניין זר עבור ענקית המחשוב מייקרוסופט. במהלך 35 שנות קיומה היא נתבעה מאות, אם לא אלפי פעמים. אבל תביעה כמו זו שהוגשה נגדה לפני כשבוע היא עוד לא ראתה.

עורך דין בשם סמואל לאסוף הגיש לבית המשפט המחוזי של מזרח פנסילבניה לפני כשבוע תביעה ייצוגית נגד מייקרוסופט, בטענה שהיא "יזמה תוכנית מתוחכמת להתעשר שלא כדין באמצעות התנהלות רמאית" בחשבון ה-Xbox LIVE Marketplace שלו. או משהוא כזה.
כחלק מפלטפורמת ה-Xbox LIVE המוצעת למשתמשי קונסולת המשחקים של מייקרוסופט, מאפשרת החברה ללקוחות לרכוש משחקים והורדות מסוגים נוספים באמצעות "נקודות מייקרוסופט", אותן רוכשים הצרכנים בכסף אמיתי. אך לטענת לאסוף, מייקרוסופט נהגה לגבות את הכסף והנקודות גם עבור הורדות שלא הצליחו בעקבות תקלות במערכת. בתביעה הוא טוען עוד כי אינו היחיד, וכי החברה רימתה כך באופן סדרתי מאות ואלפי לקוחות.

זו לא הפעם הראשונה שמישהוא מבקר את שיטת הנקודות ב-Xbox. בעבר כבר טענו משתמשים כי השיטה גורמת להוצאות יתר בכך שהנקודות נקנות תמיד בסכומים עגולים, כאשר מחירי הפריטים אינם כך. לדוגמא: מי שרוצה לרכוש משחק שעולה 1,500 נקודות, ייאלץ לרכוש 2,000 נקודות, אלא אם כן הוא מוכן לשלם על ה-500 תעריף גבוה יותר. למרות שהטענה הזו שקולה, לדעתי, להגשת תביעה נגד הממשלה על הנפקת מטבעות של שקל במקום 99 אגורות (שמישהוא יימצא שם מקוצר לסכום הזה!), היא נוספה לרשימת טענות אחרות נגד שיטת הנקודות, כמו למשל העובדה שאבטחת מערכת הנקודות קלה לפריצה באופן בלתי-נסבל, וגרמה למייקרוסופט להתחיל לאחרונה לשקול את ביטול המערכת ומעבר לשיטת רכישה ישירה בכסף אמיתי.

אך התביעה של לאסוף דווקא לא זוכה ליחס רציני - מצד לקוחות אחרים. בדיון על הידיעה באתר Slashdot בולט הרושם שלאסוף הוא עורך דין עם אובססיה לתבוע חברות שעל שירותיהן הוא בזבז יותר כסף משהיה יכול להרשות לעצמו. כך הוא תבע ב-2006 את גוגל בטענה שניפחו את חשבון הפרסום שלו בשירות החברה ע"י הקלקות חוזרות ונשנות על המודעות, וב-2005 תבע קזינו בטענה כי הותקף ע"י שיכור בזמן ששיחק שם פוקר. המגיבים מציינים שטענותיו בכל אחד מהמקרים שנויה במחלוקת, אך במקרה של מייקרוסופט ונקודות ה-Xbox שלה השקר שלו נחשף, מאחר והעובדה בשטח אומרת שהורדה ששולמה בנקודות זמינה להורדה גם בעתיד, וכך אין מצב בו הלקוח לא יקבל בסוף את התוכן (מקסימום אחרי שלוש הורדות, ואם לא - אז הבעיה היא כבר אצל ספק האינטרנט).
אז מי פה מרמה את מי? מייקרוסופט את הלקוחות, עורך הדין את מייקרוסופט, או עורך הדין את הלקוחות שהוא מנסה לנסות לשכנע לשלם לו שכר-טרחה בעמוד פייסבוק מיוחד? נראה לי שהנסיבות בהחלט מדברות בעד עצמן.

מוסיקה פלוס ערך מוסף? לא תודה


ביום ראשון הוכרז רשמית פורמט שעשוי לרשת את מקומו של ה-MP3 בחיינו המוסיקליים.
במסגרת וועידה שנתית של תעשיית המוסיקה שהתקיימה בקאן (צרפת) בסוף השבוע, הציגה חברת Bach Technologies, חברה שהמשקיע העיקרי בה הוא אחד מממציאי ה-MP3, דאגפין באך, את היורש הפוטנציאלי: MusicDNA. בניגוד לנסיונות קודמים לרשת את פורמט המוסיקה הפופולארי, מיוזיק-די.אן.איי אינו פורמט חדש, אלא הרחבה של הפורמט הקיים. הקבצים בפורמט זה הם בעצם שירי MP3, שעליהם נוספות שכבות של מידע. המידע מאוחסן בקובץ XML (פורמט המהווה בסיס לקבצים כגון מסמכי וורד, דפי אינטרנט וכו`), ויכול להכיל עד 32 גיגה-בייט של מידע, כגון מילות שירים, וידאו-קליפים, תמונות, מצב-הרוח המוסיקלי של השיר, ביוגרפיות זמרים, קישורים והמלצות לשירים, אלבומים, כרטיסי-הופעות ופריטי מסחר קשורים וכו`. גם עדכונים ממקורות כגון פייסבוק וטוויטר כלולים, והמידע על השיר מתעדכן בכל פעם שהנגן מחובר לאינטרנט. בנגני MP3 קיימים המוסיקה תתנגן, אך המידע האינטראקטיבי לא יוצג, כמובן.
המטרה של הפורמט החדש, מעבר לריענון בהרגלי צריכת המוסיקה שלנו, היא להפוך את רכישת המוסיקה החוקית לכדאית יותר מהורדת שירים מרשתות שיתוף קבצים. היא אמורה להיות מושגת ע"י כך שהמידע על קובץ לא מקורי לא מתעדכן, וכך מאבד מהאטרקציה שלו.
בימים אלה עובדת חברת באך על הניסיון להחתים חברות מוסיקה על הסכמים לרישוי ושימוש בפורמט החדש (או ליתר דיוק: החדיש - הרי חדש הוא לא). בינתיים, על פי המידע הנתון, חתמו על הפורמט רק לייבלים קטנים ושוליים, אך החברה בטוחה בכך שבקרוב תצא הודעה על שיתופי פעולה של חברות בינלאומיות גדולות.
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא השתכנעתי. אין לי שום צורך בשיר שעקב שכבות מידע אינטראקטיבי נראה כמו אדם שהולך בקיץ עם 10 מעילים. או במילים אחרות - אין שום סיבה שאדם נורמלי ירצה שכל שיר באוסף המוסיקה שלו ייתפוס עשרות מגה-בייטים של מידע מיותר במקום 4-5 מגה. אחרי הכל, עם כל השירים שאנחנו מורידים בצורה בלתי חוקית, בסופו של דבר גם כוננים קשיחים של טרה-בייטים שלמים לא יספיקו.

שחק אותה!




ידוע שמשחקים הם אחד התחומים המובילים את פיתוח הטכנולוגיה. מעבד גרפיקת המשחקים GeForce4 חולל מהפיכה בעולם הגרפיקה, פלייסטיישן 2 הייתה בזמנו המכשיר בעל המעבד החזק ביותר בשוק והנטאל העתידי הוא היישום המתקדם ביותר של "ממשק-אדם-מחשב". ואלו רק כמה מהדוגמאות לטכנולוגיות מתקדמות שפיתוחן הובל ע"י תעשיית הגיימינג.

גם הטכנולוגיות של העתיד צפויות, אם כן, לקבל זריקות מרץ מתחום הפנאי הקלאסי. זה לפחות קו המחשבה שהנחה את סטודנט אוניברסיטת קווין באונטריו (קנדה) מייק רוּק, שהחליט לנסות ולנבא כבר היום איך ייראו משחקי העתיד. רוק לקח כדוגמא את משחק הקופסא הפופולארי Settlers ("המתנחלים"?), וע"י שימוש יצירתי בטכנולוגיות קיימות יצר דגם המנסה לנבא כיצד נשחק בעוד 5 או 10 שנים, כאשר טכנולוגיות שנמצאות היום בחיתוליהן יבשילו.






בסרטון ניתן לראות כיצד לוקח רוק פיסות משושות של קרטון, בדיוק כמו אלה המשמשות במשחק Settlers, ובעזרת מצלמה ומקרן המותקנים מעל השולחן הופך אותן למשחק אינטראקטיבי, שניתן לשחק כמו משחקי הקופסא של פעם - עם מספר שחקנים בו-זמנית. כאשר הוא מצמיד משושה עם חיילים מקבוצה אחת למשושה עם חיילים מקבוצה אחרת, החיילים מתחילים להילחם בגרפיקה ממוחשבת המזכירה את סדרת Age of Empires, וכאשר הוא מצמיד קלף של ספינה לקלף של חוף ומטה אותו באלכסון כאילו הוא מנסה לשפוך את תכולתו - החיילים שבספינה "נשפכים" לחוף. אם הוא נוגע באצבע ביחידה הנמצאת על קלף מסויים, מוצג לו על הקלפים הסמוכים תפרי-הקשר של הפעולות שסביר להניח שירצה לבצע בעזרת אותה דמות. אם הוא רוצה לשנות את זווית המצלמה של הגרפיקה התלת-ממדית, הוא מסובב את הקלף במקום, וזווית ההתבוננות משתנה בהתאם.
כמובן שבדמו המוצג כאן כל הפעולות מבוצעות באופן וירטואלי - המשושים בהם משתמש רוק הם חתיכות קרטון פשוטות, והמצלמה והמקרן האחראים על הקסם האינטראקטיבי יקרים ואיטיים. אך בעוד כמה שנים, כאשר יבשילו כמה מהטכנולוגיות שאת השימוש הראשוני בהן אנו עושים היום, קלפי הקרטון יהיו מסכי-מגע עצמאיים, חיישנים זעירים שיותקנו בתוכם יהיו אחרים על חישוב (או חישת) הסמיכות בין קלפים, זווית ההטייה שלהם או סיבובם, וכך נוכל לשחק במשחקים כאלה בעזרת ציוד זול שלא צריך הכנה מראש.

לא רק למשחקים הטכנולוגיות שחוזה רוק יכולות לתרום. אני מוכן להמר על כך שבעתיד נוכל להעביר קבצים בין מחשבי-הלוח שלנו בעזרת קירובם אחד לשני והטיית המחשב המכיל את הקבצים בתנועת שפיכה/מזיקה כלפי המחשב אליו ברצוננו להעבירם, כפי שניתן לראות בהדגמת ה"מזיגה" בסרטון (הקטע בו עובר ציור המחשב ממשושה אחד לשני). גם צירוף מסכים של מכשירים שונים לתצוגה גדולה יותר - חזון שלפי השמועות עשוי לבוא לידי ביטוי בפעם הראשונה במכשירי ה-Windows Mobile 7 של מייקרוסופט - ייעשה ע"י הצמדת המסכים ובחירה באפשרות הצירוף בתפריט שישאל אותנו למטרת המיקום.
את שאר האפשרויות, כמו בכל רשומת עתידנות טובה, אני משאיר ליד הדמיון הטובה עליכם.

הספאם יסנן את הספאם



כמה פעמים כבר קיבלתם הודעות ספאם לתיבת המייל שלכם? כמה הודעות כאלה הצליחו לעבור את המסנן, וכמה פעמים הוא סינן גם הודעות של חברים, קרובי משפחה, עמיתים לעבודה או סתם אנשים שאתם לא מכירים אבל הם ראו את כתובת המייל שלכם בתגובה שהשארתם באיזה בלוג או פורום?
בגיליון 2,744 של מגזין New Scientist, שפורסם ביום שבת, מביא הכתב ג`ים גיילס את סיפור פיתוחה של מערכת סינון מתוחכמת במיוחד. הקבוצה שעבדה על הפרוייקט, ומורכבת מסטודנטים באוניברסיטאות ברקלי וקליפורניה (שתיהן בקליפורניה, אגב), הגתה רעיון פשוט אך גאוני, המבוסס על הטריק המשמש את הספאמרים לבלבול מסנני מייל.
הודעות ספאם נשלחות בד"כ ממחשבים "זומבים" הנתונים תחת שליטתה של רשת בוטנט. תוכנה שעובדת ברקע אצל כל המחשבים ה"כבושים" מקבלת הוראות ברורות ומסודרות מתי לשלוח את הספאם ומה יהיה תוכן ההודעות. כדי להערים על מסנני דואר הזבל, הפקודה מכילה גם הוראות לשינויים קלים מהודעה להודעה, כך שגם אם המסנן שלכם יחסום את "זכית בהגרלת הלוטו של בריטניה", אולי הוא יפספס את "זכית בהגרלת חופשה בבריטניה".
במקום לנסות וללמד את המסננים לזהות את כל הניסוחים האפשריים של ההודעות הללו, החליטו חברי הצוות לבדוק תיאוריה לפיה ניתוח של הודעות שונות כאלו יכול להוביל לחישוב של התבנית לפיה נוצרו, וכך לחסום כל וריאציה אפשרית שלהם. לשם הבדיקה התקינו החוקרים תוכנת בוט (שנמצאה בעבר ע"י גופי אבטחה) על מחשב בודד, ונתנו לו להתחיל לשלוח מיילים. את 1,000 הראשונים הם ניתחו בעזרת האלגוריתם שפיתחו, ואז נתנו לו "ללמד" את פילטר-הספאם שלהם לסנן את ההודעות לפי תבנית המאסטר של הבוט. המסנן הצליח לסנן את כל הודעות הספאם, בלי שאף אחת מיותר ממליון הודעות אמיתיות תתוייג בטעות כספאם. או במלים אחרות: החוקרים הצליחו ליצור סינון ספאם עם יעילות של 100% - כל הזבל נזרק, וכל מה שלא זבל עבר.
מייקל או`ריירדן, יושב-ראש איגוד החברות נגד ניצול של הודעות (או משהוא כזה), אמר ל-New Scientist כי השימוש בבוט עצמו כמקור להגדרות הסינון הוא גישה מעניינת ומקורית, אך העובדה שהאלגוריתם צריך כמה דקות לחישוב התבנית לסינון עלולה לתת להודעות הספאם את מרווח הזמן הדרוש כדי להפוך את שליחתן למשתלמת עבור נוכלי הרשת.

את המחקר המלא יציגו הסטודנטים בסימפוזיון אבטחת רשתות ומערכות שיתקיים בסן-דייגו במרץ.


תמונה: Daedalus, פליקר.

תולעת שחוזרת למקורות


בשנים האחרונות תפס עולם הרושעות כיוון עסקי. ההאקרים החליטו, כנראה, שחבל להסתפק ביצירת וירוסים מסורתיים שהורסים מחשבים כשאפשר לנצל אותם כדי לסחוט כסף. הגישה הזו הובילה לכך שרוב הוירוסים היום הם וירוסי-כופר או טרויאניים ההופכים את המחשב לזומבי בבוטנט ועוזרים להשיג את פרטי חשבונות הבנק שלנו - נושאים עליהם דנו כאן בבלוג פעמים רבות.
אבל ביום שישי חשפה חברת האבטחה ESET, יצרנית האנטיוירוס NOD32, תולעת* חדשה שחוזרת לשיטות הישנות (והטובות?), ומסתפקת בלהרוס את מחשבי הקרבנות.
התולעת, ששמה המלא Win32/Zimuse, או בקיצור Zimuse, פרצה לא מזמן בסלובקיה, כנראה בתור קונדס שכּוּוַן נגד חברי מועדון אופנוענים ממחוז ליפטוב במרכז המדינה. התולעת חודרת למחשבים דרך אתרים ברשת, מוסווית בתור קובץ ZIP המחלץ את עצמו או כתוכנת מבחן IQ, או באמצעות כונני USB שבאו במגע עם מחשבים נגועים. לאחר ההדבקה, היא משכתבת את סקטור ה-MBR ("רשומת אתחול ראשית" או Master Boot Record - האיזור המכיל את המידע החיוני כדי שהמחשב יידע כיצד לקרוא את הדיסק) כך שהדיסק הקשיח הופך לבלתי-קריא, וכך בעצם הורסת את המחשב והופכת את שחזורו לעניין מסובך ויקר.
מאז פרצה התולעת למחשביהם של האופנוענים הסלובקים, נרשמו אצל ESET מאות מקרים של הדבקה במחשבים מחוץ למדינה, ועתה מובילה ארה"ב את סטטיסטיקת ההידבקות בתולעת, כשאחריה ניצבות סלובקיה, תאילנד, ספרד, איטליה, צ`כיה ומדינות אירופאיות נוספות.
נכון להיום ישנן שתי גרסאות של התולעת: Zimuse.A מתחילה להעתיק את עצמה דרך כונני USB 10 ימים ממועד ההדבקה, והורסת את המחשבים הנגועים 40 יום לאחר ההדבקה, בעוד ש-Zimuse.B מתחילה להעתיק את עצמה לכונני USB שבוע בלבד לאחר ההדבקה, והורסת את המחשב רק 20 יום אחרי ההדבקה. בנוסף, כל ניסיון להסיר את התולעת בשיטה "רגילה" מעורר את פעילותה ההרסנית באופן מיידי, בדומה לפצצת-זמן המתפוצצת מייד כאשר חותכים את החוט הלא נכון. לכן יש להיעזר בכלים מיוחדים מאוד להסרתה.
אי-סט שחררה תוכנה חינמית לטיפול בתולעת, לרווחת כל המשתמשים, אך ראוי לציין כי כלי כזה אינו תחליף לזהירות מינימלית, שמתבטאת באי הפעלת תכנים לא-צפויים באינטרנט, ועדכון תוכנות האנטי-וירוס בכל יום.


* ההבדל בין תולעת לוירוס, אגב, הוא שוירוס מפיץ את עצמו באמצעות היצמדות לתוכנה כלשהיא, בעוד תולעת פשוט מעתיקה את עצמה דרך הרשת או דרך כונני USB. כך לפי ויקיפדיה.


אתרי הוידאו מתחילים להשתדרג



לפני שלושה שבועות דיווחתי לכם על מאמציה של אופרה הנורווגית לזרז את תהליכי פיתוח תקן הוידאו ל-HTML5. בשבוע שעבר גרמה הירתמותם של שני אתרים גדולים לצורך העניין דווקא נסיגה בתהליך.
ביום רביעי האחרון הודיעה הנהלת יו-טיוב בבלוג הרשמי כי החלה לשחרר נגן וידאו ניסיוני על בסיס HTML5, העתיד להחליף את נגן הפלאש הנוכחי באתר. הנגן הניסיוני, שקיים למעשה מאז האביב, עבר מספר שדרוגים, אך הבשורה החשובה באמת הייתה שגם הוא ינגן סרטונים בפורמט H.264 בלבד - אותו פורמט קינייני שמנגן נגן הפלאש הנוכחי. זאת בניגוד למדיניות רוב חברות קונסורציום האינטרנט, התומכות באימוץ פורמט OGG Theora הפתוח. בהתאם לזאת, הדפדפנים היחידים התומכים בנגן החדש הם כרום של גוגל וספארי של אפל - שתיים מהחברות המתנגדות לשימוש ב-OGG. הדפדפנים של חברות החינם - פיירפוקס ואופרה - אינם תומכים בו.
יום אחר-כך הודיע Vimeo, אתר הוידאו השני בגודלו בעולם - ולדעת רבים הראשון באיכותו - על צעד דומה. Vimeo השיק נגן מבוסס HTML5, שגם הוא מבוסס על פורמט H.264 ונתמך בכרום וספארי בלבד.
אם תבחרו להשתמש בנגן ה-HTML5 ביו-טיוב תגלו שהוא לא תומך בסרטונים המכילים כתוביות או תוספות (Annotations), ולכן מציג אותם בנגן הפלאש. ב-Vimeo, לעומת זאת, התמיכה תלויה בגורמים אחרים, וכרגע רק סרטונים שהועלו בשנת 2009 נתמכים, אך ההנהלה כתבה בבלוג כי תוך מספר חודשים ייתמכו כל הסרטונים באתר ע"י הנגן החדש.
הבחירה דווקא בפורמט הוידאו הסגור מעוררת זעם בקרב החברות התומכות ב-OGG, ובראשותן, כאמור, מוזילה ואופרה. סגן נשיא ההנדסה במוזילה מייק שייבר כתב בבלוג שלו כי השימוש ב-H.264, שהוא פורמט מוגן-פטנט, דורש רישיון שימוש בעלות של 5 מיליון דולר לשנה מאיגוד ה-MPEG, וגם אז אינו חל על מתכנתי קוד פתוח המתבססים על מוצרי מוזילה (או כל קהילת קוד-פתוח אחרת).
בהצהרה של יו-טיוב נאמר כי הבחירה ב-H.264 אינה בלבדית, אלא מבוססת על העובדה שקל יותר להחיל אותה באופן מיידי. תמיכה ב-OGG תיתכן בעתיד, לדברי גוגל, אך היא תדרוש קצת זמן, מאחר וכל הסרטונים באתר ייצטרכו קידוד מחודש. ניתן לומר, אם כן, שהתמיכה בפורמט הקנייני שמציעים שני אתרי הוידאו הגדולים היא עניין זמני - עד שתהיה הצדקה להתחיל בתהליך היקר של העברת הסרטונים לפורמט חדש. אך מצד גוגל ניתן לפרש את הבחירה באופן נוסף: לאחרונה, מאז השקת ה-Nexus, התערערו היחסים בינה לבין אפל, ואף הגיעו לידי כך ששמועות טוענות שאפל מנהלת מו"מ עם מייקרוסופט להחלפת מנוע החיפוש באייפון מגוגל ל-Bing. יכול להיות שגוגל מנסה לשמור על ראש מורכן בפני אפל, המתנגדת לשימוש ב-OGG הפתוח במקום פלאש (שיצרניתו, Adobe, היא השותפה העסקית הוותיקה והנאמנה ביותר של אפל) ו-MPEG (שהיא מחזיקה כנראה ברישיון בתנאים מיוחדים לשימוש בו), ולא להרגיז אותה יותר מדי. חובבי תיאוריות קונספירציה אף יגידו שלגוגל לא איכפת מה תחשוב אפל כל עוד מתחרותיה העיקריות בשוק הדפדפנים - אופרה ומוזילה - ייסבלו מירידת נתח השוק שלהן לטובת כרום.

הערת אגב: בכתבות המאוד-לא-מקצועיות של העיתונים הישראלים בנושא זה, שפורסמו ביומיים האחרונים, צויין תמיד שהנגן החדש מוסיף לעמודי יו-טיוב גם ממשק חדש וקליל יותר מהנוכחי. חשוב לי לציין כי מדובר בממשק ה-Feather, עליו דיווחתי לכם בתחילת דצמבר, וכי הוא אינו חדש ואף אינו קשור לנגן החדש, אלא נוסף להודעת השקת התמיכה ב-HTML5 כהמלצה של הנהלת יוטיוב "לחווית יו-טיוב אפילו פשוטה יותר ומהירה יותר".

חשמל בבגדים


חשמל אלחוטי נמצא בפיתוח כבר שנים רבות. אבל בינתיים נראה היה שגם אם יצא לפועל, ההבדל היחיד בין "לפני" ו"אחרי" יהיה שכבלי החשמל יהיו מחוברים ללוחות-שיגור-אנרגיה על הקירות במקום למכשירים עצמם.
באוניברסיטת סטנפורד חשבו על דרך נוספת לניצול היכולת המתפתחת לשגר חשמל למרחקים קצרים. במחלקת ההנדסה שם הצליח צוות בראשות יִי קוּאי לצבוע בד בעזרת דיו המבוסס על ננו-צינוריות פחמן. התוצר של התהליך הוא בד שעדיין מסוגל להימתח ולנוע כרגיל, אך מצוייד ביכולת לצבור מטען חשמלי. משמעות הדבר הוא שבעתיד ייתכן שהמכנסיים שלנו יטעינו את הטלפונים בכיסים, ושעונים ייפטרו מהסוללות בזכות רצועות-חשמליות.
אך מלבד הזמן שייקח להביא את הרעיון הזה לייצור בפועל, עומד בפניו מכשול נוסף: מחקר בריטי שפורסם במאי 2008 טוען שהשימוש בננו-צינוריות גורם לתופעות דומות לשימוש באזבסט - בעיקר פגיעה בַּרֵיאות. התוצאות האלה אמנם לא הוכחו סופית, ונוסו רק על עכברים, אך הן מדאיגות את רוב המדענים העוסקים בפיתוח טכנולוגיות מבוססות Nanaotubes. לכן סביר להניח שייקח עוד כמה שנים (וכהרבה מאוד עכברים מתים) עד שנראה טכנולוגיות כמו זו מחוץ למעבדות.

שיחק ב-GTA, גם מחוץ לקונסולה


לקראת סוף השבוע התקבלה בתחנת המשטרה של מחוז פולק במרכז קליפורניה תלונה על גניבת רכב מסוג Dodge Durango, שנת ייצור 1998. שוטרי המחוז יצאו לשטח לחפש את המכונית, ומצאו את הרכב הגנוב חונה מחוץ לבית בעיר Haines. כאשר נכנסו לתוך הבית כדי למצוא את הגנב, נדהמו השוטרים לגלות את מייקל ריי איקס (30) יושב בסלון ומשחק במשחק Grand Theft Auto - שְמה המשפטי האמריקאי של עבירת גניבת מכונית. הזויה אף יותר היתה העובדה שבזמן המעצר היה איקס משוחרר בערבות על עבירה דומה. הוא הובא לתחנת המשטרה, ויועמד למשפט על אישום נוסף של Grand Theft Auto, כמו גם על פריצה ואחזקת סמים.
עכשיו, אני יודע שכל פורום גיימרים יתקיף אותי על הרמזים העולים מהסיפור, ולכן אקדים תרופה למכה ואכתוב שלא רק אני, אלא גם כתב CNET כריס מאטישצ`יק, חושבים שכאן אפשר לקבוע בוודאות כי הצעיר התחיל להתעסק בגניבת מכוניות לפני המשחק הפופולארי, ולא אחריו. מה שלא מצדיק, כמובן, את האובססיה העולמית למשחקים אלימים כאלו, או את העובדה שבארה"ב קוראים לעבירה פשוטה בשם כ"כ ארוך.

לדפדף בקבצים - רק עם הדפדפן


ההכרזה של גוגל לפני כשבוע וחצי על האפשרות החדשה לשימוש בשירות ה-Docs שלה לאחסון קבצים מכל הסוגים הייתה עלולה להלחיץ כמה מהחברות המציעות שירותים ייעודיים מסוג זה. אך נראה שהגדולות ביניהן היו מוכנות לזה, ויש להן ערכים מוספים להציע למשתמשים.
השבוע התחילה אחת הדומיננטיות בתחום, Box.net, להפעיל שירות חדש למשתמשיה. השירות, שמופעל ע"י חברה בשם Increo, מאפשר לצפות בכמעט כל סוג קובץ המאוחסן בשירות באמצעות פלטפורמה המבוססת על פלאש. Increo הפעילה בשנים האחרונות את השירות הזה לקבצים בודדים שהועלו לשרתיה באמצעות אתר Embedit.in ("שלב-זאת-ב..."), ולפני שלושה חודשים נרכשה ע"י Box. עכשיו מבטיחים ב-"בוקס" שבקרוב יהיה השירות זמין לכלל המשתמשים.
אתר Box מציע אחסון באינטרנט בנפח של 1GB חינם, או נפחים גדולים יותר בתשלום. עד עתה הוא הכיל אפשרויות הצגה לקבצי תמונות, טקסט ומוסיקה. עכשיו, עם שילוב Increo באתר, יוכלו המשתמשים להציג 90% מסוגי הקבצים בלי לעזוב את הדפדפן. כמו כן, יוכל כל גולש לשלב קבצים שלו באתרים פרטיים באמצעות ממשק משולב (embedded), וגם להחליט האם הם יהיו זמינים לכולם או מוגבלים.
בינתיים, מתחרות אחרות כבר מציעות ללקוחות שירותי צפייה בקבצים בעיקר באמצעות שירות Scribd. כך, למשל, eSnips - אחת המתחרות העיקריות בתחום האחסון ברשת, המציעה ללקוחות ממשק מבוסס פלאש לצפייה בקבצי מולטימדיה ואת הממשק של Scribd לצפייה במסמכים כגון קבצי Office. האתר הזה פופולארי במיוחד מאחר והוא מאפשר גם להוריד כל אחד מהקבצים המאוחסנים בו, אם אינכם חפצים בהצגתם בתוך הדפדפן. התכונה הזו הפכה את eSnips לשירות פופולארי לשיתוף קבצים מוגנים בקרב פיראטים.
עכשיו, כאשר מדובר במגמה ברורה להעברה של כל העבודה עם קבצים לרשת, אולי הגיע הזמן שתחשבו שוב לפני שאתם קונים - או גונבים - תוכנה כגון אופיס. אחרי הכל, כדי לצפות במסמכים כל מה שאתם צריכים הוא חיבור לאינטרנט ודפדפן עם תוסף הפלאש. היי - בסוף אני עלול עוד לתמוך ברעיון שפשוט תשתמשו במערכת-ההפעלה-סלאש-דפדפן Chrome OS...

עוד יישום, ועוד יישום, ועוד יישום...




אחת ההשמצות הנפוצות ביותר נגד האייפון היא "אין לו מולטי-טאסקינג". היכולת להפעיל מספר יישומים במקביל היא הסיבה לכך שמיליוני משתמשים פרצו את מכשירי האייפון שלהם, והיא גם הייתרון הגדול (והיחיד, יש שיגידו) על כל סמארטפון אחר.
גם ה-Pre של פאלם מכיל יכולות מולטיטאסקינג, ולכבוד השדרוג האחרון שלו, דגם Pre Plus, החליט דיטר בון מאתר PreCentral להעמיד למבחן את הגרסא המשודרגת, שההבדל היחיד בינה לבין המקור הוא הכפלה של האחסון הפנימי מ-8 ל16 גיגה-בייט והכפלה נוספת באגף זיכרון ה-RAM, ל-256 מגה. התוצאות הדהימו אותו:





בסרטון ניתן לראות כיצד מתחיל בון את ההשוואה בפתיחת יישומים זהים בשני המכשירים. המכשיר המקורי (זה עם לחצן הגומי הבהיר מתחת למסך) מראה ביצועים חלשים מהרגע הראשון, ואחרי 13 יישומים (לא רע יחסית) נכנע ומודיע שאינו יכול לפתוח יישומים נוספים. בינתיים, הדגם המשודרג פותח יישום אחרי יישום, במהירות שמראה סימני עייפות רק אחרי היישום ה-30 (בערך), ולא מוכן להפסיק. לבסוף מתייאש דיטר ומחליט כי 50 יישומים - מספר עגול ומרשים - יספיקו לו. אין לדעת כמה "כרטיסים" נוספים היה מכשיר ה-WebOS פותח לו היה בון ממשיך, אבל אין ספק שחובבי אייפון יוריקו מקנאה מול המתחרה העסקי. את התירוץ, אגב, אני מנחש מראש - "חכה, חכה לטאבלט". עוד נראה.







אור עולה ברשת

עוד ידיעות בנושא אלקטרו - אופטיקה


איך אתם גולשים באינטרנט? כבל RJ-45? WiFi? 3G?
אם אתם שואלים את סימנס הגרמנית, יכול להיות שבקרוב לא תזדקקו לטכנולוגיות הללו. החברה הודיעה השבוע כי מהנדסיה הצליחו לשבור את השיא של עצמם בהעברת מידע בטכנולוגיית VLC - Visible Light Communication (תקשורת בעזרת אור נראה).
VLC היא טכנולוגיית תקשורת אלחוטית שסומנה ע"י מספר גורמים כעתידו של האינטרנט האלחוטי, וגם הוזכרה בבלוג זה לפני כשנה וחצי. מדובר בניסיון להחליף את מציאות הראוטרים האלחוטיים העכשווית בעולם בו האינטרנט האלחוטי יתבסס על נורות LED. כל נורה כזו צורכת מעט מאוד חשמל ומסוגלת להבהב בצורה שאינה נראית לעין-אדם. המחשבים מסוגלים לקלוט את ההבהובים באמצעות חיישני אור ולקודד אותם חזרה לאותות חשמליים (או בעברית: מידע). הייתרונות שלה הם פחות קרינה, פחות עומס על תדרי השידור ופחות סיכוי לציתות לתקשורת. החסרונות, לפחות פעם היו מהירות.
מהנדסי סימנס, שכבר קבעו בעבר שיא בהעברת נתונים באמצעות טכנולוגיית VLC, קבעו בסוף השבוע שיא נוסף: הם הצליחו להעביר מידע למרחק של עד 5 מטרים במהירות של 500Mbit/s (מגה-בִּיט - כלומר: כ-62 מגה-בייט בשניה), בעזרת נורת LED של חברת-הבת Osram. מדובר על יותר מפי שניים מהשיא הקודם שלהם. בניסוי שני שידרה מערכת משולבת של חמישה לדים במהירות של עד 100Mbit/s למרחקים גדולים יותר.
היישומים האפשריים של הטכנולוגיה הזו כוללים, בנוסף להחלפת הראוטרים הביתיים ובעיקר המשרדיים, גם שידור מידע כגון דיווחי תנועה או מזג אוויר למערכות ניווט ברכבים באמצעות נורות הרמזורים. ה-IEEE (המוסד למהנדסי חשמל - מכון התקנים הבינלאומי לאלקטרוניקה) עובד מאז 2007 על סטנדרט אחיד לתחום ה-VLC, ועתה מקווים הגורמים המעורבים כי הסטנדרט יושלם עד סוף השנה.










עצור בצד, או שנכבה לך את האוטו!


מרדפי מכוניות הם לא רק חלק פופולארי במיוחד מסדרת משחקי GTA. בארה"ב קורה מרדף כזה לפחות פעם ביום, והוא מצולם ומסוקר בתקשורת באותה איטנסיביות המאפיינת כתבות בענייני פוליטיקה ופלילים בארץ. הבעיה המרכזית במרדפים האלה היא הנזק שהם גורמים בשטח: במהלך המרדף עלולים להיפגע נהגים ועוברי אורח, גדרות ביטחון, שלטים ועוד, ובמקרים לא מעטים יחסית הסתיימו המרדפים במותם של הנמלטים. כאשר מדובר במרדפים או מערבים בטחוניים הסיכוי כי היושבים ברכב ימותו מפיצוץ או חילופי ירי גדולה אפילו יותר. ועוד לא דיברנו על נזקים לכביש עצמו, שמפריעים גם לכל הנהגים הבאים.
חיל האוויר האמריקאי, כפי שנראה, רוצה למצוא דרך פחות הרסנית לעצור מכוניות במקרה הצורך. לפני כשבוע פרסם החיל מעין מודעת "דרושים", לפיה הוא "מחפש מידע העשוי להוביל לפיתוח יכולת אווירית להשבתת רכבים קרקעיים בתנועה תוך מזעור הנזק ליושביהם".
סטיבן טרימבל מאתר FlightGlobal, שחשף את הידיעה, ניגש מייד לגוגל וחיפש רמז כלשהוא לקיומה של טכנולוגיה הממלאת את דרישת חיל האוויר ל"טכנולוגיות בוגרות וניתנות להגשמה", ומצא מידע מעניין: בחודש הבא תודגם טכנולוגיה כזו שפותחה במימון חיל הנחתים ומשרד מזכיר ההגנה האמריקאי.
Eureka Aerospace, חברה מקרוליינה הקיימת מאז 2001, עוסקת מאז היווסדה בפיתוח רובה EMP (פעימה אלקטרו-מגנטית), המסוגל לחולל פעימה חזקה מספיק לעצירת רכב ללא צורך בפיצוץ אטומי. עד היום התוצר היחיד שהציגה החברה היה תותח בגודל של כ-1.80 מ` על 90 ס"מ ובמשקל של כ-90 ק"ג, שהיה צריך להגיע למרחק של לא יותר מ-15 מטר מהמטרה כדי להשפיע עליה. אבל בחודש הבא היא תציג למארינס את הגרסא המשופרת של התותח האלקטרו-מגנטי, שמשקלה הופחת לכ-25 קילו וצורתו, על פי יושב-ראש החברה ג`יימס טטואיאן, דומה למסך שטוח ברוחב 1.2 מ`. טווח הפעולה שלו גדל ל-200 מטרים, אך הוא עדיין לא ישפיע על מכוניות ישנות שיוצרו עד אמצע שנות ה-70.
כתב הרג`יסטר הבריטי לואיס פייג` טוען כי התותח האלקטרומגנטי הוא בבחינת פתרון לבעיה שטרם נמצאה. הוא מזכיר כי שימוש בתותח כזה, מלבד מגבלות סוגי הרכב, הורס גם כל מכשיר ברכב המטרה העשוי להכיל מידע מועיל לצרכי חקירה. מלבד זאת, שימוש בתותח כזה באזורים עירוניים אינו פרקטי, מאחר והוא ישבית גם מעליות, מחשבים, טלפונים ומכשירי חשמל נוספים שחיינו תלויים בהם ברמות כאלה ואחרות. אם המארינס ישתמשו בו על הקרקע, ייהרסו חייהם של רבים.
מצד שני, אם חיל האוויר האמריקאי יבקש להפנות את ה-EMP למטוסים במקום לערים, עשויה Eureka למצוא לעצמה לקוח פחות הרסני.








תותח הלם מדמה פיצוץ בלי לגרום נזק



כולנו מכירים את התמונות הקשות מפיזורי הפגנות. בישראל עושים את זה עם גז מדמיע ופצצות סירחון, בצרפת עם אלות ובארה"ב - סלט של כלי נשק חמים, קרים ופושרים שלא יבייש אף סרט אקשן. אבל אם לנו יש מה להגיד בנידון, בקרוב נראה נשק חדש בזירה.
בשבוע שעבר פורסם באתר DefenceNews כי משרד הביטחון הישראלי העניק לחברת הייעוץ הטכנולוגי ArmyTec מנתניה רישיון לשיווק גרסאות צבאיות של המצאה ישראלית בשם Thunder Generator - "מחולל רעמים" בתרגום חופשי.
התותח (בתמונה) המכונה בשם המוזר פותח ומיוצר ע"י חברת PDT Agro מהרצליה ככלי להברחת ציפורים מיבולים. הוא מפוצץ תרכובת של דלק, גז בישול ואוויר ומחולל סדרה של גלי הלם קולניים, המדמים בום על-קולי ויוצרים לחץ אוויר קיצוני. המערכת מסוגלת לחולל 60 עד 100 גלים כאלו בדקה. כל גל נע במהירות 2,000 מטר לשניה ומחזיק עד 300 מילישניות. טווח הפעולה של התותח תלוי בגודלו: הדגם שהודגם בפני נציגי צה"ל ומשטרת ישראל מבוסס על קנה בקוטר 5 אינצ` ופועל למרחק של 30-50 מטר, אך נשיא ארמיטק, שלומו טבק, מבטיח כי שינויים בקוטר הקנה יכולים להגדיל את הטווח ל-70 עד 100 מטר. ב-2009 אישר משרד רישום הפטנטים האמריקאי את הבקשה לרישום פטנט על המערכת.
איגור פרידמן, המדען שפיתח את המערכת, מספר כי מי שנמצא במרחק של פחות מ-10 מטרים מלוע התותח בשעת הירי עלול למות או לסבול מנזק גופני ארוך-טווח, אך מציין כי כל עוד השימוש נעשה לפי הטווח הממומלץ של לפחות 30 מטר, גלי ההלם עוברים דרך עצמים ובעלי חיים, וגורמים כאבים זמניים בלבד לאלו האחרונים. מטרת התותח, לדבריו, היא להמם מפגינים ולגרום להם לברוח בלי לגרום להם לנזקים. הוא גם אמר כי ההפעלה של התותח פשוטה ובטוחה לשימוש, וכי חקלאים ישראלים אומנו להשתמש בה תוך פחות מחצי שעה. כמעט 12 מערכות כאלה הופעלו ברחבי הארץ בשנתיים האחרונות לצורך הפחדת ציפורים, ולא נרשמה אף תקלה או תאונה במהלך השימוש.
שר הביטחון לשעבר אפרים סנה אמר כי יש להשקיע את מירב המאמצים ביישום מערכות כאלו. "השימוש באמצעים לא-קטלניים חוסך הרג מיותר ומסייע במניעת פיזור אלים של הפגנות המונים".








מדפסות HP לממד חדש

עוד על אלקטרואופטיקה




HP כבר מזמן לא הציגה שום הישג מיוחד בתחום בו היא נחשבה במשך שנים כה רבות לחברה המובילה בעולם - הדפסה. אך נראה שעכשיו היא התעוררה מהתרדמת הארוכה, ומתכוונת לדחוף את התחום לאופקים חדשים.
אתמול (שלישי) הודיעה החברה האמריקאית כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברה בשם Stratasys ממיניאפוליס. סטראטאסיס מייצרת מדפסות תלת-ממד, המרכיבות דגמים בעלי נפח מוחשי מדגמים ממוחשבים ע"י צירוף חלקי חומר או הסרת חלקים מגוש חומר תלת-ממדי קודם. המדפסות שלה משתמשות בחומר בשם תרמופלסטיק, ששומר על מצב מוצר בטמפרטורת חדר והופך לנוזל תחת חימום, ובעזרת טכנולוגיה בשם FDM (Fused Deposition Modeling - "הרכבת דגם ביציקה מותכת", או משהוא כזה) בונות את הדגם שכבה אחרי שכבה. במסגרת שיתוף הפעולה תשווק סטראטאסיס מדפסת תלת-ממד ממותגת של HP, שתושק בהמשך השנה.

המדפסות הללו לא זולות כלל. הדגם הקטן ביותר שמשווקת Stratasys, המכונה uPrint 3D (בתמונה) ומסוגל לבנות דגמים בגודל של 8x6x6 אינצ`ים (כ-20x15x15 ס"מ) בלבד, עולה 14,900 דולר (כ-55 וחצי אלף שקלים). אך סנטייגו מוֹרֶרַה, סגן נשיא קבוצת הדפסה בפורמטים גדולים של HP, אמר כי הוא בטוח שמיליוני מעצבי תלת-ממד מוכנים לשלם כדי "להחיות" את יצירותים בשלושה ממדים.








עוד ניסיון למכור הורדות תמורת פרסום


כבר רבות נכתב, סופר, נותח והוטח על אודות אתרים המתיימרים להעניק מוסיקה חינמית לקהל הרחב. חוץ משירות Last.fm, שנקנה ע"י CBS והפך לשירות המוסיקה הראשון שמאחוריו עומדת חברה גדולה הדואגת לחתום חוזים עם חברות מוסיקה ומפרסמים - כל שאר השירותים חשופים לתביעות מצד חברות המוסיקה, שלא מרוצות כלל מהרעיון, ובריחת מפרסמים, שלא רוצים לשים ביצים בסל מניילון.
אתר חדש בשם FreeAllMusic מתיימר להיות זה שיצליח לשבור את השיא של Last.fm, ולא רק לאפשר לציבור להאזין למוסיקה חינם - אלא גם להוריד אותה באופן חוקי. רק לפני שבוע הודיעה הנהלת האתר על חתימת הסכם בינה לבין חברת Universal Music Group להפצת מוסיקה באופן חוקי, ואתמול התווספה לרשימת החותמות גם EMI.
השירות, הזמין (איך לא?) לאמריקאים בלבד, מציע לגולשים להוריד קבצי MP3 חינם לאחר צפייה בפרסומת בודדת. קובץ ה-MP3 לא מכיל מנגנוני DRM להגנה בפני העתקה, וכך ניתן להשתמש בקובץ ללא הגבלה. הקאצ` היחיד הוא שההורדות מוגבלות ל-5 בשבוע, ופרסומות מהאתר מציגות את עצמן גם באתרים אחרים, אם כי ניתן לבטל את הפרסום החיצוני.
אבל אל תחשבו שהשירות יהיה הצלחה גדולה. רק במרץ האחרון נסגר שירות דומה בשם SpiralFrog בעקבות כשלונו בהפיכת הורדות שירים ממומנות ע"י פרסומות לעסק כלכלי בעל הכנסות יציבות. גם שם היו חתומות שתי החברות המוזכרות למעלה, אך זה לא מה שעזר לשירות למכור את מודל ההורדות-תמורת-פרסומות. השאלה הגדולה ביותר, שתכריע כנראה את גורל FreeAllMusic, תהיה האם העובדה שהקבצים בו לא מכילים DRM, בניגוד לקבצי SpiralFrog המנוח, תספיק כדי למשוך המוני קונים ומפרסמים, ולהפוך את דגם המוסיקה הממומנת מפרסום למשתלם.

שידורי ספורט חיים ביו-טיוב?


פורטל הוידאו יו-טיוב הוא אולי האתר הנגלש ביותר בעולם, אבל לפי קרדיט סוויס הוא עדיין מפסיד כמעט חצי מיליארד דולר מכספי גוגל בכל שנה.
בעקבות הצלחת שידור הקונצרט החי של U2 באוקטובר, ובניסיון למשוך לאתר קהל שימשוך מפרסמים לבזבז יותר כסף על פרסומות ביו-טיוב אישרה היום גוגל באנגליה כי חתמה על חוזה לשידור 60 משחקים מליגת הקריקט המקצועית של הודו (IPL), שהיא ליגת הקריקט הנצפית בעולם. הליגה מתחילה במרץ, ו-60 המשחקים שלה ישודרו בשידור חי בפורטל הוידאו הבינלאומי חינם אין כסף.
השידור של יו-טיוב יתחרה בעיקר ברשתות הטלוויזיה הבריטיות Sky ו-BT (בריטיש טלקום, שהיא כמו הממיר הממשלתי בארץ), שהצפיה בשידורי הליגה בהן עולה דמי מנוי. ברוס דייזלי, מאנשי יו-טיוב בגוגל אנגליה, אמר כי החברה מחכה בקוצר רוח לבחון את תגובת הקהל לשידורי ספורט חיים באינטרנט. אך בהנחה שאיכות הוידאו תהיה זהה לאיכות הרגילה של יו-טיוב, סביר להניח שרוב הקהל יתקשה להבין מה הוא רואה בשידור.

רובוטים מטפסים


ד"ר אמיר שפירו, מרצה וראש מעבדת הרובוטיקה במחלקת ההנדסה המכאנית של אוניברסיטת בן גוריון, לומד ביומימטריקה - תחום מדעי המנסה ליצור טכנולוגיות המחקות את פעולותיהם הייחודיות (בינתיים) של בעלי חיים. הוא פיתח בעבר רובוט המחקה את תנועתו של נחש, ומשך את תשומת לב הצבא הישראלי, שביקש ממנו לתכנן רובוטים שיהיו מסוגלים לטפס על קירות (כמו איתמר) לצרכי מודיעין.
שפירו וצוותו במעבדה בנגב פיתחו 4 רובוטים שונים, שכל אחד מהם משתמש בשיטה שונה כדי לטפס על קירות:






הראשון שנראה בסרטון מבוסס על גלגלים מגנטיים, המאפשרים לו להתגלגל לאיטו ברעש על-פני משטחים מתכתיים ללא התחשבות בכוח הכבידה. שפירו אמר כי הייעוד האולטימטיבי לרובוט זה הוא סריקת בטני ספינות, עבודה שנעשית כיום ע"י צוללנים.
הרובוט השני, שאת ההשראה אליו שאב שפירו מחלזונות, משתמש באקדח דבק-חם כדי להידבק למשטחים אנכיים. אמנם, אחרי שהוא עובר אפשר לראות שובל של סיליקון על הקיר, אבל יש להניח שבעזה אף אחד לא ישים לב לעוד פגם משונה בקיר. מה גם ששפירו טוען שהרובוט הזה יודע גם לקלף את שאריות הדבק מאחריו.
הרובוט השלישי, המכונה E-TAM-R (איתמר, למי שטרם הבין), מבוסס על גלגלים המצופים בנייר-דבק של 3M, והוא מסוגל לטפס על משטחים חלקים במיוחד, כגון זכוכית.
הרביעי, והמפחיד ביותר, הוא רובוט שמחקה את שיטת הטיפוס של חתולים. על כל אחת מ-4 זרועותיו נמצאים 12 קרסי-דיג, ולא לחלוטין ברור איך זה עוזר לו לא ליפול מהקיר בהנחה שהוא לא מחורר אותו בעזרת "ציפורניו".


לפני כשבוע וחצי נחשף רובוט מטפס נוסף, שפותח בשיתוף פעולה של סטודנטים מאוניברסיטאות דורטמונד ומניטובה. ה-Bioloid מטפס בשיטות מיושנות יותר - שיטת ההיאחזות של בני-אדם. הוא סורק את הקיר בחיפוש אחר מאחזים, ומחשב מה הנתיב המוצלח ביותר מעלה בהתחשב על מיקומם.

אתה עצור באשמת בדיחה בטוויטר!


טוויטר, כפי שיודעים רוב המשתמשים בו, הוא מקום טוב לצורך כתיבת בדיחות טפשיות או משפטים ציניים. אבל מסתבר שלפעמים עלולה בדיחת טוויטר להשתבש. מאוד.


לפני כשבוע הגיעו שוטרים ממשטרת יורקשייר למקום עבודתו של פול צ`יימברס בן ה-26 (בתמונה מעל) וביקשו לדבר איתו. "המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש היתה שאחד מבני משפחתי היה מעורב בתאונה", סיפר אתמול צ`יימברס למארק יוז מהאינדפנדנט וג`ייסון וולש, עורך Forth. "אך אז אמרו לי השוטרים כי אני עצור במסגרת חוק הטרור, והציגו לי דף נייר. זה היה תדפיס של עמוד הטוויטר שלי. באותו רגע נפל לי האסימון".
שבוע קודם, מספר צ`יימברס, הוא ישב בבית מודאג לשמע דיווחים על סופת שלגים המאיימת לשבש את התוכנית שלו לטוס ב-15 לינואר לאירלנד. את דאגתו הוא החליט, כמו כל גולש מצוי, להפנות לטוויטר, וכתב בשירות המיקרובלוגינג את ההודעה "לעזאזל! נמה"ת `רובין הוד` סגור. יש לכם שבוע ושעה לסדר את הבלגאן, אחרת אני מפוצץ את שדה התעופה לשמים!!" (בתמונה למעלה: המקור באנגלית). מסתבר שהמשטרה לא הבינה את הבדיחה, והוא נעצר ונחקר במשך 7 שעות. לאחר ששוחרר מערבות, הושעה מעבודתו "בעקבות חקירה פנימית", ונאסר עליו להיכנס לנמל התעופה "רובין הוד" בדונקסטר לעולם.
המקרה של צ`יימברס אינו הפעם הראשונה שחשוד נעצר בעקבות הודעת סטטוס בטוויטר, אך הוא הראשון בבריטניה, וכנראה גם הפעם הראשונה שהסטטוס המפליל הוא בדיחה שקופה. הוא נאלץ להסביר לשוטרים מהו שירות טוויטר, מאחר ולא היה להם מושג במה מדובר, ושוחרר עד ה-11 בפברואר, אז ייקבע (ככל הנראה בשימוע משפטי) האם הוא אשם - שימו לב - ב"תכנון להפצצת-דמא" (conspiring to create a bomb hoax). בינתיים, מחקה המשטרה את הודעת הסטטוס התמימה, והחרימה את מכשיר האייפון, המחשב הנייד והמחשב הביתי של צ`יימברס.
טסה מייז, מומחית לחוקי פרטיות וחופש הדיבור בבריטניה, אמרה בכתבה כי מעשי המשטרה מגוחכים ומעידים על נואשותה במלחמה בטרור. עם זאת, מה שלא מצחיק הוא העובדה כי לאותם מעשים יש השלכות על חופש הדיבור. "בדמוקרטיה, זכותנו לומר מה שבדעתנו אחד לשני לא אמורה להיות נושא למו"מ - אפילו בטוויטר", אמרה מייז.


עדכון, 14:00:
שוב הצליחו ב-Ynet לעוות כל עובדה אפשרית בסיפור: לפי הכתבה אצלם, הציוץ לא היה בדיחה, המשטרה עצרה את פול בביתו, ועוד כל מיני שיבושים שאפשר למצוא רק באתר יהיר כמו זה של ידיעות.


אווטאר וסוד הנעורים הקולנועיים

מגאזין צילום מקוון


הסרט "אווטאר" עושה המון רעש. התקציב חסר התקדים, הסיפור האנטי-קפיטליסטי, האפקטים המדהימים, העובדה שהם תפסו טרה-בייט שלם של מידע והאורך הבלתי נסבל הם רק חלק מהבאזז סביב הפרוייקט הקולנועי השאפתני של ג`יימס קמרון (נראה לי ש"יוצר טיטאניק" צריך לפנות את מקומו ל"יוצר אווטאר").
אבל, כמו שכבר הבנתם מהפתיח, זה עוד לא הכל. בראיון למגאזין הבידור והרכילות Entertainment Weekly אמר הבמאי כי הטכנולוגיה ששימשה אותו ליצור את דמויות החייזרים מגזע ה"נאבי" בסרט יכולה לשמש גם לצרכים אחרים. "אפשר ליצור סרט נוסף בסדרת הארי המזוהם, בו ייראה קלינט איסטווד בדיוק כפי שנראה ב-1975. או סרט ג`יימס בונד עם שון קונרי כפי שלא ראינו אותו מאז Doctor No".

למעשה, גם בסרט אווטאר כבר בוצע קסם כזה - סיגורני וויבר (60) נראית כמשילה 20 שנה מגילה בכל פעם שהיא עוברת לדמות האווטאר שלה (בתמונה). הטכנולוגיה בה השתמש קמרון לסריקת פני השחקנים והדבקתם על דמויות המחשב התלת-ממדיות כה מדוייקת, עד שהיא מגיעה לרמת הנקבוביות על העור. הסריקה המדוייקת מאפשרת לתמרן את הפנים על המסך בכל צורה שניתן להעלות על הדעת. הבמאי אומר כי ניתן לא רק לגרום לשחקנים להיראות צעירים לנצח, אלא אף להעלות באוב שחקנים שכבר אינם (וברמה גבוהה הרבה יותר מהניסיון שנעשה בתחום זה בסרט "סקיי-קפטן"). אך כאן, לדעתו, מדובר בחציית גבול אתי. "אפשר ללהק את מרילין מונרו והאמפרי בוגארט לסרט יחד, אך אלה לא יהיו הם - מישהוא הרי יצטרך לשחק אותם". לעומת זאת, נראה שהוא חושב כי שחקן חי שחותם על צוואה המתירה להשתמש בפניו הסרוקים במשך 500 השנים הבאות הופכת את עניין ההתחזות ל"בסדר".
אולי אפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי להחזיר את חיים יבין ל"מבט" במקום ינון מגל הנוראי?







גיבוי ל-GPS? קודם ננסה בלי




לפני 10 ימים יצאה הודעה רשמית מטעם משמר החופים של ארה"ב, לפיה מערכת ניווט בשם Loran-C אינה נחוצה עוד לבטיחות הניווט הימי. להודעה, המיועדת ל-Federal Register (פרסום יומי בעניינים פדרליים בארה"ב), יש השלכות מרחיקות לכת: המעצמה חיכתה להצהרת משמר החופים עקב כוונתה לפרק את מערכת ה-Loran-C.

Loran-C, או Long Range Aide to Navigation C (עזר ארוך-טווח לניווט ג`), היא מערכת הניווט עליה הסתמכו מערכות מסוג זה לפני השתלטותו של ה-GPS על התחום. מדובר על רשת של משדרי רדיו המשדרים גלים ארוכי-טווח המאפשרים למקלט ייעודי לחשב את מיקומו בדיוק של כ-200 מטר באמצעות הצלבת האותות הנקלטים. בתחילת כהונת ג`ורג` דבליו בוש הוחלט לשדרג את המערכת הקרקעית למערכת חדישה יותר המכונה eLoran, כדי שתשמש בתור גיבוי למקרה שאסון טבע או אירוע חבלני ינתק את הקשר בין לווייני הניווט לכדור-הארץ. התהליך נמשך 10 שנים והושקעו בו כ-160 מיליון דולר.

אך עתה, בעקבות הכרזת מחלקת ביטחון הפנים כי ה-Loran-C אינה נחוצה עוד לצרכים צבאיים או בטחוניים, ואחרי האישור מצד משמר החופים, הוחלט להתחיל לסגור את תחנות השידור של המערכת ב-8 בפברואר, כאשר התחנה האחרונה תיסגר ב-1 באוקטובר 2010.

ההחלטה לא עוברת בשקט: רבים מוחים על כך שהכרזת המשרד לבטחון המדינה כפי שפורסמה ב-Federal Register מודה כי טרם הוחלט האם דרושה מערכת גיבוי למקרה של נתק ב-GPS - מה שאומר שבעתיד עשויה להתקבל החלטה לפיה פירוק מערכת הגיבוי הנוכחית היתה טעות. וועדת הערכה עצמאית שמונתה בארה"ב אף המליצה לא מכבר על eLoran כגיבוי למקרה של תקלה במערכת הלוויינית, ובאנגליה כבר מתנהל תהליך לשדרוג ה-Loran.
חברת הקונגרס הסנאטורית סוזאן קולינס ממיין, הנציגה הרפובליקנית הבכירה ביותר בוועדת הסנאט לענייני ביטחון פנים וממשל, זועמת על ההחלטה. "ההחלטה השגויה לסגור את מערכת Loran-C מתעלמת מהחוק, הדורש כי לפני פירוקה תכריע מזכירות ביטחון הפנים בשאלה האם המערכת דרושה כגיבוי למערכת ה-GPS", אמרה קולינס ביום פרסום ההחלטה. "בהתחשב בפגיעויות ובהגבלות של ה-GPS, יש לתחזק ולשדרג את מערכת LORAN (כך במקור) על-מנת להופכה למערכת הגיבוי החיונית ל-GPS עבור משתמשים כמו מוסדות חירום. מדובר בבחירה ההגיונית גם מבחינת השקעת המיסים וגם מבחינה בטחונית".

התשובה לטענות המתנגדים, לפי ההצהרה של המשרד לבטחון פנים, היא "אם יימצא כי מערכת אחידה, יחידה ולאומית לגיבוי GPS אכן נחוצה, המחלקה לבטחון פנים תבצע ניתוח של מערכות אפשריות לגיבוי GPS. המשך פעולתה של מערכת Loran-C אינו נחוץ לשם המשך התהליך". או במלים אחרות: כל עוד לא קבענו שצריך מערכת גיבוי לניווט הלווייני, אין צורך שמערכת גיבוי שכבר קיימת תמשיך לפעול. אם יום אחד פתאום יתברר שצריך גיבוי כזה, נתחיל להקים את המערכת מחדש.

(בתמונה: תחנת Loran-C במאלון, פלורידה. מתוך Wapedia)

מוסקבה - פרק בסדרת ריגול


"מתחבר למערכת מעקב", אומר דיקסון.
"כמה זמן זה ייקח?", שואלת המרגלת היפהפיה סידני בריסטו (ג`ניפר גארנר).
"אני בפנים. מקליט תמונת לופ... לופ הוקלט. משדר לופ לחדר השומרים. את יכולה לצאת".

התסריט הזה, בו נתקלתם וודאי לא פעם בעת צפייה בסדרות מתח כמו "זהות בדויה" או סרטים כמו Ocean`s 11, אפשרי מבחינה טכנולוגית. אך למעשה, במציאות לא נרשמו מקרים משמעותיים רבים של שימוש בשידור מעקב מוקלט במקום וידאו חי ממצלמות במעגל סגור.
עד שבספטמבר 2009 התגלתה בעיה במהלך בדיקה שגרתית של מצלמות המעקב המוצבות במוסקבה. מצלמה מסויימת שידרה למרכז הבקרה העירוני תמונות מוקלטות במקום אלו של הפקחים. בבדיקה נוספת התגלה כי אותה מצלמה לא היתה לבד, וכל המצלמות במספר איזורים בצפון-מזרח בירת רוסיה שידרו סרטונים מוקלטים מאז מאי 2009 ועד גילוי העניין בספטמבר (כלומר: כ-3 חודשים!). במהלך החקירה גילתה המשטרה כי החברה שהיתה אחראית למערכת באותם איזורים, StoryMontageService, חיבלה בכוונה תחילה בשידורי המעגל הסגור של מצלמותיה, ואף הפיצה וירוס שיועד לשבש את פעילותה של חברה מתחרה שהפעילה מצלמות CCTV במערב העיר.
בשבוע שעבר הואשם מנהל StoryMontageService, דמיטרי קודרייבסטב, באישום של מרמה. הוא טוען כי הופלל ע"י המתחרים.
במוסקבה, אגב, מותקנות כ-80,000 מצלמות במעגל סגור, במסגרת פרוייקט להגנת התושבים שהתחיל ראש העיר לשעבר יורי לוז`קוב.

הסלולארי ששותה קוקה-קולה



הנה אייטם קטן וביזארי שישמח כמה אנשים:

המעצבת הסינית דַאיזִי זֶ`נְג עיצבה עבור נוקיה טלפון עתידני, שמקור האנרגיה שלו הוא... משקאות מסוכרים. הטלפון, כפי שניתן לראות בתמונת האבטיפוס, בנוי בצורת צינור (או מבחנה - איך שאתם מעדיפים), אותו ניתן לפתוח מהצד העליון ולמזוג פנימה משקאות כגון קוקה-קולה או טרופית. טכנולוגיית תא-דלק (Fuel-cell) הקיימת כבר מאז שנות ה-80 נעזרת באנזימים כזרז ליצירת תהליך המפיק חשמל מהסוכרים שבנוזל, ומפיק מים וחמצן, בהם תוכלו להשקות את הצמחים בבית בפעם הבעה ש"תטעינו" את המכשיר. המעצבת טוענת שטכנולוגיית תא-הדלק מסוגלת להפעיל את המכשיר פי 3 או 4 יותר זמן מאשר סוללות ליתיום-יון קיימות, ורכיבי הסוללה מתכלים ואינם מזהמים את הסביבה.
מכיוון ומדובר בקונספט, אי אפשר לדעת מתי נראה אותו בשוק. אבל ככל שנוקיה תצא גרוע יותר בדו"ח הבא של ארגון גרינפיס - היא תזדרז יותר להגשים את הסיוט המכוער הזה.

באיחור אופנתי: גוגל תאחסן לכם קבצים

עוד ידיעות בנושאי גאדג'ט וטכנולוגיה

גוגל הודיעה השבוע רשמית על מה שכתבי טכנולוגיה וקוראיהם מכנים כבר שנים בשם GDrive.

השירות, שאין לו שם רשמי, מאפשר להעלות קבצים מכל סוג שהוא לשירות Google Docs, ולצפות בהם מכל מחשב עם חיבור לרשת. השירות של גוגל מאפשר להעלות קבצים בגודל של עד 250 מגה, וסך הכל מקציב למשתמשים ג’יגה אחד של אחסון חינם. מי שזה לא מספיק לו יכול לרכוש נפח נוסף במחיר של רבע דולר לגיגה לשנה (כן, יש כאן יחידת מידה עם שני צירים).

כמובן שכחלק מהאפשרויות בשירות גוגל דוקס ניתן לבצע חיפוש בקבצים שלכם או של חבריכם, לצפות בסוגי קבצים נפוצים מתוך הדפדפן בעזרת ה-Docs Viewer, ולהחליט אילו קבצים אתם מעוניינים לשתף עם חברים ואילו יישארו פרטיים.

לא ברור בדיוק למה חושבת גוגל שהאפשרות הזו היא אלטרנטיבה טובה יותר משירותי אחסון קבצים קיימים כגון Dropbox או eSnips (המתמקד בעיקר בתחום המדיה), אך סביר להניח שהיא פשוט סומכת על עצלנותנו לחפש שירותי אחסון ייעודיים כל עוד היא מספקת לנו פתרונות פושרים המשתלבים עם חשבון המייל.











אפל מתעלמת מפרצת אבטחה


טיפול בפרצות עומד בראש סדר העדיפויות של חברות תוכנה. נכון שעיצוב ובניית גרסאות עתידיות נחשב לאגף היוקרתי ביותר, אך ידוע שהמחלקות לתיקון פרצות הן המחלקות העסוקות, המהירות והמלחיצות ביותר. לפחות ברוב החברות.
אפל, המותג היוקרתי ביותר כרגע בעולם ההיי-טק, היא חברה מיוחדת. העיצובים שלה מיוחדים, המדיניות שלה מיוחדת, וגם הטיפול שלה בבעיות מיוחד. ולאו דווקא לטובה. השבוע חשפה חברת האבטחה הפולנית SecurityReason כי פרצת אבטחה שהתגלתה על-ידיה לפני 7 חודשים זוכה להתעלמות מוחלטת מצד אפל.
החברה גילתה בחודש יוני פרצת אבטחה בפרוטוקול GDTOA, המאפשרת להריץ קוד על מערכות שונות מרחוק, בעזרת קוד PHP ממולכד ברשת או באמצעים אחרים. הפרצה השפיעה על 16 מערכות או תוכנות, ו"סקיוריטי ריזן" מיהרה ליידע את יוצרותיהן. גופים כמו קהילות OpenBSD ומוזילה תיקנו את הבעיה, בחלק מהמקרים תוך מספר שעות מהיידוע. רק אפל לא עשתה ולו ניסיון אחד להגן על משתמשיה. זאת למרות שהבאג משפיע על כל המערכות שלה, כולל מחשבי מק, שרתים, אייפון ואפילו AppleTV, ולמרות שלטענת מקסימיליאן ארסיימוביץ`, חוקר ב"סקיוריטי ריזן", התיקון לא קשה במיוחד. החברה חזרה והודיעה לאפל על הפרצה בדצמבר, ובשבוע שעבר אף שחררה קוד דוגמא לניצול הפרצה כדי להאיץ באפל לתקן אותה.
ארסיימוביץ` אמר לרג`יסטר כי נראה שאפל באה מתוך נקודת ההנחה שחבל לטפל בפרצות כל עוד הן טרם נוצלו ע"י האקרים. מתוך 16 המערכות הפגיעות, רק 3 נוספות טרם תוקנו: מוזילה Sunbird, K-Meleon (דפדפן מבוסס מוזילה המתעדכן רק פעם בכמה חודשים) ושפת התכנות הזניחה J.

האם מוזילה תבטל את התוספים?


השבוע האחרון היה אחד השבועות הסוערים ביותר בתולדות פיירפוקס.

בשבת פרסם מייק קונור, מנהל הפיתוח בעמותת מוזילה, רשומה מתקתקת בבלוג האישי שלו. ברשומה הארוכה למדי הוא הסביר ששני פרוייקטים ממעבדות מוזילה ששולבו בגרסה ראשונית של פיירפוקס 3.6 אמורות להחליף את היכולת האהובה ביותר של הדפדפן הפופולארי - הרחבות.
קונור סיפר שבשש שנות עבודתו במוזילה, אחד הצדדים הכי מטרידים היה הגיוון במראה הדפדפן. עם כל גרסא חדשה שיוצאת, מתעורר הצורך להתחיל לבדוק ולעדכן את כל ה-Themes, שמא חלקן נפגעו מאיזה שינוי מזערי במבנה הממשק (לדוגמא: השמטת כפתור החץ לצד שורת הכתובות והחלפתו בכפתור מתחלף בתוך שורת הכתובות בגרסא 3). הרחבות גרועות אפילו יותר במובן זה. שם קורות לא רק אי-תאימויות מול שינויי ממשק קלים, אלא חוסר יכולת מוחלט להפעיל הרחבה מסויימת אם היא מתוכנתת לפי גרסא קודמת של קוד הדפדפן.
הרחבות וסקינים שדורשים תכנות מחדש עם כמעט כל גרסא של התוכנה גרמו לאנשים רבים להפסיק לעדכן את פיירפוקס ולהיתקע אי-שם בגרסא 2, ושברו ללא מעט מתכנתים את הראש. לכן יזמה מוזילה שני פרוייקטים שמטרתם לספק אלטרנטיבות פשוטות יותר לשני התחומים - מראה והתאמה-אישית של יכולות:
Personas - "אישויות" הם תחליפים ל-Themes. סקינים לדפדפן המבוססים על קוד HTML פשוט, ובד"כ משנים לא יותר מאשר את רקע התפריטים.
Jetpack - ה"רחפת" היא פרוייקט המיועד ליצור תחליף קל לתוספים. במקום תוכנות מתקדמות בפורמט XPI - הדורשות יכולות תכנות מתקדמות מאוד (בשפת XUL, הנחשבת לשפה אליטיסטית), מנגנון מיוחד להתקנה ואתחול של הדפדפן - מנסה מוזילה לתת למפתחים המכירים בעיקר את שפות הרשת (HTML, CSS וג`אווה) דרך ליצור קודים פשוטים וקלים המאפשרים לשנות אלמנטים בממשק הדפדפן, וגם - ובעיקר - לשנות את דרכי ההצגה של תוכן ברשת.
"זוהי החלטה אסטרטגית", כתב קונור על הצעד שבשמו המפורש נזהר לא לנקוב - הריגת הפורמטים הנוכחיים של ההרחבות לפיירפוקס. "החלטה שמטרתה להרחיב את קהילת המפתחים שלנו ולהעשיר אותה כמה שרק אפשר, ולספק חוויית משתמש טובה בהרבה העוברת דרך משוכת שינויי גרסאות התוכנה. נטישה של המערכות הישנות לטובת החדשות היא צעד הכרחי בתוכנית האסטרטגית, מאחר ובניית מערכת טובה יותר אינה מספקת - אנו חייבים להעביר את המפתחים למערכת החדשה כדי שנוכל לקצור את פירותיה. זה אומר שבפועל תהיה אפליה לרעת השימוש במערכת הישנה, ואני אישית מרגיש שלם עם זה".

הרשומה המתקתקת של קונור אכן התפוצצה והרעידה את אמות הסיפים, ובכל רחבי האינטרנט החלו דיונים קדחתניים ומלאי פאניקה של מתכנתים ומשתמשים בפיירפוקס שמחו על כוונת מוזילה להפסיק את התמיכה בהרחבות - שהן הסיבה העיקרית לפופולאריות של פיירפוקס - לטובת תחליף שלכל הדעות נראה כרגע כמו משהוא שנלקח מלפני 15 שנה. יחד עם המדיניות החדשה של פיירפוקס 3.6, המונעת ממפתחי צד-שלישי להוסיף קטעי קוד ישירות לספריית רכיבי הדפדפן, החל לכרסם בקרב הקהילה חשש כי פיירפוקס עומד להפוך לדפדפן סגור וסנובי, שנותן למפתחים אפשרויות הרחבה בסיסיות בלבד - אחרי הכל, הוספת סקריפטים לדפדפן נתמכת גם בדפדפני הקוד-הסגור אופרה וספארי (ובוודאי שגם בכרום). הייחוד של פיירפוקס הוא התכונות המתקדמות שניתן להוסיף לו, ואם תיעלם האפשרות להוסיף אותן - יעברו המתכנתים והמשתמשים לדפדפנים מהירים וקלים יותר.

מוזילה נבהלה מאוד מהמהומה שעוררה הרשומה של מנהל הפיתוח. היא פורסמה, אחרי הכל, בבלוג האישי שלו, ולא בבלוג הרשמי של העמותה. לכן פורסמה ביום שני הודעה רשמית, תחת הכותרת "ההרחבות כאן, והן יישארו כאן" (בתרגום חופשי משולב בפראפראזה על טל ברודי). "אנו רוצים להבטיח לכל חרי הקהילה שלנו שההרחבות מבוססות ה-XUL לא הולכות לשום מקום בעתיד הנראה לעין. מוזילה מחוייבת לשמור על פיירפוקס כדפדפן הנוח ביותר להתאמה אישית, ולכן ההרחבות ימשיכו להיות איתנו. בלי קהילת התוספים, לא היה פיירפוקס הדפדפן הנוח ביותר להרחבה והתאמה, ואנו חייבים לה חוב עצום על כך שהביאתנו עד הלום. פרוייקט "רחפת" בודק אפשרויות להרחבת הדרכים ליצירת הרחבות לפיירפוקס, ואין כרגע תוכניות להפוך אותו למחליף שיבוא על חשבון הרחבות ה-XUL".

אך בהודעה אחרת, שנוסחה באותו זמן בבלוג מעבדות מוזילה, התקבלה תמונה שונה. הפרוייקט הוגדר שם כמחליף פוטנציאלי להרחבות, שברגע שהוא יוכיח שהוא מספק יכולות דומות לאלו של ההרחבות "תשקול מוזילה האם העברת כל ההרחבות אליו הגיונית".

בינתיים, מדיונים באתרים שונים ברחבי הרשת, עולה כי רבים חושבים ש-Jetpack הוא העתקה של יכולות הדפדפנים כרום או אופרה (תלוי את מי שואלים). מאות גולשים מציינים כי גם הניסיונות האחרונים של מוזילה להחליף את ממשק הגרסאות הבאות לדמוי-כרום רק גורע מאיכותו של פיירפוקס.
אם תשאלו אותי (וזה הרי הבלוג שלי, אז אין לכם ברירה), כל עוד ממשיכה החברה לתמוך בתוספים הרגילים של פיירפוקס אינני מתנגד לניסיון הזה, שהוא בעצם שדרוג פוטנציאלי ל-GreaseMonkey המוכר. תוספים רבים לפיירפוקס, שמאיטים את הפעלתו, מכבידים על פעולתו ומעודדים צריכת משאבים מוגזמת, בהחלט יהיו הגיוניים יותר כ-UserScripts מסוג כזה או אחר. אך ברגע שמוזילה תחליט לעודד מפתחי תוספים אמיתיים לנסות ולמצוא פשרה להמרת התוספים בסקריפטים - אני אגיד לפיירפוקס שלום, ואעבור לחוליה האדומה

סמסונג הכפילה את קיבולת SDHC



סמסונג, יצרנית זכרונות הפלאש הגדולה בעולם, הודיעה השבוע כי הצליחה להכפיל את נפח האחסון של התקני הזיכרון הנפוצים שלה - כרטיסי microSDHC ושבבי moviNAND.
שבבי ה-moviNAND החדשים בנויים מ-17 שכבות: 16 שבבי MLC בנפח 32 גיגה-ביט (לא גיגה-בייט) המיוצרות בטכנולוגיה 30 ננומטר ובקר. עוביו של כל שבב כזה 1.4 מילימטר, וייצור מסחרי של השבבים, המיועדים להתקנים ניידים (כגון iPhone), החל בדצמבר.
כרטיסי הזיכרון החדשים בסדרת ה-microSD, שפיתוחם הסתיים ממש בימים האחרונים, מכילים "רק" 8 שכבות של 32Gb (ובקר, כמובן) כל אחד. עד עתה נפח האחסון המקסימלי האפשרי בתקן זה היה 16 גיגה, אך בעזרת המעבר מטכנולוגיית ייצור 40 ננומטר ל-30 ננומטר הצליחה סמסונג להכפיל את הנפח מבלי להגדיל את ההתקן הפיזי הזערורי. ייצור מסחרי של כרטיסי הזיכרון האלה יתחיל בפברואר, והם צפויים להגיע לשוק בהמשך השנה.
במקביל, אגב, עובדות החברות החברות באיגוד כרטיסי האחסון על תקן המשך בשם SDXC, שיאפשר לדחוס לתוך אותם כרטיסי SD ו-microSD נפח של עד 2 טרה-בייט. טושיבה, המתחרה הגדולה מיפן, מתכוונת להיות הראשונה להשיק כרטיסים בתקן זה באביב הקרוב.

בקרוב בגוגל: שלטי פרסומות וירטואליים



לפני קצת יותר משבוע הודלפה לאתר CNET שקופית (בתמונה) מתוך מצגת שהקרינה גוגל לאנשי שיווק באירופה. המצגת הייתה חלק מכנס של החברה שכונה Above & Beyond 2009 ועסק בכלים העומדים לרשותה של גוגל וביכולתם לסייע ללקוחותיה (המפרסמים) להפיץ את "הבשורה" שלהם.
אחד הרעיונות שהוצגו היה שבבוא היום יוצגו פרסומות בשירות StreetView של החברה, המשמש לניווט חזותי ברחובות ערים בעולם. הפרסומות יהיו מקושרות לשירות רישום העסקים המקומיים של גוגל, וגם לתוכנית מיוחדת של החברה בשם Favorite Places, במסגרתה מדביקים עסקים מדבקות קוד דיגיטליות על חלונות הראווה שלהם, המפעילים פרסומות על מסך השירות בזמן מעבר על-פני החנות (בשירות "גוגל ארץ", כמו גם בתוכנות ניווט מבוססות גוגל-מפות התומכות ביכולות AR - מציאות מורחבת).

בתגובה לחשיפת כתב החיפוש של CNET טום קרייזיט אמר נציג מטעם גוגל כי לחברה אין כרגע כוונה לממש את הרעיון, אך יום לאחר מכן (חמישי) פורסם באתר משרד רישום הפטנטים כי גוגל הגישה בקשה לרישום פטנט על "הרעיון להקדיש מרחב-תצוגה בסביבת מפה וירטואלית להצגת מודעות". הפטנט מתאר תכונה שתאפשר לשרת "מראה רחוב" לזהות מראה ("נוף") מסויים שנקלט במצלמת הטלפון (או בתמונות בשירות StreetView מחשב) ולהציג עליו תמונת פרסומת.
האם זה אומר שבקרוב ה-GPS באוטו יראה או ישמיע לנו פרסומות מחנויות נבחרות שעל פניהן נחלוף? ואם כן - האם יהיה זה סופם של שלטי-החוצות?

בקרוב: מפות בתלת-ממד

המדריך לשבוע בניו יורק

אף אחד לא יכול לקחת לגוגל את הקרדיט על חלוציותה בתחום המפות באינטרנט. אין ספק שגוגל ושירותי ה-Maps, ה-Earth וה-StreetView שלה קידמו את תחום הניווט צעד גדול קדימה.
אבל חלוציות לא נמשכת לעד. מספר שעות לפני פתיחת תערוכת CES, בדיוק לפני שבוע, הודיעה Navteq, חברת-בת של נוקיה, כי היא החלה באיסוף מידע לבניית מפות תלת-ממדיות של ארה"ב.
מערכת Navteq True, המבוססת על מערכת המשלבת לייזרים ומצלמות, מותקנת על צי מכוניות המשוטטות בימים אלה ברחבי המעצמה העולמית. החברה מספרת ש-64 לייזרים מסתובבים ללכידת אור נמצאים בכל יחידה, ולוכדים כמיליון וחצי נקודות ציון תלת-ממדיות בכל שניה מהקרקע והמבנים הנמצאים במרחק של עד 150 מטר מהמערכת. יחד עם הלייזרים עובדות מצלמות פנורמיות ברזולוציה גבוהה, עם מערכת חיישנים המחשבת מאיזו זווית צולמה כל תמונה בהתאם לתנועת המכונית הנושאת את המערכת. הכל עובד כ"כ מהר שהפעילות יכולה להתנהל גם כאשר המכונית נוסעת בכביש המהיר במהירות מתאימה.
נראה שמטרתה של נאבטק היא ליצור שירות אלטרנטיבי לזה של גוגל מבלי לפגוע בפרטיות העוברים-והשבים. גוגל, כזכור, הסתבכה עם שירות מראה-הרחוב שלה כאשר הסתבר כי במהלך יצירתו מצולמים עוברים ושבים תמימים, לעתים במצבים מביכים, ולפעמים אפילו צידם הפנימי של בתים נכנס לתמונות. נאבטק, לעומת זאת, בונה מפות המבוססות כנראה יותר על צילומי הלייזרים מאשר על צילומי המצלמות, שכן בדוגמאות שסיפקה עד עתה (בתמונה למעלה, למשל) נראות המחשות ממוחשבות לחלוטין של הנוף.
נאבטק מתכוונת למכור את מפות התלת-ממד שלה ליצרניות מכשירי ניווט. כמו כן, בדצמבר הודיעה מייקרוסופט כי גם שירות המפות שלה, Bing Maps, שכבר הוכרז ע"י רבים כיותר גוגל מגוגל, יכיל בעתיד את מפות ה-3D של Navteq. כרגע זמינות במסגרת השירות רק מספר ערים בארה"ב (שטרם הוכנסו ל-Bing Maps), ובקרוב צפויה להתווסף למאגר כל מפת ארה"ב. אירופה תהיה הבאה בתור, ואסיה ודרום-אמריקה צפויות גם הן להיות זמינות בתלת-ממד עוד ב-2010.












ספרים, רבותי, ספרים (אלקטרוניים)!

הכרויות לדתיים

עשרות חברות כנראה לא טועות - ספרים אלקטרוניים הם הדבר הבא בתחום הפנאי. בדור שאינו יודע לקרוא מה שלא מופיע על גבי מסך, טבעי שכל כתבה רביעית על מגמות בתחום הגאדג`טים לעשור השני של המילניום השלישי תפליג בשבחם של הספרים האלקטרוניים.
אם תשאלו את ירון גולדשטיין, מייסד חנות הספרים-האלקטרוניים העברית הראשונה, "מנדלי", מדובר בהתפתחות טבעית.

גולדשטיין עבד בשנים האחרונות עם שלושה חברי-ילדות על מיזם הייטק משותף של סייטקס ו-BT ("בריטיש טלקום" - ה"בזק" של אנגליה) שעסק בדיגיטליזציה של תהליך ההכנה לדפוס. כחלק מהפרוייקט הדריך בספרד עובדים בחברת הוצאה לאור, עבורם היה המעבר מהכנה לדפוס באופן ידני לעבודה מול מחשבים שינוי פרדיגמה. המיזם סייע למו"לים ועובדיהם לתקשר באופן דיגיטלי ולהפוך את כל תהליך ההכנה לדפוס לממוחשב - עד הרגע בו בא הדיו במגע עם הנייר.
בעקבות הפרוייקט, ותוך התרשמות מההאצה בשוק הספרים האלקטרוניים באותה תקופה, העלה ירון בפני החברים אוהבי-הספר את הרעיון לאמץ את הדיגיטליזציה המוחלטת של ההדפסה, החוסכת את כריתת העצים. המטרה הייתה לעודד הפצה של ספרים אלקטרוניים בעברית, שלא היו קיימים עד עתה.
אחד החברים - הנרי הראל, בעל הוצאת ספרי המד"ב והפנטזיה "קדמת עדן" - סיפר כי רוב הספרות העברית שהתפרסמה לאורך ההסטוריה לא זמינה כיום לציבור. זאת עקב העובדה כי כל ספר שיוצא צריך מקום על מדפי החנויות, ולאחר שלושה עד שישה חודשים הוא מפנה את מקומו לספר הבא, אלא אם כן הוא רב מכר. כל העותקים שלא נמכרו עד להורדה מהמדפים נערמים במחסני ההוצאות, ומוצאים את דרכם למכירות שבוע-הספר במקרה הטוב, או לגריסה במקרה הפחות טוב. הוצאת מהדורה חדשה לספר שכבר ירד מהמדפים היא סיכון כספי לא כדאי בד"כ, וכך הופכים רוב מוחלט של הספרים שהודפסו בעבר לבלתי ניתנים להשגה.
הפצת מהדורה דיגיטלית, לעומת זאת, היא השקעה כספית קטנה בהרבה. ספר דיגיטלי מחזיר את ההשקעה בו בתוספת תשלום תמלוגים לכותב ורווח להוצאה כבר לאחר מכירת עותקים בודדים (לצורך העניין, "בודדים" עשוי להיות בסביבות מאה).

לאור כל האמור לעיל התגייסו הארבעה - גולדשטיין, הראל, כרמל רביד וישראל וינטֶה - למען קידום הפצת הספר העברי בצורה דיגיטלית. יחד ייסדו את חנות ה-eBooks העברית הראשונה, המכונה "מֶנְדלֵי מוכר ספרים ברשת", או בכינויה הלועזי המתוחכם Mendele HeBooks. החנות נפתחה במאמצים רבים ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה, ה-7 בינואר (יום חמישי האחרון), לאחר שהכנסת הכריזה עליו כיום לאומי לשפה העברית, ונקראת על שמו של שלום יעקב אבראמוביץ`, "הסבא" של הספרות העברית.

"מנדלי" היא יותר מסתם חנות ספרים ברשת. בתור החלוצה בארץ היא קובעת סטנדרטים בתחום:
את הספרים שהיא מוכרת היא שואבת, נכון לרגע זה, מפרוייקט בן-יהודה (אותו חתן יום-ההולדת), העוסק ביצירת מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית זה למעלה מעשור, ומהוצאת הספרים של הנרי הראל, "קדמת עדן". בימים אלה נמצאת החברה בשלבי מו"מ מתקדמים עם מספר הוצאות ספרים ישראליות להעלאת ספרים לאתר.
מחירי הספרים, מבטיח גולדשטיין בראיון, יהיו נמוכים יותר ממחירי ספרים מודפסים, במטרה לזרז את חדירת הספרים האלקטרוניים לשוק המקומי. מחירי המינימום ייקבעו ע"י הוצאות הספרים, ו"מנדליי" תשתדל לא להוסיף עליהם הרבה ("שילוב של ציונות ספרותית עם תוכנית עסקית", כהגדרת גולדשטיין). כרגע, כדי לתת לחנות את הדחיפה הראשונית, אף מוצעים חלקם חינם.
הספרים בחנות (כרגע המאגר עדיין בשלבי התהוות) זמינים לשימוש חופשי של הקונים, ואינם מכילים הגנת DRM המונעת את העברתם ממכשיר אחד לאחר. במקום זאת, מכיל כל ספר חתימה דיגיטלית נסתרת ייחודית לקונה, כך שבמקרה ועותקים של הספרים יופצו ברשתות שיתוף קבצים, אפשר יהיה לאתר בקלות את המפיץ מפר-הזכויות.
מאחר ולא לכל מכשיר או תוכנת eBook Reader יש תמיכה רשמית בעברית, מקודדת החברה את הספרים תוך היצמדות מוקפדת (Strict) לפורמט ה-ePub, המבוסס על HTML/XHTML, ומוודאת את תאימותם של הספרים למכשירי קריאה שונים. היא גם קוראת לכל חברה או גוף המייבאים קוראים אלקטרוניים לפתור יחד כל בעיית תאימות עברית שעלולה להתעורר.
פורמט ePub, בו בחרה החברה, הוא פורמט הנתמך ע"י רוב יצרניות כלי הקריאה, כגון סוני, אדובי, גוגל, פלסטיק לוג`יק, Barnes&Noble ועוד, ומאפשר לעמודים להתאים את עצמם לגודל התצוגה בכל מכשיר תומך. תוכנות לקריאת הפורמט במחשבים קיימות לכל מערכות ההפעלה, כמו גם תוכנות לסמארטפונים כגון אייפון, גוגלפון (אנדרואיד), WinMo ועוד. למשתמשי המחשבים ממליץ צוות "מנדלי" על תוסף הפיירפוקס EPUBReader, או על תוכנת Azardi למשתמשי חלונות המעדיפים תוכנה ייחודית; לקהל בעלי האייפון / אייפוד-טאצ` מומלץ היישומון החינמי Stanza, שהורד ב-2008 לבדה ע"י מיליון איש.

עכשיו, לפני שאתם ממשיכים לקרוא שטויות אינטרנטיות חסרות הקשר, עצרו רגע והתחילו לפשפש בספריהם של ביאליק ורחל הנמצאים בחנות. היזכרו מאין באנו, ומי הביאנו עד הלום. מי יודע - אולי אם ילדות בנות 14 היו קוראות את מנדלי מוכר-ספרים, הן היו לומדות קצת עברית.



מסך מגע - בלי מסך

המדריך לפתיחת בלוג באינטרנט



בתערוכת CES השנתית נקבעים בעיקר טרנדים להמוני מוצרים דומים (אם לא זהים) ששוטפים את השוק במשך השנה הקלנדרית העוקבת לתערוכה. אבל לא רק טרנדים. מדי פעם מבליח מוצר כ"כ חדשני, כ"כ ייחודי (או כ"כ דבילי), שהוא מתבלט הרבה מעל כולם.
המקרן של חברת Light Blue Optics ממלא השנה את המשבצת הנחשקת הזו.
מדובר במקרן PICO מבוסס לייזר - בניגוד לשאר מקרני הפיקו המבוססים על LED - ההופך כל משטח למסך מגע. מנגנון הקרנה אחד מקרין תמונה בגודל 10 אינצ` וברזולוציית WVGA (480x800), המיישרת וממקדת את עצמה, ומנגנון שני, מבוסס הקרנת אינפרא-אדום, מזהה מגע בתמונה המוקרנת.
ה-Light Touch ("נגיעת אור") הוא מחשב זעיר המופעל ע"י מעבד של סמסונג ומערכת ההפעלה Windows CE, ומכיל ממשק עצמאי עם יישומים להצגת תמונות, סרטונים, משחקים (בסיסיים למדי) ויישומים נוספים בטכנולוגיית Flash Light של אדובי. קישוריות אינטרנט ובלוטות` מאפשרת לו להתחבר דרך נקודות גישה אלחוטיות לאינטרנט לצורך עדכוני טוויטר וכד`, והדגם שלו שיימכר בהמשך השנה יוכל להתחבר גם למקורות וידאו חיצוניים (אחרת זה לא באמת היה מקרן).

ואם כל זה לא נשמע או נראה לכם הגיוני - אתם מוזמנים להעיף מבט בהדגמת-האמת של המקרן שצולמה ע"י אנגאדג`ט (אפשר גם בגאדג`טי, למי שרוצה להגיב על הסרטון בעברית). אפילו הכתב היה בהלם.














סיקור: מייקרוסופט פותחת את CES


היום לפנות בוקר (אתמול בערב, למי שנמצא בארה"ב) פתח סטיב באלמר, מנכ"ל מייקרוסופט, את תערוכת CES בלאס וגאס (שלמעשה התחילה כבר ביום שלישי) בנאומו השנתי, הפותח אותה זו השנה השניה (ב-12 השנים שקדמו לה היה זה ביל גייטס, המנכ"ל הקודם).
חרושת של שמועות, עליה דיווחתי אתמול בגאדג`טי, התפתחה ב-24 השעות שלפני ההצגה, לאחר שכתבת הניו-יורק טיימז אשלי ואנס טענה כי במהלך הנאום ייחשף מחשב-לוח (Tablet) שפותח במשותף ע"י מייקרוסופט ו-HP. כך שהציפיות מנאום הפתיחה היו לא פחות מאשר מוצר שיעשה למייקרוסופט מה שה-iPhone עשה לאפל.

איך אומרים? ציפיות לחוד ומציאות לחוד.

בחצי הראשון של נאום הפתיחה של מייקרוסופט הציג סטיב באלמר יחד עם אחד מעובדיו את השילוב בין טכנולוגיות המחשוב השונות הקיימות היום:

הם הראו את שלל המחשבים הקיימים היום בשוק, על שלל צורותיהם ויכולותיהם, וכדרך אגב הציגו אבטיפוס של מחשב-לוח של HP. מדובר ככל הנראה ב-PC המריץ את חלונות 7 בגרסתה המלאה ותומכת המולטי-טאצ`, ומיועד לשלב קורא אלקטרוני, מכשיר מולטימדיה ונקודת גישה לאינטרנט. ההבדל היחיד בינו לבין מחשב רגיל הוא הצורה - על כך רמזה העובדה שהמוצר שהוצב לידו היה נגן מולטימדיה חדש וגדול במיוחד של Archos (מעניין לציין שסטיב באלמר ביטא את שמה של החברה הצרפתית כ-"ארכוס");

הם הדגימו כיצד מאפשרות תוכנות חדשות של מייקרוסופט לשלב בין הטלוויזיה למחשב. הם השתמשו בטלוויזיה כדי לקרוא ספר-אלקטרוני בפורמט שלא רק מכיל את הטקסט, אלא משלב בעמוד גם אלמנטים אינטראקטיביים כמו משחקים (במובן מסויים - מדובר היה במעין בוחן זיהוי עצמות בגוף האדם) ווידאו, וכמובן גם אפשרות הקראה ממוחשבת של הטקסט. הם גם צפו בטלוויזיה בכבלים ושיחקו במחשב על אותו מסך, בתוספת אפקטים של החלפת-חלונות בפורמט ה-Flip שפשוט לקחו את שידור הטלוויזיה והתייחסו אליו כאילו הוא עוד חלון במחשב. המחשב הקליט ארבעה ערוצי HD מהכבלים בו-זמנית, וניווט בין ערוצים בממשק שלעומתו YES ו-HOT נראות פתאום מסכנות. ואם לא בא לכם לחבר את המחשב לממיר, היה שם גם ממשק מיוחד לצפייה בערוצי-טלוויזיה חוקיים באינטרנט, כולל השכרת סרטים בתשלום מאתרים כמו Netflix;

יכולות שיתוף נוספות שהודגמו: שני המייקרוסופטים עבדו על אותה מצגת פאואר-פוינט משני מחשבים בו-זמנית, ואופיס 2010 סנכרן את השינויים שנעשו על-ידי שניהם בזמן השמירה ושילב אותם למצגת אחת. תוכנת הכבלים Mediaroom מאפשרת לצפות בערוצי הכבלים גם מטלפונים חכמים מבוססי Windows Mobile. וגם ב-XBox;

ואם כבר מזכירים XBox, רובי באך, נשיא חטיבת הבידור במייקרוסופט, בילה כחצי שעה על הבמה בהצגת עולמם של הגיימרים של מייקרוסופט בשנה הקרובה. הוא הראה טריילרים לכמה משחקים חדשים ובלעדיים למייקרוסופט, כולל טריילר למשחק רביעי בסדרת רבי-המכר של החברה Halo, שזכה לתשואות ומחיאות-כפיים. באך התפאר בנתונים המרשימים אודות השימוש הנרחב שעושים לקוחות משתמשי הקונסולה בשירותי ה-XBox LIVE, כולל רכישת סרטים ושירים דרך השירות, אינטראקציה עם רשתות חברתיות ועוד. הוא הבטיח כי השנה יוכלו האווטארים של המשתמשים לשחק 30 משחקי Arcade קלאסיים, וגם לערוך טורנירים וירטואליים נגד אווטארים אחרים;

אבל גולת הכותרת של נאום הפתיחה כולו, אחרי כל הדגמות ה-Windows7 ,Bing Maps, אינטגרציה של המחשב והטלוויזיה וכל שאר הנושאים, היה ללא ספק ההכרזה על כך שהמוצר שפותח במסגרת "פרוייקט נטאל" של מייקרוסופט ייצא לחנויות עד עונת החגים של 2010 (כלומר: אוקטובר/נובמבר). מדובר במצלמת תלת-ממד היושבת על הטלוויזיה, ומאפשרת לכם לשלוט על המשחקים וחלקים נוספים בממשק ה-XBox בלי בקרים. המצלמה מנתחת את תזוזות הגוף ומחקה אותם בתוך המשחק, או ממירה אותם למחוות דומות לאלו המשמשות את משתמשי האייפון ושאר מסכי המגע. למוצר עוד אין שם רשמי, וגם לא מחיר, אך מהסרטונים שהוקרנו על הבמה נראה כי הוא מתפקד טוב יותר ממה שניתן היה להתרשם בהדגמות קודמות. עם יציאתו לשוק צפויים לצאת גם משחקים תואמים שיאפשרו לשחקנים ממש להיות בתוך המשחק, ולחוות את הקונסולה ברמה שטרם היכרנו.

זהו. זה הכל. שום בשורה מסעירה במיוחד לא יצאה מנאום הפתיחה בן השעה-ורבע (פחות או יותר) של CES. ה-Courier נשאר חלום, וכל שאר הדברים היו צפויים. מה שאומר שמייקרוסופט מצטרפת לגוגל ברשימת החברות שמאוד לא הפתיעו אותנו השבוע.

אכזבה, ברור?

מוטורולה מטילה את הטלפון לאחור



מוטורולה נמצאת על סף שיגעון. את זה כולם יודעים. מאז V3 לא הצליחה החברה להוציא אף מכשיר ראוי, וגם אותו מלך בלתי-מעורער של עולם ה-FeaturePhones (כפי שעלה מסקר נילסן עליו דיווחתי כאן לפני כשבועיים) כבר נחשב היום בעיני רבים כספין עיצובי שהחביא בתוכו ממשק זוועתי ומתוסבך. הבושה על חוסר הרלוונטיות הביאה את מוטורולה עד לשלב התכנון של סגירת חטיבת הסלולאר. אך בתור ניסיון אחרון החלה מוטורולה להנחית עלינו לאחרונה רקטות אנדרואיד בקצב של מבצע צבאי.

בין שלל הסמארטפונים המשוגרים לפתחנו מצד חברת התקשורת האמריקאית חדשים לבקרים, נמצאים לא מעט כאלה שמנסים לחזור על ההצלחה העיצובית המסחררת לה זכה בזמנו ה-V3. המכשיר עליו הכריזה החברה היום הוא ללא ספק אחד מהם.

Motorola Backflip ("הטלה לאחור") הוא סמארטפון בסיסי למדי, המריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד 1.5 עם ממשק ה-Motoblur הלא-מאוד-מושקע של החברה, על לוח-שבבים מדגם MSM7200 של קואלקום, עם מעבד 528MHz ו-256MB זיכרון RAM. 2 גיגה אחסון פנימי, פלוס חריץ הרחבה microSD (עד 32 גיגה נוספים), יספקו את צרכי אחסון המוסיקה, התמונות והוידאו של המכשיר, התומך בפורמטים נפוצים כגון MP3, WAV, MP4 ועוד.
מסך ה-Backflip מציג רזולוציה של 320x480 בגודל 3.1 אינצ`, וכמו שרומז שם המכשיר הוא מתהפך לאחור בצורה משונה ולא-ברורה, שרק מוטורולה יכולה להמציא. בנוסף, מערכת בשם Backtrack, המתבטאת במשטח מגע על צידו האחורי של המסך, מאפשרת לגלול עמודי אינטרנט בדפדפן ה-WebKit המובנה, אימיילים והודעות SMS בלי להסתיר לעצמכם את התצוגה.
המכשיר מצוייד במצלמת 5 מגה-פיקסל, המצויידת בפוקוס אוטומטי, פלאש LED ומצלמת גם וידאו בפורמט MP4 H.263, H.264.
על הקישוריות אחראים חיבור USB, חיבור סטנדרטי לאוזניות, בלוטות` ו-WiFi, כמו גם אינטרנט סלולארי בכל טכנולוגיה שתעלו על דעתכם.
מימדיו של הטלפון 5.3x10.8x1.5 ס"מ, ומשקלו 133 גרם (בדיוק באמצע בין iPhone ל-Nexus One). הסוללה שלו מסוגלת להחזיק אותו בחיים עד 6 שעות דיבור או 315 שעות המתנה, אבל סביר להניח ש"להחזיק בחיים" מכשיר שכל האתרים עסוקים בללעוג לעיצובו הכושל הוא עניין שלא יימדד בחיי סוללה.
מחירו של ה-Backflip טרם נחשף, אך הוא צפוי להגיע כמעט לכל פינה בעולם (לא כולל ישראל, כמובן) במהלך שלושת החודשים הקרובים.

CES 2010 - לקט ראשון: ממירים אינטרנטיים


לכבוד תערוכת האלקטרוניקה השנתית Consumer Electronics Show, הנערכת בימים אלו בלאס-וגאס, תקבלו כאן במהלך הימים הקרובים רשומות בהן יוצגו קווי מוצרים חדשים ומגמות בולטות בשוק האלקטרוניקה. כל רשומה תהיה לקט (כי אחרת יהיו כאן 10 רשומות ביום), ותציג כמה מכשירים המייצגים מגמה אחת או חברה אחת.
הלקט הראשון עוסק באחת המגמות הנוגעות להרגלי צריכת הטלוויזיה שלנו: Media Stramers - מכשירים המתחברים לטלוויזיה ומאפשרים לה להראות תכנים גם מהאינטרנט או ממחשבים סמוכים ללא כבלים. לדעתי האישית השם המתאים להם ביותר בעברית הוא "ממירי אינטרנט", כהמשך טבעי לממירי-הכבלים וממירי-הלוויין. הנה מה שהוצג בתחום זה (לפחות עד עכשיו):

Syabas, חברה שכנראה נמצאת בתחום מזרימי המדיה לא מהיום, מעוררת תשומת לב רצינית עם הממיר החדש שלה, Popbox. פופ-בוקס, שהוא יורשו של קו ממירי ה-Popcorn Hour ("שעת הפופקורן") של החברה, הוא מכשיר קטן, קל ומעוצב בקווים ישרים וחסרי-יומרות, התומך בכמעט כל פורמט מדיה קיים.
הוא מנגן קבצי אודיו ווידאו, מקרין תמונות ומריץ משחקים ויישומים שפותחו עבורו בעזרת פלטפורמת הפיתוח של החברה. כל חברה או מפתח עצמאי יכולים לתכנת יישומים אותם יוכלו לחלק או למכור באמצעות פורטל ה-Popapps הייעודי.

ממשק ההפעלה של הממיר קל ונוח לתפעול באמצעות השלט, והוא כולל, בנוסף לסייר קבצי המדיה, גם Widgets לתוכן אינטרנטי וחברתי, כמו תחזית, עדכוני פייסבוק וטוויטר, חדשות, תמונות מאתרי שיתוף תמונות כמו Flickr ועוד.
באגף ספקי התוכן למכשיר, למקרה שאין לכם מספיק מדיה על המחשב או כונן-הגיבוי המחובר לרשת (NAS), תמצאו את נטפליקס, רשת השכרת הסרטים האינטרנטית הגדולה בעולם, ו-SHOUTcast מבית נולסופט (ווינאמפ, זוכרים?), שירות המאפשר להאזין לעשרות-אלפי תחנות רדיו אינטרנטיות חינם.
המכשיר מתחבר לטלוויזיה באמצעות חיבור HDMI או קומפוננט. מחירו: 129 דולר.

עם הודעה לעיתונות באורך הגלות ואפילו יותר, מכריזה NetGear, שחקנית חזקה וידועה בתחום ממירי האינטרנט, על ה-Digital Entertainer Express. המכשיר עם השם הארוך, שמחירו לא פחות מ-230 דולר, הוא גרסא זולה יותר של מכשיר קודם של החברה, Digital Entertainer Elite.

הממיר סורק את כל התוכן בכל המכשירים בבית המחוברים לרשת האלחוטית בחיפוש אחר קבצי מדיה. הוא תומך בקבצי וידאו, כולל HD, קבצי אודיו בפורמטים MP3, WAV ו-FLAC ותמונות בפורמטים נפוצים. בנוסף, הוא מייבא תוכן מהאינטרנט, כגון רדיו אינטרנטי (כאן יש רק כ-250 תחנות), תמונות מ-Flickr, עדכוני RSS וסרטונים מאתרים פופולאריים.
באגף התוכן המסחרי מציעה NetGear את תוכנת PlayOn, עליה יש לשלם בנפרד. תוכנה זו מאפשרת גישה ישירה לסרטים ותוכניות טלוויזיה ממקורות רשמיים כגון HULU, Netflix, Amazon VOD, BBC iPlayer ו-CBS.



על הגבול בין ממירי-אינטרנט לבין סתם דיסקים-קשיחים עם התממשקות לטלוויזיה אפשר למצוא את ScreenPlay Director HD של Iomega.
מדובר במכשיר המעוצב כמחשב ThinClient, המתחבר לטלוויזיה באחד משלל סוגי חיבורים, ומכיל דיסק-קשיח פנימי של טרה-בייט לאחסון מדיה, אותה תוכלו לנגן על הטלוויזיה בזכות התמיכה של המיר בפורמטים נפוצים, כולל DivX. לאינטרנט הוא מתחבר עם כבל Ethernet (אם תרצו חיבור אלחוטי תצטרכו לרכוש כרטיס רשת אלחוטי ייעודי), ומייבא תוכן כמו סרטונים מיו-טיוב, רדיו מ-SHOUTcast, תמונות מ-Flickr, עדכוני RSS וסרטים מלאים לרכישה בתשלום משירות CinemaNow של Roxio.

אחרון חביב: מעבר לגבול אחר מהנ"ל - הגבול בין ממירי-אינטרנט לממירים קלאסיים, יושב Slingbox. הסלינגבוקס הוא מוצר וותיק, ההופך את היוצרות והמגמות ומטרתו דווקא להפיח חיים חדשים בממירים הישנים. מדובר בקופסא שמתחברת לממיר הכבלים או בלוויין בבית, ומאפשרת לבעלים לצפות בשידורים הנקלטים בממיר הביתי שלו מכל מקום בעולם, כל עוד יש ברשותו מחשב נייד או סמארטפון מבוסס Windows Mobile עם התוכנה של Sling Media.
ב-CES חושפת החברה שני מכשירים חדשים:
הראשון הוא Sling Monitor - מסך ייעודי לצפייה בשידורי הטלוויזיה הביתית מרחוק. גודלו 15.6 אינצ`, והוא אמור לפתות חברות כבלים ולוויין למכור ללקוחותיהן ממירים שמשדר הסלינג כבר כלול בהם - תחום שעד היום נחל כישלון. משום מה אני מתקשה לדמיין לעצמי אנשים רוכשים את המסך הזה, משאירים את הממיר בבית ונוסעים לחבר`ה עם המסך הקטן (כמו של מחשב נייד!) כדי לצפות במשחק בערוץ הספורט עליו הם משלמים דמי מנוי טבין ותקילין.


המוצר השני שמראה החברה ב-CES הוא Sling Receiver 300 - ממיר לקליטת שידורי ממיר-הממיר. או בעברית: אם יש לכם בבית ממיר סלינגבוקס המשדר את מנוי הטלוויזיה שלכם לרשת, ואתם רוצים לראות אותה לא על מחשב נייד בחו"ל אלא על טלוויזיה נורמלית וגדולה יותר ממסך ה-Sling Monitor, תוכלו לרכוש את הממיר הזה. חברו אותו לטלוויזיה רחוק מהבית, והוא יקלוט את שידורי המנוי שלכם מה-Slingbox בבית ויעביר אותם ב-HD (אם יש) למחוז חפצכם. כך תוכלו גם לחלוק את המנוי לערוץ 5+ עם חברים. אבל אל תגידו את זה ל-HOT.